ספר חסידים שיט

כשאדם נצרך מן הבריות אם יכול לעשותן שיתנו לו הקהלות שבכל עיר ועיר מן הצדקה אל ילך ליחידי' לבקש כי מה שנותנים לו מן הכיס של צדקה לא יכאב לב על זה אבל מה שנותן היחיד שמא צעור על הדבר שמוציא מידו פשוט וכמוציא דמו הוא ורבא שהיה מעשה ודוחק שיתן. אותו היה עשיר אבל האדם עצמו לא יתכן שיעשה ולאחר שפסקו לו לא יטריח יותר אבל קודם לכן יגיד עניו ודלותו: