סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תתתתתתתקפה

רב פפא סתם

א) תלמיד רבא תוס' שבת (צ"ג א') רש"י עירובין (כ"ו א') משמיה דרבא (שם) פסחים (ז' סע"א) מגילה (כ"ו ב') ע"ז (ח' ב') משמיה דרב צ"ל רבא וכ"ה בדפוס אמשטרדם, ב"ב (קכ"ו א'). אמר רב פפא בדק לן רבא עירובין (נ"א א') מ"ק (י"ג סע"א) נדרים (צ' ע"ב) מנחות (צ"א ב') בכורות (מ"ז א') רבה בדק לן ט"ס וצ"ל רבא, ובשס"ח ל"ת, וכצ"ל בכתובות (ס"א א') ע"ל רב הונא בר חיננא :

ב) נשא כהנת ואכל בשביל אשתו חולין (קל"ב א') והיה עשיר פ' ע"פ (קי"א ב') דקיימא ליה שעתא (ע"ל אביי) וכן נראה סוף הוריות (ע"ל רב הונא ברב יהושע, ואכל הרבה ע"ש) ונשא בת אבא סוראה ובנו (אבא מר) לקח ג"כ בת אבא סוראה רש"י כתובות (נ"ב ב') . ורבא א"ל סודני ברכות (מ"ד ב') פירש"י שהיה מבשל שכר ע"ד שאמרו תמרי בחלוזך לבי סודנא רהיט. וכמ"ש ע"פ (קי"ג א') אי לא רמאי שכרא לא איעתרי. ובשבת (ק"מ ע"ב) אר"פ מאן דאפשר למשתא שכרא ושתי חמרא עובר על בל תשחית, וכתב בחדושי אגדות לפי שהיה מבשל שכר למכור. ובנדה (י"ב רע"ב) פירש"י סודני פ"א ת"ח ע"ש סוד ה' ליראיו, והערוך כתב ירא שמים כדכתיב סוד ה' ליראיו. ובמנחות (ע"א א') פירש"י שני פירושים. ולולי דמסתפינא הייתי מפרש שקראו כן על שם חמיו אבא סוראני . וישב בתענית על שאמר הני רבנן חלק (ק' רע"א) :

ג) רב נחמן קראו בר אושפיזתא תענית (כ"ד ב') פירש"י (אינו ברש"י כ"א בערוך ע' בר) שם אמו כך (ע"ל רב נחמן בר אושפיזתא). ואולי מזה יצא להחסיד בקבלתו כי רב פפא לא היה לו אב ידוע (ע"ל ר' זירא) לפי שרב נחמן קראו ע"ש אמו. וכתב היוחסין [אות א' אצל אבוה דר"פ] אך בב"מ (כ"ח ב') אבוה דר"פ בא לפני רבה ברב הונא. ובסוטה (ט"ס וצ"ל ביבמות ק"ו א') בת חמוה דר"פ נפלה לפני יבם שאינו הגון לה אתא לקמי' דאביי כו' א"ל אביי לר"פ אבוך היכא א"ל במתא אמך היכא א"ל במתא יהיב ביה עיניה ושכיב (ע"ש) הרי היה לו אב ידוע עכ"ל. ואזל לימין אביי (ע"ש). וכתבו התוס' פ' ע"פ מצדד אצדודי הוי דאמר ביומא (ל"ז א') ההולך לימין רבו ה"ז בור. ואביי קראו יתמי כתובות (י"ז ב') :

ד) בפסחים (קי"ב ב') אל תשב על מטה ארמית משום מעשה דר"פ פירש"י ורשב"ם וערוך ע' ארם שהיתה נכרית אחת חייבת לו ממון והיה נכנס מדי יום ביום בביתה לגבות יום אחד חנקה את בנה ונתנתו במטתה וכשבא ר"פ אמרה לו שב עד שאביא מעותיך וכן עשה וכשבאת אמרה לו המתה את בני וברח לו מן המדינה עכ"ל. אכן בפ"ק דברכות (ח' ב') ואל תשב במטה ארמית משום מעשה דר"פ דאזל לגבי ארמית הציעה לו את המטה ואמרה לו שב אמר לה לא אשב עד שתגביהי המטה הגביהה את המטה ומצא שם תינוק מת מכאן אמרו אסור לישב על מטה ארמית עכ"ל, והוא היפוך ממה שכתבו. ואולי מצאו באיזה אגדה מעשה אחר וב' פעמים נזדמן לו כך ואחר שהעלילו עליו היה נזהר, אך קשה איך אמרו בברכות מכאן אמרו אסור לישב כו' הא ממעשה שהעלילו עליו אמרו מכאן שאסור לישב על מטה ארמית וצ"ע :

ה) רב פפא מלך אחר רבא ואביי כדמוכח פרק בתרא דמ"ק. ולא היו יודעים התלמידים אם מדעתו אמרה ר"פ או משום רבו שבת (כ"ז א') ותוס' שבועות (כ"ו רע"א). ראה בחלום דעייל לאגמא ונעשה ראש ישיבה ברכות (נ"ז א') בנירש קרוב לסורא שנת ד"א קי"ג י"ט שנים או י"ג שנים ומת ד"א קל"ב או קל"ב או קל"ה. עיין חלק א' ד"א קי"ג וע"ש ד' אלפים רל"ד מה שכתבתי שם. ר"פ אקלע לתוך (שם מקום) והיה שם רב ושמואל והלך לביתו והקשה לו כו' שבקיה ר"פ לאושפיזא משום דכספוה ואתא לקמיה רב שימי בר אשי נדה (ל"ג ב'), ואמר רחמנא ליצלן מכיסופא דשימי בר אשי דהוה מקשה לרב פפא טובא וקבל ר"ש שתיקותא ותו לא אקשי ליה תענית (ט' רע"ב). רב הונא בר מנוח ורב שמואל בר אידי ור' חייא מווסתניא הוו שכיחי קמיה דרבא כי נח רבא אתו לקמיה דר"פ וכששאל שמעתתא לא סלקי להו שמעתתא כרבא והוה מרמזי אהדדי חלש דעתיה אקריוה בחלמא ואכחיד את שלשת הרועים (שרוצים לענשם בשמים משום דכספו ליה) כי הוו מפטרי מיניה א"ל ליזלו רבנן בשלם (תענית שם) ובעין יעקב הגירסא לשלמא, ע"ד שאמרו בברכות הנפטר מחבירו אל יאמר לך בשלום. אף כי נראה לו בחלומו שיענשו הוא לא יאמר כי גם ענוש לצדיק לא טוב. בקדושין (ל"ב רע"ב) ר"פ הוה משקי בי הילולא דאבא מר בריה ודלי ליה כסא לר' יצחק בריה דרב יהודה ולא קם מקמיה ואקפד ואמר התם אף דרב שמחל על כבודו כבודו מחול הדור (לנוע מעט כאילו רוצה לעמוד לפניו) הו"ל למיעבד ע"כ. והיוחסין אות יו"ד כתב יצחק תלמיד רב פפא בהילולי אבא מר פ"ק דקדושין עכ"ל. ונראה דלא גרס רב יצחק בריה דרב יהודה בהילולי אלא יצחק תלמיד ר"פ, ועד נאמן ע"ז שע"כ עשה לרב יצחק ברב יהודה מדור בפני עצמו שם. וכן נראה כי רב יצחק בריה היה אבי אביה של חומה אשר אחר מיתת ב' בעליה נשאה אביי ובקרוב לנשואיה מת אביי ומלך רבא אחר מיתת אביי י"ד שנים ואח"כ מלך ר"פ כו'. ורבא נולד כשמת רב יהודה א"כ מסתמא היה רב יצחק ברב יהודה זקן בנשואי אבא מר. ורב יצחק היה גדול בתורה שהקשה כמה פעמים על דברי אביו והלכה כמותו (ע"ש). ובע"פ שלח רב יהודה את בנו רב יצחק לראות איך עולא יבדיל ושלח הוא את אביי דנראה מזה שהיה גדול מאביי. וגדולה מזו דילתא אשת רב נחמן שלחה לרב יצחק ברב יהודה לראות דמה הרי הורה באתריה דר"נ שהיה רבו דרבא. ואיך א"כ יקפיד ר"פ עליו שלא קם מפניו כאילו היה תלמידו. על כן נראה דבמעשה בהילולי דאבא מר לא היה רב יצחק ברב יהודה אלא יצחק אחרינא תלמיד רב פפא וק"ל. כתב בשו"ת זקן אהרן סי' כ"ה ר"פ רופא מובהק היה חזא דחליש רב הונא ברב יהושע א"ל צביתו לי' זוודתא (ע"ש). בשבת (קי"ט א') שהיה גדל פתילתא לכבוד שבת. בחולין (ק"ה סע"ב) שד היה בביתו ומשמשו. בפסחים (ק"י ע"א) יוסף שידא אמר לו. אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי חלק (צ"ה א' ב', צ"ו א', ק"ג א', ק"ו). מקום קבורתו עי' לעיל רב יוסף בר חמא :

ו) אבא מר בנו (ע"ל). אביטל ספרא משמו. בר אבא או אדא סבולאה אתא קמיה. אביי רבו. רב אדא בר אהבה תרגם קמיה. א"ל רב אויא סבא. קמיה דרב אחא בר יעקב. רב אידי בר אבין נגרא. אמימר בשמו. אמר לרב אשי. יתיב אחורי דרב ביבי בר אבין. גוריון א"ל. רב הונא בר מנוח תלמידו. רב הונא בר איקא קראו מר והקשה לר"פ ואיכסף ר"פ. רב הונא ברב יהושע חבירו. הונא ברב נחמן או הונא מר לקח בתו. קמי רב המנונא. איתיב לרב זביד. מר זוטרא בשמו. ר' חייא מווסתיני תלמידו. א"ל רבי חייא ברב מדיפתא. אמר לר' חמא. אמר לר' חמא מנהרדעא. ר' חמא בר יוסף בזמנו. אר"פ תני רב חנניה. א"ר חסדא ע"ז (כ"ב רע"ב). רב יהודה בר מרימר קמיה. רב יוסף בר סלא חסידא תרגם קמיה. רב יוסף בריה דרבא. יוסף בר שמעיה א"ל. רב יוסף ברב שמואל א"ל. יוסף שידא א"ל (ע"ל). ר' יצחק תלמידו (ע"ל). רב יימר בר שלמיא שלח לי'. רב כהנא א"ל כתובות (פ"ו א') גיטין (פ"ט ב'). רב משרשיא בדורו ובנו בעא מיניה. רב נחמיה בר יוסף. רב נחמיה ברב יהושע. רב נחמן בר יצחק א"ל. רב נתן אבוה דרב הונא קמיה. רב סמא ברב יבא א"ל. רב פפא בר אבא בעא מיניה. ובניו אמרו לר"פ. אורי לפפא תוראי (ספסר של שוורים רש"י) גיטין (י"ט סע"א). ורב פפי. רבא רבו (ע"ל) וקרא אותו ואת רב הונא ברב יהושע קאקי חוורי (ע"ש). רב נתן קמי'. רב בר שבא איתיביה. רב ברב שרביא דן קמיה (עי' רב בר שבא). רבה מפשרוניא כתב היוחסין שהיה בזמנו וצ"ע שם. ורבא בר שמואל. רבין סבא. רמי בר אבא צ"ע. שימי בר אשי תלמידו (ע"ל). א"ל שימי בר יוסף. א"ל שימי בר אדא. ר' שימי בר אבא. ר' שימי בר זעירא או זירי קמי'. א"ל שימי ברב אידי מר. רב שמואל בר אחא קמיה. בי מר שמואל. ר"ש בר' יוסי. ר' שמואל בר שימי תרגם קמיה. ר' שמואל בר אבא. ר"ש בר אידי תלמידו. א"ל רב שמן. א"ל רב ששת ברב אידי :