ספר חסידים תקיז

רבי חנינא בן דוסא גזר על אגרת בת מחלת שלא ילכו בישוב אלא בליל שבת ובליל רביעי כי אז היו התלמידי חכמים משמשים מטותיהם כי בליל שבת היו באים מב"ה לביתם וחסידים הראשונים לא היו משמשים אלא מליל רביעי ואילך כדי שלא תלדנה נשותיהן בשבת ולכך היו משמשים מליל רביעי ואילך ואמרו אין פורשין לים אלא שלשה ימים קודם השבת וכן לכיבוש כרכים ואמרו ופקדת נוך ולא תחטא ופקדת בתשמיש כי ביום ד' ילך לדרך הרי ביום ד' משמש מטתו ולכך נתן ר' חנינא בן דוסא רשות בליל שבת ובליל רביעית ואז עת גשמים וכתיב (ישעיהו נה י) והולידה והצמיחה יש שמאבד את עצמו מזה העולם ומן העולם הבא כגון מי שאינו יכול לשמש ולהיזקק עם אשתו כמה שנים ומכושף וכן מי שהוא עם אשתו ולא ילדה לו ואינו נותן גט נאבד מן העולם הזה ומן העולם הבא ואם היא מעכבת או הקרובים כלם חוטאים וכן אמר ישעיהו לחזקיהו כי מת אתה ולא תחיה כי מת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא שלא לקחת אשה ואם אין לו ממון לא יכבידו לו על כתובה: