ספר חסידים רנ

כשקורין ויחל בתענית שותק החזן והקורא בתורה עד שיאמרו הקהל שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך וגם ה' ה' אל רחום לומר כי הקהל אומר אותו כעין תפלה ומתכוונין לבם בלשון בקשה. והחזן הקורא אינו רשאי לקרות בלשון בקשה אלא כך עשה משה היאך היה מעשה שמשה בקש ומספר כל הענין רחום א'. וחנון ב'. ארך אפים ג'. ורב חסד ד'. ואמת ה'. נוצר חסד לאלפים ו'. נושא עון ז'. ופשע ח'. וחטאה ט'. ונקה י'. וסלחת לעוננו י"א. ולחטאתנו י"ב. ונחלתנו י"ג. הרי י"ג מדות כמו שמצינו אותם ודע שכך יש למנותם שהרי אמ"תי [שיסד הפזמון ה' ה'] מנה כן. ואומר אזכרה אלהים ואהמיה ועונין י"ג מדות. ובאחרונה הוא אומר תמכתי יתדותי בשלש עשרה. [הרי] כמו שמנינו לך חברם יחד לאמרם ולא יתכן לאמר אותו פיוט אלא א"כ בכה המתפלל או שבוכים העם כדי שלא יהא דובר שקרי' לא יכון לנגד ה' ואיך יאמר יהי רצון מלפניך שומע קול בכיות שתשים דמעותינו בנאדך. ולא יתכן להיות אלא אם כן בכו: