ספר חסידים תמט

בית שנהרגו בו על קדוש ה' והדם נתז על החומה ועל האבנים ובעה"ב בא לטוח בסיד קירות הבית את הדם לא יעביר ולא יהא טח עליו שנאמר (איוב טז יח) ארץ אל תכסי דמי לכך אין לכסות. וכתיב (יחזקאל כד ו) אוי עיר הדמים אשר חלאתה בה וחלאתה לא יצאה ממנה לנתחיה. לנתחיה הוציאה לא נפל עליה גורלי כי דמה בתוכה היה על צחיח סלע שמתהו לא שפכתהו על הארץ לכסות עליו עפר להעלות חמה ולנקום נקם נתתי את דמה על צחיח סלע לבלתי הכסות. הרי כל זמן שאין הדם מ כוסה הקב"ה נוקם וכשמכוסה אינו ממהר לנקום. וזהו שנאמר (בראשית לז כו) מה בצע כי נהרוג את אחינו וכסינו את דמו ואם תאמר והלא הקב"ה יודע המכוסה כמו המגולה. כל זה בספר הכבוד: