ספר חסידים תתרמב

יש שאין רוצה ליהנות מן הצדקה וחוטא כמו מעשה באחד שהיה משבח א"ע מעולם לא רציתי ליהנות מן הצדקה. אמר לו החכם בעבור כבודך עשית והיית מכביד על בעל הבית כי אתה נכבד והיית עמו והיה לו צער והיה לו בושת לומר לך צא ואתה ידעת ששלחת לבני אדם פלוני ופלוני תן לי זה החפץ וזה החפץ במתנה הרי מוטב לך לקחת מן הגבאי ולא היה לך בגזל כי בשכבר נתן ליד הגבאי כל מי שצריך ונהנה אינו בגזל. אבל כל מה שאדם נהנה מן היחיד ואין חפצו ורצונו בזה כאלו אוכל מן הגזל: