סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תתקצ

רב הונא בר חיננא (ובכמה מקומות בר חנינא) בזמן רב ששת (ל"מ) ובנו בזמן רב פפא. גם הוא בזמן ר"פ דאיתא בפסחים (ט"ז א') אמר לבריה כד עיילית לקמיה דר"פ רמי ליה. בכתובות (ס"א א') אמר רב הונא בדק לן רב הונא בר חיננא היא אומרת להניק והוא אומר שלא להניק כו' ופשיטנא ליה עולה עמו ואינה יורדת אמר רב הונא מאי קרא והיא בעולת בעל וכו' ור"א אמר מהכא כי היא היתה אם כל חי לחיים ניתנה עכ"ל. והוא תמוה מאד דהא רב הונא מת קודם רב יהודה (ע"ש) ורבא נולד יום שמת רב יהודה ורבא אמר לתלמידו רב פפא שיתרגם לר"ה ב"ח ואיך אמר ר"ה כי ר"ה בר חיננא בדק ליה כרב לתלמידו. ועוד הלשון תמוה אחר דר"ה ב"ח בדק ליה היא אומרת כו' ופשיט ליה עולה עמו איך יפול הלשון א"ר הונא מאי קרא דהל"ל בקצרה ופשיטנא ליה עולה עמו דכתיב והיא בעולת בעל. וחפשתי בנרות ולא האירו לי. אך יגעתי ומצאתי בילקוט בראשית רמז ל"ג וז"ל אמר ר"פ בדק לן רבא היא אומרת להניק כו' ופשיטנא ליה עולה עמו ואינה יורדת עמו מאי קרא והיא בעולת בעל כו', והנאני מאד, ולא השגיחו הקדמונים ובשס"ח לא תקנו. אך צ"ע במה שסיים שם ר' אלעזר אומר מהכא כי היא היתה אם כו' הא ר"א קדם לרבא. וגירסת הרא"ש אר"פ בדק לן ר"ה בר חיננא ג"כ אינה צודקת. ואביי ורב ספרא ורב אחא ברב הונא ב"ב (קס"ז ב') ורב הונא ברב נחמן ופליגי עליה דרבא ע"ז (נ"ז ב') ע"ש. אמר לבנו כד עיילת לקמיה דר' זריקא בעי מיניה פסחים (ע"ג א'). אמר רב חייא בר רב ברכות (ל' א'). ואמר ליה רב חייא בר אבין שפיר קאמרת ברכות (שם). יתיב קמי רב חסדא מ"ק (י' ב'). אמר לרב יוסף עירובין (י"ד ב'). אמר רב נחמן כתובות (ק' א') קדושין (מ"ב סע"א) ע"ז (כ"ד א') תמורה (ל' ב') ב"ב (קנ"ה א'). סבר למדרשה בפרקי' א"ל רבא נדרים (כ"ג ב') אמר לרבא תרגמא לי אמר רבא לר"פ פוק תרגמא ליה סנהדרין (פ"ז א') נפק שיפורא דרבא ואסר שיפורא דרב הונא בר חיננא ושרי כו' א"ר ירמיה מדיפתי לדידי א"ל רב פפי כי שרא ר"ה ב"ח כו' ע"ז (מ' א') מתיב לרבא נדה (מ"ו א') וא"ל רבא מאן דלא ידע כו' עירובין (ס"ז ב'). ריש גלותא אמר ליה שיתקן לו מקום לישב בשבת בבוסתניה ורבא שלחפינהו ור"פ ור"ה ברב יהושע ואותביה רבינא לרבא וקרא ר"ב עלייהו חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו שם (כ"ו א') ורחבא תרגמינהו (שם ע"ב) ובר תחליפא בר אימי יתבי קומי ר' לעזר :