ספר חסידים תתשכט

זה הועתק מספר חסידים אחר הנפש היא במיתה כמו בחיים וזהו שאמרו רז"ל שהבועל שפחה חרופה נקשרין יחד ואמרו מי שבועל נכרית סותמין מילתו ואינו נראה מהול הרי במיתה בגיהנם כמו בחיים כי הרוח דקה ביותר וריח הגוף עבה ומלובשת בריח הגוף והגוף נלבש בריח מלבושיו ואף על פי שנשרף האדם הריח לא פסק וכן רהיטי ביתו מעידין עליו. ואפילו נשרפו ריחן לא פסק לכך כשהמתים חפצים מלבישים במלבוש שחפצים רק אם הופשטו שנלקחו תכריכין שלהם שנקברו עמהם אז נראה למתים עצמם שהם ערומים וכיון שלא כלה הנפש עם הגוף באיזה רוח תעל הרוח להתעטף אבל אם כלה עמו או נשרף עמו יכולין להתעטף לכך דניאל וחביריו הושלכו בסרבליהן לאש וכן פרה אדומה עורה ובשרה דמה ופרשה ועצם הכל נשרף לטהר טמאי מתים והמת תופס הכל ואם חפצים המתים להתראות אז ניתן רשות להתראות אף על פי שנקבר בתכריכים מתים יכולים להראות לבנים באיזה מלבוש שרוצים פעם במלבוש שנקבר עמו ופעם במלבוש של קודם לכן ורבינו הקדוש היה נראה בבגדי חמודות שהיה לובש בשבת ולא בתכריכין להודיע שעדיין היה בתוקפו ופוטר את הרבים ידי חובתן בקידוש היום ולא כשאר המתים שהם חפשים מן המצות כי אם כחי בבגדים כשהיה לובש בחייו ונקראים צדיקים חיים אפילו במיתתם ופוטר בקידוש בני הבית: