סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תתתתתתתקסא

ר' פנחס בן יאיר (במשנה סוטה פ"ט ט"ו) בעל היוחסין לא הביאו בסדר זכרון החכמים ובסדר הקבלה להראב"ד כתב שהיה חבירו של רבי. ובסדר הדורות אצל רשב"י כתב היוחסין רפב"י החסיד הנזכר בפ"ק דחולין (ז' א') שחלק הנהר כו'. ורבי נפק לאפיה וא"ל סעוד אצלי ואמר הן וצהבו פניו של רבי (שלא היה רגיל ליהנות מאחרים רש"י) וגבה טורא בינייהו. ומעשה זה בירושלמי תענית רפ"ג בענין אחר. רבי ור' ישמעאל בר' יוסי ור"א הקפר ורפב"י יושב לפניהם (ע"ש). ובירוש' דמאי פ"א הלכה ג' וב"ר פ' ח"ש פ"ס חמורו לקחו ליסטים ולא אכל ג' ימים ודחפוהו לחוץ שלא ימות ויסריח המערה וכשבא לביתו ארפב"י זה ג' ימים שלא אכל ונתנו לו לאכול ולא אכל אמר שמא לא תקנו השעורים אמרו עבדיו שתקנו ואמר שמא דמאי הן אעפ"י שאין צריך להרים דמאי אלא שהחמירה על עצמה והרימו דמאי ואכלה וכ"ה בשקלים רפ"ה. ובירושלמי דמאי ומ' עקב פ"ג שני עניים הפקידו אצלו ב' סאין שעורים וזרע אותן וקצרן והוצרכו להביא גמלים ליקח השעורין. היה מקום אחד שאכלו עכברים התבואות ואתו לגבי רפב"י ואמר שמא לא תקנתם התבואות ותקנו ושוב לא אכלו. ומלך ישמעאל בלע עכבר מרגליות שלו אתא לגבי רפב"י וגזר שיתאספו כל העכברים ויפלטו המרגליות וכן היה. בא למקום אחד ואמרו לו שאין המעיינות מספיקים מים כמקדם אמר שמא אין אתם מתקנין התבואות ותיקנו וסיפק כבראשונה (הכל שם). וע"ש עוד הרבה מעשים וניסים. בשבת (ל"ב ב') כשיצא רשב"י ובנו ר"א מן המערה שמע רפב"י חתניה נפק לאפי'. וכתב היוחסין [בסה"ד אצל רשב"י] דמ"ש שהיה חתנו נראה שהוא ט"ס בגמרא. ובזוהר פנחס (עתמ"ד) נראה שהיה חותן רשב"י וכ"כ גם בשלשלת הקבלה (ובזוהר בלק עש"ע ר' פנחס אזל למיחמי ברתי' אמיה דר"א. ועיין זוהר שמיני עמ"ב רפב"י פגע לר"א נחת ר"א ונשק רפב"י ופתח רפב"י ואמר יברכך ה' כו' פתח ר"א ואמר עטרת זקנים בני בנים כו' ממדרש זה נראה שהיה ר"א בן בתו של רפב"י וע"ש מעשה מחמור שלו, הרי רשב"י היה חתן רפב"י גם קצת הכרח כי ראב"י שהיה תלמיד ר"ע אמר בשם רפב"י ורשב"י היה ג"כ תלמיד ר"ע). והאריך ימים וכשמת רשב"י ראה לרפב"י ולרב המנונא סבא שבא ללוותו שמתו מקודם. (ועיי' באדרא זוטא פ' האזינו). ותמוה כיון שמת קודם רשב"י (ורשב"י מת קודם בנו ר"א ור"א מת בחיי רבי כי רבי רצה ליקח אשתו) ואיך יהיה רפב"י בבית רבי. ובתוספתא רבב"ג משום ר' יהודה בן יאיר (ע"ש) אולי הוא אחי רפב"י עכ"ל היוחסין. ובירוש' תענית ע"ג הלכה ד' ר' ברכיה ר' אבא בר כהנא ר' יהושע בן יאיר בשם רפב"י. ר' אלעזר בן תדאי בזמנו. ר"א בן יעקב בשמו. עיי' ג"נ רפב"י ור"י ב"ז ורבינו הקדוש ניצוץ אחד (וצ"ע אחר דהיה בדור רבי כנ"ל איך היו ניצוץ אחד). ובעשרה מאמרות בפ"י י"מ רפב"י ניצוץ אברהם וחמורו שנגנב לתקן נפש ישמעאל שיש בהם גנבים ועיי' ילקוט ראובני פ' בלק דקנ"ד ג' בשם ע"ה ד"ח. ישמעאל עם ו' אותיות גימ' אתון (ג"נ). הרע שבעשו נתגלגל בחמורו של רפב"י (עב"א תפ"ח). בע"ז (כ' ע"ב) רפב"י סובר חסידות גדולה מכולן דהוא בדרגא דחסד כדאי' בזוהר אחרי עקי"א. ועיי' בראשית על"ח דרגא דאברהם ובזכות אברהם פסק להנהר ג"פ. גינאי נהרא עם הכולל גימ' אשל (עשרה מאמרות מאמר חקור דין ח"ד פי"ד). הוא חבר מ' תדשא גימ' זה רבי פנחס בן יאיר (בס' זקוקין דנורא ריש הספר) ונ"ל שצ"ל פינחס (ביו"ד) או זהו דרבי פנחס ב"י. קבורתו בכפר ברעם (גא"י) :