סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תתתתתתתקיז

ר' עקיבא

א) פ"ג דאבות י"ג. י' במשנה ברכות פ"ד ג'. פ"ה ב'. פ"ו ח'. פ"ז ג'. פאה פ"א ו'. פ"ג ב' ו'. פ"ד ה' י'. פ"ז ז'. פ"ח ה'. כלאים פ"א ג'. פ"ג ג' ו'. פ"ה ז'. פ"ו א'. פ"ז ה'. שביעית פ"א ח'. פ"ג י'. פ"ד ו'. פ"ז ב'. פ"ח ט'. פ"ט ו'. תרומות פ"ג ג'. פ"ד ה' ח' י"ג. פ"ו ו'. פ"ט ב'. מעשרות פ"ג ה' ט'. פ"ד ו'. מע"ש פ"ב ד' ז' ט'. פ"ה ח' ט'. חלה פ"ב א' ג'. פ"ג ו'. פ"ד ד' ה' ט'. ערלה פ"ג ז'. בכורים פ"ג ט'. שבת פ"ב ג'. פ"ח ה'. פ"ט א'. פי"א א'. פט"ו ג'. פי"ט א'. עירובין פ"א ב'. פ"ב ד' ה'. פ"ד א'. פ"ה ח' ט'. פ"ו ט'. פ"י ט"ו. פסחים פ"א ו'. פ"ג ד'. פ"ו ב'. פ"ז א'. פ"ט ב' ו'. פ"י ו' ט'. שקלים פ"ג א'. פ"ד ג' ד' ו' ז'. פ"ח ז'. יומא פ"ב ג'. פ"ז ג'. פ"ח ט'. סוכה פ"ג ד' ט'. ביצה פ"ג ג'. ר"ה פ"א ו' ט'. פ"ד ה'. תענית פ"ג ג' ד'. פ"ד ד'. יבמות פ"ד י"ב י"ג. פ"ח ד'. פי"ב ג' ה'. פט"ו ו' ז'. פט"ז ז'. כתובות פ"ג ג'. פ"ה ב'. פ"ט ב' ג'. פי"א ד'. נדרים פ"א א'. פ"ז א' פ"ט ה' ו'. פ"י ו'. פי"א ד'. נזיר פ"ד ה'. פ"ו א' ו'. פ"ז ד'. סוטה פ"ה א' ב' ג' ד'. פ"ח ה'. פ"ט ג' ד' ט"ו. גיטין פ"ח י'. פ"ט י'. ב"ק פ"ג ח'. פ"ו ד'. פ"ח ו'. ב"מ פ"ב ו'. פ"ג י"ב. ב"ב פ"א ו'. פ"ב ט'. פ"ג א'. פ"ד ב' ט'. פ"ו ד'. פ"ז ב'. פ"ט י'. סנהדרין פ"א ד'. פ"ג ד'. פ"ז י"א. פ"ט ו'. פ"י א' ג' ו'. פי"א ד'. מכות פ"א ז' י'. פ"ב ז'. שבועות פ"ב ה'. פ"ג א' ה'. עדיות פ"א ח' י'. פ"ב א' ב' ו' ז' ח'. פ"ח א' ה'. ע"ז פ"ב ג'. פ"ג ה' ו'. הוריות פ"א ב'. פ"ב ה'. זבחים פ"ח י"א. פ"ט ג'. פי"ב ד'. מנחות פ"ד ג'. פ"ט ה'. פ"י ד'. פי"א ג'. פי"ב ה'. חולין פ"ב ד'. פ"ח ד'. פ"ט ד'. בכורות פ"ב ו' ז' ח' ט'. פ"ג א'. פ"ד ד'. פ"ו ו'. פ"ז ה'. פ"ח ו'. פ"ט ה'. תמורה פ"א א'. כריתות פ"ב ה'. פ"ג ז' ח' ט' י'. פ"ה ב' ג' ד' ה' ז'. מעילה פ"א ב' ג'. פ"ה א'. פ"ו ו'. כלים פ"ב ב' ד'. פ"ג ח. פי"א ו'. פי"ב ה'. פי"ד א'. פי"ז ה' י"ג י"ז. פ"כ ד' ו'. פכ"ב ז' ט' י'. פכ"ה ד' ז'. פכ"ז ה'. פכ"ח ב' ז'. פ"ל ב'. אהלות פ"א ג'. פ"ב ב' ו' ז'. פ"ג ה'. פ"ה א' ב' ו'. פי"ג ג'. פט"ז א'. נגעים פ"א ב' ד'. פ"ב א'. פ"ד ז' ח' ט'. פ"ה ג' ד'. פ"ו ה'. פ"ז ב' ד'. פ"י א'. פי"ב ג'. פי"ד י'. פרה פ"ב ה'. פ"ג ד' ט'. פ"ח י"א. פ"י ד' ה'. נדה פ"ב ג'. פ"ה ח'. פ"ו י"ב. פ"ח ג'. פ"י ג'. זבים פ"א ב'. פ"ב ב'. מקואות פ"ג ג'. פ"ז א'. פ"ח ג'. טבול יום פ"ג ד' ה'. ידים פ"ג א' ה'. פ"ד א'. מכשירין פ"ד ט'. פ"ה ד'. פ"ו ח'. טהרות פ"ה א' ב'. פ"ז ט'. עוקצין פ"ג ה' ו' ח' :

ב) בן יוסף (ויוסף היה) גר צדק מבני בניו של סיסרא. וביוחסין בסה"ד ר' טרפון אמר עליו אשריך אברהם אבינו שיצא ר"ע מחלציך וקשה הא בן גרים היה כיצד יצא מאברהם ואולי אביו יוסף נשא בת ישראל. והכרח לזה כיון שהיה ראש ישיבה ועיבר שנים אם לא היה אמו מישראל לא הוה קרינן ביה מקרב אחיך (עיי' שמעיה). בע"מ ר"ע בא מסיסרא שבא על יעל אשת חבר הקיני. אך לדעת ר"ע עכו"ם הבא עלב"י הולד ממזר. אכן אי' בילקוט יהושע סי' ט' דיעל היתה גיורת א"כ י"ל דנתגיירה אחר שבא עלי' סיסרא (ז"ר) :

ג) ר"ע נולד ג"א תש"ס (עיי' ח"א) והחורבן היה ג"א תתכ"ח א"כ היה בזמן החורבן בן ס"ח שנים ונהרג ג"א תת"פ א"כ חי אחר החורבן נ"ב שנה. וי"א שנהרג ע"ג שנה אחר החורבן הוא שנת ג"א תתק"א וחי ק"כ שנה א"כ נולד ג"א תשפ"א א"כ היה בזמן החורבן בן מ"ז שנה ומ' שנה לימד ומ' שנה פרנס את ישראל ואיך בקשו למנות אותו ג' שנים אחר החורבן כשהעבירו את רבן גמליאל להיות נשיא. אכן לדעת הספר כריתות הבאתיו אצל ר' ישמעאל כ"ג כי מ' שנה היה ריב"ז נשיא אחר החורבן ואחריו ר"ג דיבנה וג"ש אחר זה העבירו א"כ היה אז ר"ע בן צ' שנה לכן בקשו למנותו לנשיא . והתחיל ללמוד כשהיה בן מ' שנה אחר שנשא בת כלבא שבוע והיה צנוע קודם שנשאה ורעיא דכלבא שבוע היה (ע"ש) והדיר אביה הנאה ממנו ולמד ב"ד שנה והביא עמו כ"ד אלף תלמידים, והתיר חמיו נדרו ונתן לו חצי נכסיו. בנדרים (נ' ע"א) ובכתובות (ס"ג א'). וי"א שאחר כ"ד שנה שלמד אצל ר"א ור' יהושע בא לביתו והיה בן ס"ד שנה ואז נשא אשתו הנ"ל. ונראה שהיה לו אשה קודם שנשאה וממנה היה לו בן נקרא ר' יהושע בן קרחה (ע"ש באריכות ראיות הכרחיות) . וחי ק"כ שנה כמשה והלל וריב"ז ובסוף ספרי (ורבה פ' ויחי) מ' שנה שימש ומ' שנה פרנס את ישראל. ובדורות עולם כתב שהיה ר"י אחר מיתת ר"ג (דיבנה) ואחריו רשב"ג אביו של רבי:

ד) וכל תלמידיו הנ"ל על שלא נהגו כבוד זה לזה מתו באסכרה מפסח עד עצרת. ג"א עד פרס העצרת שהוא ט"ו יום קודם זה עד ח"י אייר, והיינו ל"ג בעומר ומותר אז לישא אשה והסימן בן י"ח לחופה. והיה העולם שמם ער שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה לר"מ ור' יהודה ור' יוסי (ובס' הכוונות שער העומר קחשיב ר' נחמיה במקום ר' יוסי) ור"ש ור"א בן שמוע יבמות (ס"ב ב') ובב"ר פ' ויוסף אברהם (פס"א) קחשיב ב' יותר ר"י הסנדלר וראב"י. וא"ד ר' יהודה ור' נחמיה ור"מ ור' יוסף (צ"ל יוסי) ורשב"י ור' חנינא בן חכינאי ור' יוחנן הסנדלר. (ובספר הכוונות בהג"ה ז' תלמידי ר"ע גדול שבכולם ר"מ והקטן ר"י הסנדלר והוא היה הסנדל להלביש עקב ר"ע מהרח"ו). ובתנחומא ס"פ חיי שרה ר"ע היו לו שלש מאות תלמידים בנערותו ומתו כולם ואלולי שהעמיד ז' תלמידים בזקנותו לא היה תלמיד שיהא קורא על שמו. עד שבא ר"ע ולימד שבת (ס"ד ב'). ובר"ה (י"ז סע"ב) ונדרים (כ"ה ב', ס"ו א') ב"מ (ס"ב) בכורות (ו' ב') עד שבא ר"ע ודרש את ה' אלהיך לרבות ת"ח (עיי' נחמי' העמסוני). עד שדרש ר"ע חייך קודמין (ע"ל פטירה) :

ה) והיה בבני ברק סנהדרין (ל"ב ב') ונקרא אוצר בלום או בלום ר"ל שלמד בערבוב הכל יחר ואח"כ בירר כל דבר בפני עצמו גיטין (ס"ז א') ולא אמר מימיו הגיע העת לעמוד מביהמ"ד חוץ ע"פ ועיוה"כ פסחים (ק"ט א'). במשתה בנו על כל כוס אמר חמרא וחיי לפום רבנן שבת (ס"ז ב'). ובירושלמי ס"פ כיצד מברכין כשעשה ר"ע משתה לשמעון בנו על כל חבית היה מברך ואמר חמרא טבא לחיי רבנן ותלמידיהון. שאל ר' יהושע בנו של ר"ע י"א שהוא ר' יהושע בן קרחה (ע"ש) שבן עזאי אמר על ר"ע כל חכמי ישראל לפני כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה. (ובס' הליכות עולם שער א' כתב ראב"ע אמר כך על ר"ע, ע"ס או שיש איזה השמטה דהתוס' בפ' י"נ כתבו בשם מגילת סתרים מ"ש בן עזאי חוץ מן הקרח הזה אמר זה על ר"א בן עזריה שהיה קרח (ע"ש) וע"ל ר"י בן קרחה). ובשלשלת הקבלה (דכ"ח סע"ב) כתב הישיבות היו קוראין לר"ע קרח לפי שהיה קורח כל החכמים בפלפולו, בעשרה מאמרות ח"ה מח"ד סי' י"א כתב לא עבר בן עזאי על הלכות דרך ארץ לומר דכל חכמי ישראל כקליפת השום אלא כבוד גדול נתכבדו אצלו חכמי ישראל ור"ע בראש כו' שחכמי ישראל הם שומרים לתורה כו' כמו הקליפה לשום חוץ ר"ע קרח הוא טהור הוא שהפרי עצמה תורה שבע"פ. שום בא"ת ב"ש בפ"י (ע"ש). ובס' יקרן עור כתב ר"ע היה בסוד קרח אנכי איש חלק כדאי' בס' מאורי אור וז"ס מבטן מי יצא הקרח הזה מי דאיהו בינה יצא הקרח שהוא יעקב איש חלק. ובזוהר בראשית עפ"ז סוד קרח הוא ביסוד ומדת יעקב נקרא זה וז"ש מבטן מי יצא הקרח הזה (ע"ש). ולולא דמסתפינא אמינא ע"ד דאיתא בתענית (ג' סע"ב) שמשי דביני קרחי פרש"י נראה במקום א' מעונן ובמקום א' אורה ובתוס' מכאן ומכאן יורדין גשמים ושמש באמצע כקרח שיש לו שערות במקום א' וקרח במקום אחר עכ"ל. כך י"ל דר"ע שהיה ממשפחת גרים ומצדם היה קרח ואור מצד עצמו כנ"ל . ביבמות (ט"ז א') א"ל ר' דוסא בן הרכינס אשריך ר"ע ששמך הולך מסוף העולם וע"ס ולא הגעת לרועה בקר. ובירוש' שם פ"א הלכה ו' שקרא על ר"ע כפירים רשו ורעבו מכירו אני שאדם גבור בתורה הוא . ולא הניח כמותו בא"י כשירד לנהרדעא לעבר שנים (ע"ל חנניה בן אחי ר' יהושע) . ומפני שאמר על דור המדבר ועל י' שבטים שאינן עתידין לחזור א"ר יוחנן שבקיה ר"ע לחסידותו סנהדרין (ק"י ב') . והיה עניו ומקבל מוסר ערכין (ט"ז ב') א"ר יוחנן בן נורי מעיד אני עלי שמים וארץ הרבה פעמים לקה עקיבא ע"י לפני ר"ג שהייתי קובל עליו והיה מוסיף לי אהבה (ע"ש) . ואמרו בעירובין (נ"ג א') לבן של ראשונים כפתחו של אולם זה ר"ע ושל אחרונים ר"א בן שמוע כפתח היכל (עיי' שם). ובשה"ר אחרונים ריב"ז ור"א ור"י ור"ע ור"מ . ונכנס לפרדס ויצא בשלום חגיגה (י"ד). והיה מתלוצץ בעוברי עבירה ואדמי לי' שטן כאשה בריש דקלא וסליק ובחצי הדקל שבקיה יצה"ר וא"ל אלמלא דמכרזי ברקיע הזהרו בר"ע ותורתו שויתי לדמך כתרתי מעי קידושין (פ"א א'). באדר"נ פי"ו שולטן א' שיגר לו ב' זונות יפות מקושטות ולא פנה אליהן כו' ואמרו שריחן אליו כבשר נבלות ושרצים . והיה פרנס וגזבר עניים קידושין פ"ק ומע"ש פ"ה ערש"י פ"ק דב"מ והטעם עיי' ס' קרן עור אופן ג'. בירוש' ס"פ כשם דרש ר"ע אליהוא בן ברכאל זה בלעם א"ל ראב"ע אם הוא כבר כסה עליו המקום ואם לא הוא עתיד להתוכח עמך. נכנס אחר ר' יהושע לבית הכסא ולמד ממנו ג' דברים וא"ל בן עזאי עד כאן העזת פניך ברבך ואמר לו תורה היא וללמוד אני צריך וכן בן עזאי נכנס אחריו לבית הכסא וא"ל כו' וא"ל ר' יהודה עד כאן כו' ברכות (ס"ב א') וירוש' שם פ"ט הלכה ח' בשמחות ספ"ד וירוש' נזיר פ"ז הלכה א' וד"א זוטא פ"ח אר"ע זו תחלת זכותי לפני חכמים השכמתי ומצאתי הרוג והייתי מטפל בו ג' תחומי שבת עד שהבאתיו למקום קבורה וקברתיו ואמרו לי ר"א ור' יהושע על כל פסיעה כאילו שפכת דמים דנתי ק"ו בעצמי עכשיו שנתכוונתי לזכות חטאתי ק"ו בשעה שלא נתכוונתי לזכות עאכ"ו. ובמס' כלה פעם אחת היו יושבים זקנים בשער ועברו ב' תינוקות א' כיסה ראשו וא' גילה ראשו אר"א ממזר א"ר יהושע בן הנדה אר"ע ממזר ובן הנדה אמרו לר"ע היאך מלאך לבך לעבור על דברי חביריך (אולי מצד ענוה אמרו חביריך כי רבותיו היו) א"ל אני אקיימנו הלך אצל אמו והיתה מוכרת קטניות בשוק אמר לה בתי אם את אומרת לי דבר שאני שואלך אני מביאך לחיי עוה"ב אמרה לו השבע לי היה ר"ע נשבע בפה ומבטל בלבו אמר לה בנך זה מה טיבו א"ל נדה הייתי כשנכנסתי לחופה ופירש ממני בעלי ובא עלי שושביני והיה לי בן זה נמצא היה ממזר ובן הנדה. אמרו גדול היה ר"ע כשהכחיש רבותיו באותה שעה אמרו ברוך ה' אלהי ישראל אשר גילה סודו לר"ע בן יוסף . היה ר' טרפון אומר עליו כל הפורש ממך כפורש מחייו (ע"ש) אשריך אברהם אבינו שיצא ר"ע מחלציך. והיה יודע ע' לשון כתב בשה"ק כ"ח סע"ב וכ"ט א' כנראה ברש"י פ"ג בסנהדרין ואינו שם כ"א פ"ק דסנהדרין . בסוף מ"ק (כ"א ב') שמתו בניו והספידום כל ישראל ואמר שהוא מנוחם בשביל כבוד שעשיתם. ובשמחות פ"ח שמת בנו שמעון והיה חכם גדול ואמר שהוא מנוחם שירע שבנו מזומן לעוה"ב שהיה חכם גדול ולמוד תורה וזיכה לרבים ואפ"ה לא ביטל בית מדרשו כל זמן שהיה חולה עד שיצאה נשמתו והביאו לו ספסל לבית הקברות וישב ודרש כל היום. ר"ע היה מהלך בבית הקברות פגע אדם א' ערום ושחור כפחם וטען עצים הרבה ורץ כסוס גזר עליו ר"ע והעמידוהו וא"ל מה העבודה הזאת הקשה אם עבד את ואדונך קשה אפרוק אותך ואם עני אתה אעשירך א"ל בבקשה ממך אל תעכבני שמא ירגזו הממונים עלי א"ל מי אתה ומה מעשיך א"ל מת אני בכל יום שולחין אותי לחטוב עצים ושורפין אותי בהם א"ל מה היה מלאכתך בעולם שהיית א"ל גבאי מס הייתי והייתי נושא פנים לעשירים ומצער לעניים א"ל כלום שמעת מהממומם עליך אם יש תקוה לפורענותך א"ל שמעתי מהם דבר שאינו יכול להיות שאלו היה לי בן שיהיה עומד בציבור ואומר קדיש והקהל יענו אמן יהש"ר מברך יתירו אותי מן הפורעניות אבל לא הנחתי בן זכר אלא אשתי מעוברת ולא ידעתי אם תלד זכר ואם יהיה זכר מי מלמדו תורה שאין לי אוהב בעולם. באותה שעה קבל ר"ע לחפש אחריו א"ל ר"ע מה שמך א"ל עוקבא ושם אשתו שושיבא ושם עירו לנוקעה. מיד הלך ר"ע ושאל עליו ואמרו ישחקו עצמותיו בגיהנם שאל על אשתו אמרו ימח שמה וזכרה שאל על בנו א"ל הרי הוא ערל ואפילו מצות מילה לא עסקנו בו מיד נטלו ר"ע ומלו והושיבו לפניו ולא היה מסבל עול תורה עד שישב ר"ע בתעניות מ' יום יצא ב"ק וא"ל על מה אתה מתענה אמר רבש"ע והלא לפניך ערבתי אותו מיד פתח הקב"ה לבו ולמדו תורה וק"ש ושמונה עשרה וברכת המזון והעמידו לפני הקהל ואמר ברכו את ה' המבורך וענו אחריו ביהמל"ו ואמר קדיש והם ענו אחריו איש"ר והתירו את אביו מן הגיהנם מיד בא לר"ע בחלום וא"ל תנוח דעתך שהנחתני והצלתני מדינה של גיהנם פתח ר"ע ואמר ה' שמך לעולם ה' זכרך לדור ודור (ס' קטן). ובתד"א זוטא ספי"ח מעשה כזה ממש אירע לריב"ז ע"ש בזקוקין דנורא. כשהיה מתפלל בציבור היה מקצר ועולה ברכות (ל"א א'). שמחות רפ"ט כשמת אביו של ר"ע חלצו לפניו והוא לא חלץ. ר"ג ראה ספינה שהיה בה ר"ע שנטבעה ונצטער עליו ואח"כ מצאו שדן א"ל מי העלך א"ל דף של ספינה נזדמן לי וכל גל וגל שבא עלי נעניתי ראשי סוף יבמות (ע"ל ר' מאיר). ר"ג וראב"ע ור' יהושע שמעו קול המונו של רומי ק"כ מיל ושועל יצא מבית ק"ק ובכו ור"ע משחק מכות (כ"ד א') ורבה איכה. דברים שלא נתגלו למשה נתגלו לר"ע במדבר רבה פי"ט . ובפ"ב דעירובין (כ"א ב) חסידותו שהיה תפוס ולא אכל בלא נטילת ידים ואמר מוטב שאמות ולא אעבור על דברי חכמים וזה היה בזקנותו ובבית האסורים (עיי' יהושע הגרסי) וענין הויכוח שעשה פפוס בן יהודה עמו כשגזרו שמד ושלא יעסקו בתורה (ע"ש) . הרמב"ם סוף ספר משפטים כתב כי ר"ע היה נושא כליו של בן כוזיבא מלך ביתר שחשב שהוא משיח (עיי' ח"א ג"א תת"ב) :

ו) והיה עני ומן ו' דברים נתעשר נדרים (נ' ע"א). א) מן חמיו כלבא שבוע הנ"ל. ב) עוד מצא איל של ספינה מלאה דינרי זהב. ג) ועוד תיבה מלאה זהב. ד) פעם אחת הוצרכו ר"ע ותלמידיו מעות והלכו למטרונה אחת אמרה לר"ע אלוה לך ותהיה את והקב"ה והים ערבים בדבר קבע לה זמן לפרעון כשהגיע הזמן חלה ר"ע הלכה המטרוניתא על שפת הים אמרה רבש"ע גלוי וידוע לפניך שר"ע חולה ולא היה בידו לפרוע חובו ראה שאת ערב. מיד נשתטית בת הקיסר (כ"כ הר"ן והרא"ש אבל ברש"י נשתטה הקיסר) ונטלה ארגז מלא אבנים טובות ודינרי זהב וזרקתם לים והים הביאה במקום שהיתה המטרונא יושבת על שפת הים ונטלה הארגז והלכה לה לימים נתרפא ר"ע ובא אצלה עם המעות א"ל חזרתי אצל הערב והוא פרע כל החוב והא לך מה שנתן לי יותר. ה) ומן אשתו של טורנוסרופוס שהיה ר"ע מקפחו בקראי בפני הקיסר ומקנתרו בדברים פ"א בא לביתו סר וזעף א"ל אשתו מפני מה פניך זועפים א"ל מפני ר"ע שמקנתר אותי בכל יום א"ל אלהיהם של אלו שונא זמה הוא תן לי רשות ואכשיל אותו בדבר עבירה לפי שהיתה יפ"ת נתן לה רשות ונתקשטה והלכה אצל ר"ע וגלתה שוקה כשראה ר"ע רק ושחק ובכה אמרה לו מה אינון ג' א"ל ב' אפרש לך שלישית לא אפרש לך (וברש"י שהפצירה בו וגילה לה) רקקתי על שבאת מטיפה סרוחה. בכיתי על האי שופרא דבלי בארעא. ושחק שצפה ברוה"ק שעתידה להתגייר ולהנשא לו. ולא רצה להודיעה. אמרה כלום יש תשובה אמר לה אין. הלכה ונתגיירה ונשאת לר"ע והכניסה לר"ע ממון הרבה. ו) ומן קטיעה בר שלום (ש"ק כ"ט רע"א שר הקיסר שנתגייר) שנתן כל ממונו לר"ע ותלמידיו פ"ק דע"ז (י' סע"ב) שדבר טוב על ישראל וגזר הקיסר מיתה עליו וקודם מותו מל עצמו והניח כל נכסיו לר"ע וחביריו ודרש ר"ע מחצה לאהרן ומחצה לבניו. ועשה לאשתו ירושלים דדהבא שבת (נ"ט). והיה מכבד עשירים עירובין (פ"ו א') :

ז) ר' אליעזר למד לו בנטיעת קישואין ע"י כישוף והדר גמרה מר' יהושע סנהדרין (ס"ח א'). אר"ע שבתי היתה (שהיה פסח א') אצל ר"א ור"י ולשתי להם עיסה ביין ודבש ולא אמרו לי דבר פסחים (ל"ו א'). ר"א נתן רשות לר"ע לברך ברכות (ל"ז א'). אר"ע צופה הייתי בר"ג ור"י סוכה (ל"ז ב'). דנתי לפני ר"ג ילמדנו רבינו פסחים (מ"ח ב'). ר"ע ור' ישמעאל נקראו אבות העולם שקלים רפ"ג וירוש' ר"ה פ"א סוף הלכה א'. א"ר ישמעאל צאו ואמרו לר"ע טעית יומא (ע"ה א') ושאלו ר' ישמעאל ב"ר ע"א ופכ"ב ופנ"ג. (ע"ל ר' ישמעאל כ"ג). כתב רש"י בפ' הזהב ר"ע מתלמידי ב"ש היה והתוס' חולקין עליו . שימש את נחום איש גם זו כ"ב שנה חגיגה (י"ב) שבועות (כ"ו א') ב"ר פ"א וב"ר פכ"ב ופ' נ"ג . שהיה רגיל לומר גם זו לטובה וכן ר"ע אמר כל מה דעבדין משמיא לטב ברכות (ס' סע"ב) . למד סתרי תורה מר' נחוניא בן הקנה (לא ידעתי מנ"ל) . ותראה באבות במאמר הכל צפוי והרשות נתונה כמה ידע סודות התורה. וקצת למד מר' טרפון אבל נקרא חבירו (ע"ש) אמר ר' יהושע מי יגלה עפר מעיניך ריב"ז כו' והלא ר"ע תלמידך כו' סוטה (כ"ג ב') והיה תלמיד תלמידו (עיי' ר' יהושע בן הורקנוס). אמר אני עשיתי לר"ג ולר' יהושע את כספן זהב מע"ש פ"ב משנה ז'. אמר ר' יהודה פ"א היינו יושבין לפני ר"ע וט"ב חל בע"ש וגמע ביצה מגולגלת להראות הלכה שאין משלימים בע"ש עירובין (מ"א א'). היה ארוך בדורו ור"מ מגיע לכתפו במדבר רבה פ"ט (ע"ל אבא שאול). הקדים את ראב"ע קודם ר"ע אעפ"י שר"ע היה חשוב ממנו שהיה ראש לחכמים לפי שראב"ע היה ממשפחה מיוחסת יותר מר"ע גם מפני נשיאותו תוס' כתובות (ק"ה א'). וכתב המהרי"ט שם ובפ' בתרא דיומא גבי מנין לפ"נ שדוחה שבת קתני נענה ר"ע נענה ראב"ע וחשיב ר"ע ברישא. צ"ל דזה היה קודם שנתמנה ראב"ע לנשיא. אך תימא מההיא דר' טרפון דחשיב לי' אחר ר"ע דאף למ"ד דהיה חבירו מ"מ היה גדול ממנו הרבה עכ"ל. הקדים את בן עזאי תלמידו תוס' סוטה (ד' א') ועיין בכללים :

ח) סתם מתני' ר"מ. סתם ספרא ר' יהודה (עיי' אבא אריכא) . סתם ספרי ר"ש (ע"ש) . סתם תוספתא ר' נחמיה. וסתם סדר עולם ר' יוסי. וכולהו אליבא דר"ע שהיו תלמידיו סנהדרין (פ"ו). במכות (י"ז א') זו דברי ר"ע סתימתאי פירש"י רגיל רבי לסתום דבריו במשנה עכ"ל ובכורות (ל' ע"א). בש"ק (דכ"ח ב') ר"ע חבר מכילתין וס' יצירה, ויש ס' יצירה שחבר אברהם אבינו והרמב"ן חבר עליו פירוש. אבל בשפתי ישנים ובהקדמת הזוהר בפסק ר' יצחק דלאטיש כתבו שהכל אחד הוא. ר"ע אקלע לגנזיק ובעו מיני' כו' ע"ז (ל"ד א') וכתבו התוס' ל"ג ר"ע אלא מר עוקבא דר"ע לא היה מסתפק. ושם (ל"ט א') ר"ע אקלע לגינזק וב"ר פל"ג אקלע לגינזק של מדי :

ט) הלכה כר"ע נגד רבו ר"א כדאי' בפ' כיצד מברכין (כ"כ ס' כריתות ימות עולם שער ג' ס"ד ברכות (ל"ו רע"א) ר"ע במקום ר"א עבדינן כוותיה (עיי' רבא בפסק הלכה). ר"ע ור' ישמעאל הלכה כר"ע עיי' תוי"ט עדיות פ"ב וכ"פ הרי"ף יבמות פט"ו. ובקדושין פ"ק וכ"כ שם הרא"ש. ועיי' ר' טרפון בפסק הלכה. הלכה כר"ע מחבירו עירובין (מ"ו ב') ועיי' בתוס' שם (ס"ה ב'). כתובות (פ"ד ב') דלא מרבו. וכתב התוי"ט נגעים פ"א מ"ד דלא מחביריו וכ"כ תשובת ש"א סקס"ט (רצ"ה סע"ג) אכן בתוי"ט ספ"ק דשביעית משמע דס"ל אפי' מחביריו והכי משמע בתוס' יומא (ד' ע"ב). ובתו' פסחים (קט"ז ב') דקיי"ל כר"ע מחביריו. כתב תשו' חו"י אפי' אי קיי"ל מחביריו היינו בדפליגי עליה יחידים משא"כ אם נחלק עם חכמים. הרמב"ם פסק כר"ע נגד ר"א בן יעקב (ע"ש). ובשדה יהושע כ' הא דאמרי' הלכה כר"ע מחבירו היינו כשהבר פלוגתא מפורש בשמו במשנה או בברייתא אבל כשאין מפורש בשמו אלא בסתם אז אין הלכה כמותו דאמרינן האי סתמא אליבא דרבים הוא ויחיד ורבים הלכה כרבים והלכה כר"ע מחבירו ולא מחביריו. וכתב היוחסין [בהגהת הרמ"א לקבלת הראב"ד] כתב הרמב"ם בימי ר"ע היו ר"ט ור"א המודעי וראב"ע ור' ישמעאל וריב"ק וחנניה איש אונו ושמעון בן ננס ור' יוחנן בן ברוקה ור' ישמעאל בנו ור' יוחנן בן גודגדא ור"א חסמא ור' יהודה בן תימא :

י) יום שמת נולד רבי קדושין (ע"ב ב') ומ' קהלת פ' וזרח השמש וב"ר פ' נח. משמת בטלה כבוד התורה משנה ס"פ ע"ע מ"ט. ובגמרא בטלו זרוע תורה ונסתמו מעיינות החכמה . פ"ק דע"ז (ה' א') כשהראה הקב"ה לאדה"ר דור ודורשיו כו' בשהגיע לדורו של ר"ע שמח בתורתו ונתעצב במיתתו. ובמנחות (כ"ט ב') הקב"ה הראה למשה שיבא ר"ע בסוף כמה דורות והלך וישב לסוף י"ח שורות ושמע דבריו. וכשהיו אומרים לו מנין לך ואמר הלכה למשה מסיני שמח משה, והיה דורש ר"ע על כל קוץ תילי תילין של הלכות. ואז אמר למשה חזור לאחוריך והראהו שהיו שוקלין בשרו במקולין (פירש"י במקום שקצבים שוקלין בשרו כדאיתא בברכות (ס"א ב') שהיו סורקין בשרו במסרקות של ברזל). אמר רבש"ע זו תורה וזו שכרה. וא"ל הקב"ה שתוק כך עלתה במחשבה לפני. ובברכות (שם) אמרו מלאכי השרת זו תורה וזו שכרה והשיב הקב"ה ממתים ידך ה' ממתים מחלד. ולא השיב להם כמו למשה שתוק כו' . וא"ל ר"א עקיבא בשחיטה השבתני בשחיטה תהי מיתתך. ועיי' בפסחים (ס"ט א') . ובסנהדרין (ס"ח) שר"א קודם מותו א"ל מיתתו. כתב ש"ק (דל"א) נחבש ה' בתשרי. ובס' שנות חיים פ' חיי שרה וז"ל במדרש יום הריגת ר"ע היה ביום הכפורים והחזירוהו לבית הסוהר ומינו שומרים עליו כדי שלא יקברו אותו כו' עד מוצאי יו"כ בא אליהו וביטל כהונה לכבודו וקברו. ועיי' ילקוט משלי סי' ט' באריכות ונקבר במערה באנטיפרוס. ובגא"י כתב שנקבר בטבריה על מערה וכ"ד אלף תלמידיו מפוזרים בתחום מטבריה . בפ"ח דשמחות כשנהרג בקסרין ונקרא ג"כ רומי זעירא שהיה מגדול צור, ובאה השמועה לר"י בן בבא ולר"ח ב"ת קרעו בגדיהם ודרשו על ר"ע לא נהרג מפני גזל או שלא עמל בתורה בכל כחו אלא שלא יראה הרעות ולא עבר יב"ח עד שלא היה מקום ביהודה שלא היו שם הרוגים. בירוש' סוטה פ"ה הלכה ז' מובא בתוספתא פ' כשם. ר"ע היה מתדין קמי טורטסרופס הרשע אתא עונתה של ק"ש שרי קרי וגחך א"ל סבא סבא או טיפש את או מבעט ביסורין א"ל תיפח כו' . י' הרוגי מלכות הכתובים במחזורים שנראה מהם שהיו עם רשב"ג בזמן א' ואינו כן כי רשב"ג נהרג בשעת החורבן ור"ע קרוב לס' שנה אחריו. וה' האחרונים ר"י בן בבא ורחב"ת ור' סימאי (ט"ס וצ"ל) ור' חוצפית ור' ישבב הסופר בזמן שכבשו ביתר אחר החורבן ע"ג שנה (עי' ח"א ג"א תת"פ. ועיי' בחיי פ' מקץ. ומקודם כתב היוחסין ר"ע היה בזמן הבית וחי עד שנכבשה ביתר נ"ב שנה אחר החורבן או ע"ג שנה לדעת הס"ע (ע"ל עקילס הגר) . והוא היה הראשון בי' הרוגי מלכות (ר"ל העיקר לכ"א ר"ע וחבריו) . וכשהוציאוהו להריגה זמן ק"ש היה והיה מכוון לקבל עול מלכות שמים באהבה א"ל תלמידיו עד כאן א"ל כל ימי הייתי מצטער על מקרא זה בכל נפשך אפילו נוטל את נפשך ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו והיה מאריך באחד עד שיצאה נשמתו באחר יצא ב"ק אשריך ר"ע שיצאה נשמתך באחד ברכות (ס"א ב'). עיי' ר' ישמעאל בן אלישע כ"ג ור' חנניה בן תרדיון אימת נהרגו. ה' דברים צוה לרשב"י וז' דברים לבנו פסחים (קי"ב) :

יא) ר"ע היה בורא נפשות הגרים כי שורש נפשו מקין (ע"ל אביי ושמאי) דוגמת אביי ובן עזאי (חס"ל מעין ה' נהר כ"ה). בכוונות האר"י ר"ע גלגול יעקב אותיות עקיב וע' י"ר פ' וישלח ויאמר אלהים אל "יעקב "קום "עלה "בית "אל ר"ת עקיבא. וע"ש פ' וישב מענין ר"ע. ובריא"ז שנסתפק איך לכתוב עקיבא באל"ף או בה"א והראו לו בחלום פסוק "אור "זרוע "לצדיק "ולישרי "לב "שמחה ס"ת ר' עקיבה. וכתב בנוף ג' מנוף עץ חיים כשם שיעקב היה רועה צאן לבן חמיו כן ר"ע רעיא דכלבא שבוע חמיו. וכמו יעקב היה לו ב' נשים כן ר"ע בת כלבא שבוע נגד רחל ואשת טורנוסרופוס (ול"נ כי קודם שנשא בת כלבא שבוע היתה לו אשה עיי' ריב"ק) נגד לאה. ור"ע ניצוץ משה שהיה רועה צאן יתרו וצפורה דוגמת בת כלבא שבוע ואשת טורנוסרופוס דוגמת מלכת כוש ונדר בו כלבא שבוע כמו ויואל משה. ואמר פסוק זה בא לידי כו' שאחז"ל פ' ותמנע כמו פ' שמע ישראל והוא חטא גלגול יעקב שלא רצה לקחת את תמנע כו', וכתב שם פ' ויחי אשתו נגד רחל כו' וז"ש רחילא בתר רחילא (עיי' ריב"ק כי שם אשתו היה רחל). בעמק המלך ד"מ ב' ר"ע היה גלגול זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעוני שהרג בשכם שנימולו כ"ד אלף לכו נהרגו בזנות עם זמרי. וגלגולם היו כ"ד אלף תלמידי ר"ע כמ"ש בעשרה מאמרות מאכ"ח סכ"ב (ע"ש) ר"ע היה גלגול שמעון ור"א היה גלגול ראובן ובר"צ איתא דר"ע גלגול יששכר. ועמגע"א ע"ג ופ"ח כמו שיצאה לאה לקראת יעקב ונולד יששכר כן יצאה יעל לקראת סיסרא ויצא ממט ר"ע. ובחס"ל (מעין ה' נהר כ"ה) וגלגול נפש זמרי הוא ר"ע והוא תיקונו וכזבי היא איזבל ותיקונה היתה אשת טורנוסרופוס שלקח ר"ע, ואיזבל היתה רודפת את אליהו שהוא פנחס להנקם ממנו, וזמרי היה בן דינה קודם שנשאה שמעון, וכ"ד אלף שהומתו משבט שמעון היו כ"ד אלף תלמידי ר"ע שלא חלקו כבוד זה לזה בזכרם עון שטים שלא הוטהרו ממנו ומתו מיתה תניינא עכ"ל. במגע"א ע"ג מן ו' מילי נתעשר ר"ע סוד ו' סדרים תורה שבע"פ לכן דרש ר"ע בכל התורה ווי"ן יבמות (ס"ח ב') כמ"ש התוס' בסנהדרין (נ' ע"ב). ואמר לר' ישמעאל אחי בת ובת אני דורש שם (נ"א ב') ואמר אחי אחי בסוד הגלגול כי ר' ישמעאל גלגול יוסף ור"ע גלגול שמעון (עיי' ר' ישמעאל בן אלישע כ"ג) ותחלה לא הכירוהו אבל לבסוף בא לתקן ולהכיר האחוה שהוא מצד אות ו' וכששכח משה ווי העמודים ולא יכול לכוון החשבון עד שבא עליו נשמה של ר"ע אז אמר ואת האלף עשה ווי"ם כו' ודרש כל אתין (ע"ל) וז"ס ויוצא אליהם את שמעון (ע"ל נחמיה העמסוני) וז"ס וילכו לרעות את צאן אביהם נקוד רומז על סוד זה כו' וכשיצאה נשמתו באחד זכה להיכל אהבה כדאיתא בזוהר שמות עתנ"ו. ובס' הכוונות יששכר חמור גרם הוא סוד שאמר ר"ע כשהייתי ע"ה מי יתן לי ת"ח ואנשכנו כחמור פסחים (מ"ט ב') ע"ל ר' יהושע בן קרחה. ר"ע היה בעקבו של עשו ויעקב אחז בעקבו ונטל ממנו את ר"ע ועקבו היינו ו' ר"ע שדרש ו' (כתבי האר"י) ע"ל ר"א בן חרסום. ו' של השם סוד עשירות וז"ס מן ו' מילי נתעשר כנ"ל :

יב) ר' אושעיא בן ר' יהודה הבושם העיד לפניו. ר' אחא בשמו. ר"א בן הורקנוס רבו. ראב"ע בזמנו (ע"ל). ר"א בן שמוע. ראב"י תלמידו. ר"א חסמא. ר"א המודעי. ר"א בן פילא או פאבי השיב על דבריו. בלצה שאלו. ר' ברכיה בשמו. ר"ג רבו. ר' דוסא בן הרכינוס (ע"ל). זונין א"ל. ר' חדקא. ר' חנינא בן אנטיגנוס. חנן בן פנחס. ר' חנן בן פטום. חנניה איש אונו בשמו. ר' חנניה בן חכינאי. ר' חנניה בן עקשיה. ר' טרפון רבו או חבירו (ע"ש). ר' יהודה. ריב"ב א"ל עקיבא אתה עתיד ליתן את הדין. ר' יהודה בר אלעאי. ר' יהודה בר אבא חולק עמו. ור' יהודה גלוסטרא. ר' יהודה בר נחמיה (ע"ש). ר' יהושע הגרסי משרתו. ר' יהושע בן קרחה בנו (ע"ש). ר' יהושע בן כפוסאי חתנו. ר' יהושע רבו שבת (ל"ט). ר' יוחנן בן גודגדא בזמנו. ר' יוחנן בן מתיא בזמנו. ר יוחנן בן נורי חבירו. ר' יוחנן בן תורתא. ר' יוחנן הסנדלר (ע"ל). ר' יוחנן בשמו. ר' יונתן בר' יוסי תלמידו. ר' יונתן בן יוסף בזמנו. ר' יוסי הגלילי תלמיד חבר (ע"ש). ר' יוסי (ע"ל). ר' ינאי הקדמון בזמנו. ר' יעקב בן בתו של אלישע. ר' ישבב הסופר חבירו. ר' ישמעאל חבירו. סח לו ר' ישמעאל בן לוגא. רב כהנא בשמו. לוי הסדר בזמנו. ר"מ תלמידו (ע"ל). מונבז לפניו. מנימין גר המצרי. ר' נחוניא בן הקנה רבו. נחום איש גם זו רבו. ר' נחמיה תלמידו. העיד בשם נחמיה בית דלי. נחמיה איש שיחין העיד אותו. ר' שמעון בן עזאי. רשב"י תלמידו. ר' שמעון או ישמעאל בן לוגא. ר"ש השקמוני. ר"ש התימני. שמעון בנו (ע"ל). ר"ש בן אלעזר תלמידו וצ"ע. ר' שמעון בן יהודה בשמו. רב ששת בשמו :