סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תתקיז

רב דימי סתם הוא בר יוסף ואינו בר רב יוסף כי רב דימי קודם לו, ואולי הוא אח לר' יצחק בר יוסף, תלמיד ר' יוחנן. כי אתא רב דימי א"ר יוחנן וא"ל אביי מי א"ר יוחנן הכי וקרי לרב דימי קרקפנא פרש"י אדם חשוב, ולי נראה לשון ראש כמו קרקפתא דתפילין וכן קרקפלו דר' ישמעאל. והערוך פי' בעל גולגולת. והנה במ"ש היוחסין דאביי קרי לרב דימי קרקפנא טעם דהכי איתא בעירובין (כ"ב) א"ר יצחק בר יוסף א"ר יוחנן ארץ ישראל אין חייבין עליה משום רשות הרבים יתיב רב דימי וקאמר להא שמעתא א"ל אביי לרב דימי מ"ט אילימא כו' דילמא מעלות ומורדות קאמרת א"ל קרקפנא חזיתי לרישך בי עמודי כי א"ר יוחנן להא שמעתא. וכן ביבמות (ע"ח סע"א) קרקפנא חזית' לרישך ביני עמודי כי א"ר יוחנן כו' וכתבו התוס' שם ושם רב דימי אמר לאביי קרקפנא אדם גדול חזיתי לרישך היינו רבה שהוא רבו דאביי שרבה עלה לא"י (ע"ש) ללמוד לפני ר' יוחנן אבל אביי לא מצינו שהלך ללמוד תורה שם (ועוד שלא ראה אביי את ר' יוחנן, רש"ל) אבל רבו רבה תלמיד של ר' יוחנן היה באותו פעם בבית המדרש כשאמר ר' יוחנן להא שמעתא עכ"ל. הרי רב דימי קראו את אביי קרקפנא וק"ל . א"ל רב דימי לאביי אלהים עיני ראו ולא זר מפומי' דרב ירמיה (שמיע לי) ור' ירמיה מר' זירא ור"ז מר' חייא בר אשי ור' חייא בר אשי מרב פ' חבית (קמ"ה א'). יתיב רב דימי וקאמר ואיתביה אביי נזיר (ל"ו א') . בפרק תפלת השחר כי היה במדרשו של רב יוסף הוא ורב אויא, (ע"ש כי טעות נזדקר לפניו). כי אתא רב דימי אמר ר"ע ור' יהודה גלוסטרא אמרו (ע"ש). כי סליק לנהרדעא שלח דברים שאמרתי לפניכם טעות הן בידי ברם כך כו' שבת (ס"ג ב'). בשבת (קל"ו) בריה דרב דימי בר יוסף היה מתאבל על תינוק שמת תוך ל' שכלו לו חדשיו. ובאשר"י בת של רב דימי בר יצחק. אגרא חמיו (ע"ש) . א"ר אלעזר רפ"ב דסוכה ופח"ה (נ"ג ב') ופרק מי שמת (ק"נ א'), א"ר אמי א"ר חנינא כריתות (כ"ה ב') ור' אמי ור' אסי ורב ביבי שבת (ע"ד א') כי אתא רב דימי אמר זעירי א"ר חנינא שבת (נ' א'). רב חייא אולי אחיו. א"ר חמא בר יוסף. א"ר חנינא שבת (קכ"ה ב'). רב יוסף (ע"ל) . כי אתא רב דימי א"ר יוחנן עירובין (פ"ז ב', ק"א ב') א"ר יונתן. א"ר ינאי שם (ע"ה א') מנחות (כ"ו ב') . א"ר דימי א"ר יצחק בן אבדימי משום רבי כי סליק רב דימי אשכחיה לר' ירמיה שהיה שולח לרב יוסף. מרימר משמיה דרב דימי. רב משרשיא ברב דימי . א"ר נחמן ב"ב (קכ"א א') , בעא מרב נחמן חולין (י"ב א') , ובא לדון לפני רב נחמן על ענין אחותו. ואינו כן, ולשון הגמרא בב"ב (קנ"א ב') אחותו של רב דימי באתה לפני רב נחמן לבקש דין על אחיה רב דימי ושלח ליה ר"נ אם לא יבוא נדה אותו ע"ש. כי אתא אמר דרש רב נחמן בר כהן. אמר רב. אמר רבי זבחים (קי"ח ב'). אתא מארץ ישראל מקמי' רבין רש"י חולין (ק"ו א'), רב רחומי יתיב קמי'. א"ל ישמואל זיל בדוק האי איתתא כתובות (ס' ע"א). א"ל שמואל זיל בעית לההיא איתתא נדה (ס"ו א') מזה נראה שהיה תלמיד שמואל. כתב האר"י כי חזקי' נתגלגל ברב דימי וז"ס בדמ"י לשון ר' דימי שם פקדתי יתר שנותי מה שלא יחיה אותן חזקיה חי אותן אח"כ רב דימי כי המגולגלין משלימין שנותיהן ומעשיהן החסרים (ג"נ) :