סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תתתתתתתרכב

צורבא מרבנן פירש"י תענית (ד' א') מהודר וזה נקרא בתלמידי' בחורים אבל בזקנים ההוא מרבנן. וז"א דבפרק מי שמתו (י"ט א') א"ר פפא (עי' בגמ' ובעין יעקב הגירסא אינו כן ועי' מר שמואל כי כאן ובע"י טעות) על מר שמואל שאני צורבא מרבנן דקוב"ה תבע ליקריה. ובפ' השולח גט (ובפ' כ"כ ובמ"ק אמרו) אמר רבא על אבא בר מניומי שהיה זקן צורבא מרבנן (ע"ש) ובפי' המפלת (כ"ד ב') אמר אביי על ר' יהושע בן חנגיה שהיה זקן מאד צורבא מרבנן דאמר מילתא לימא בה טעמא כו' (עי' חנניה אחי ר' יהושע) . אלא מי שקרא ושנה ושימש ת"ת דהיינו תלמוד הוא צורבא מרבנן כמו רב מנשיא בר תחליפא (ע"ש) פ' ג' שאכלו (מ"ז ב'). בביצה (כ' ע"ב) האי צורבא מרבנן דא"כ חבריה מילתא לא ליהדר ליה טפי ממאי דאמר. בנדרים (ס"ב) שרי לצורבא מרבנן למימר שרו לי תגראי ברישא ושרי לאודועי באתריה דלא ידעין ליה. ובשבת (קי"ט רע"א) אמר מר ברב אשי פסילנא לצורבא מרבנן לדינא דחביב עלי כגופאי. ורבא אמר שם תיתי לי דכי אתא צורבא מרבנן לקמאי לדינא לא מזיגנא רישי אבי סדיא כמה דלא מהפיכנא בזכותיה :