ספר חסידים יז

שורש התורה צריך האדם להעמיק וללמוד ולדע' מעש' בכל דבר שנ' שכל טוב לכל עושיהם ללומדיהם לא נאמר אלא לעושיהם שלא יהא אדם קורא ושונה ובועט באביו או ברבו או במי שגדול ממנו אלא לומד על מנת ללמד לשמור ולעשות וזו היא תורה לשמה וכל העוסק בתורה שלא לשמה נוח לו שלא נברא וכל אדם שעוסק בתורה ויודע כח המצו' ואין מקיימן אוי לו ולמזלו שהוא טורח בעולם כדי לקנות גהינם. וגדול דינו מאשר לא למד ולא ידע להזהר כי הוא מבין ומתכיון למרוד כשאדם מבין צריך הוא להאיר דבריו שלא בלחש ולהיות אזניו ועיניו פנויים מכל דבר להיות פקוח פקוחי' אל התורה בשעת הלימוד מנין מיחזקאל דכתיב (יחזקאל מ ד) בן אדם ראה בעיניך ובאזנך שמע ושים לבך לכל אשר אני מראה אותך והלא דברים קל וחומר ומה הבנין שהיה נמדד בקנה אמר ליה לשום לבו ועיניו ואזניו ד"ת התלויין בשער' לא כ"ש וצריך לקבוע עתים לתורה בכל יום ובכל לילה לקיי' מה שנאמר (יהושע א ח) והגית בו יומם ולילה אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים. טוב מעט ביראת ה' מהמון רשעים הלומדים כל היום ואינם מקיימים: