ספר חסידים שנג

אמרו בתנחומא אמר אברהם לפני הקב"ה רבש"ע איני זז מכאן עד שתשבע לי שלא תנסני עוד לעולם שמא ח"ו לא שמעתי לך והייתי מאבד כל מה שיגעתי כל ימי א"ר יוחנן אמר הקב"ה שלא ינסהו עוד לעולם. יסורין שבאו על איוב היו ראוין לבא על אברהם שנסמך לפרשה את עוץ בכורו הוא איוב שנאמר (איוב א א) איש היה בארץ עוץ הרי משמע מי שזכה ואח"כ חטא שאין זכיותיו לכלום נחשבים ובסוף יומא משמע שלא אבד זכיותיו ומה שכתוב (יחזקאל יח כד) כל צדקותיו לא תזכרנו זהו בתוהא על הראשונות ואברהם שאמר שאם ח"ו לא שמעתי בעקידה הייתי מאבד כל מה שיגעתי כל ימי כך פירוש של זה הדבר לא שהיה מאבד הכל לגמרי אלא שזה העון שקול כנגד כל הזכיות ויכריע כל הזכיות שהרי נתנו לו לעת זקנותו בן. וביד הקב"ה להחיות ולהמית ואמר למה לא חשבת אם תעברו על מצותי אמית שניכם מוטב ימות יצחק במצוה ולא ימות במרד. ועוד יותר חלל שהקב"ה מגן צריך בידך ותאמר מדת הדין איה חסידותו שכל מה שעשה הכל מיראה ואין לו שכר ועוד הבריות מרננות עליו לזה שעשה מיראה עשית כל הנסים להוליד בן ולמגן צריו בידיו הרי שהיה צדיק הקב"ה אם לא היה עומד בנסיון של עקידה לשלם לו רעה ולגבות טובה שמסר צריו בידיו ושנתן לו בנים ומשום הזכות שעשה אברהם כנגד הנסים שעשה לו נמצא שעל הראשונות אין לו כלום וזהו שאמר אברהם שאם לא שמעתי לך הייתי מאבד כל מה שיגעתי כל ימי: