סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תתתתתתתכב

רב ספרא

א) ירא שמים ובב"ב דקיים ודובר אמת בלבבו בענין החמור. ובב"ק (קט"ז א') נעשה לו נס שהלך עם הרבה אנשים בדרך ונתלוה להם ארי' בדרך וככל יום שדא א' לו חמור ואכלו וכשהגיע היום של רב ספרא שדא לי' ולא אכל הארי חמור שלו ונראה לפי שלא חמד דמי החמור. לא ידעתי מענין החמור. והרשב"ם ב"ב (פ"ח א') ורש"י במכות (כ"ד א') בשם שאלתות דרב אחאי גאון דהוה קרי ק"ש וא"ל אדם א' הב לי עסקך בכך וכך ושתק וסבר משום מיעוט ממון שתק והעלה לו דמים מרובים ולאחר תפילתו לא רצה לקבל אלא במיעוט מעות ראשונות משום דגמר בלבו להקנותו בכך ובמ"מ שע"ד דל"ג הביא בענין אחר ונראה ט"ס ע"ש. והביא ג"כ שוב מעשה ברב ספרא שיצא חוץ לעיר לטייל עם תלמידיו פגע בחסיד אחד א"ל לרב ספרא למה טרח מר כ"כ כסבור שיצא לקראתו להקביל פניו. א"ל ר"ס לא היתה כוונתי להקביל פניך אלא לטייל אמרו תלמידיו לר"ס למה אמרת לו כ"כ א"ל ולמה הייתי משקר א"ל היה לך לשתוק א"ל אילו שתקתי לא הייתי מקיים ודובר אמת בלבבו עכ"ל. (ועיי' חולין (צ"ד סע"ב) ולדעתי כוונתו על גמרא זו אבל הוא בענין אחר ע"ש). היה מחריך רישא דבהמה לכבוד שבת, שבת (קי"ט א') . רב ספרא רווק הדר בכרך הוה ע"פ (קי"ג סע"א) וקדושין . ר' אבהו משתבח למינאי בר"ס דאדם גדול הוא, ע"ז (ד' א') :

ב) אמר ר' חייא א"ר ספרא משום חד דבי רבי ברכות (ל"ד ב') וכן הגי' בב"י א"ח סק"א והוא ר"נ ברבי וכ"כ בהליכות עולם ובס' כריתות ימות עולם שער ג' ס"ך וע"ל דבי, ובאשר"י הגי' משום חד דבי ר' ינאי וברי"ף הגי' חד דבי ר' אמי ואין שם תיבות א"ר חייא, אקלע עם רבא לבי מר יוחנא בר חנא ואמרי לה לבי מר יוחנא ברי' דרב חנא בר ביזנא עבד להו עגלא תלתא ואמר רבא. לשמעי' זכה לי במתנות כו' זכה לי' רבא אכל ור"ס לא אכל אקרייה לר"ס בחלמא מעדה בגד כו' אתא קמיה דרב יוסף א"ל רב ספרא דלמא משום דעברי אשמעתא דמר אקריין בחלמא כו' וא"ל מ"ט אקריין הכי כלפי רבא כו' ולקריין לרבא (ומשני) רבא נזוף היה (ע"ש). עאל לבית הכסא אתא רב אחא נחר ברכות (ס"ב ב'). ר"ס נפק מא"י אתלוו בהדי' רב הונא ורב כהנא ברב איקי פסחים (נ"ב ב') צ"ל ר"ה ברב איקי ור"כ. רב יוסף קרי עלי' בעצו ישאל ומקלו יגיד לו (שם). אביו שאל את ר' זעירא ירוש' סוף כלאים. אמר על רבא משה שפיר קאמרת (ע"ש), בחולין (צ"ג א') א"ר אבא כו' אר"ס משה (פרש"י ת"ח) אמר רבא משה כו'. עבד עסקא עם איסור ופליג בלא דעתי' דאיסור אתא לקמי' דרבה ברב הונא כו' א"ל אביי הא א"ר יוסף בר מניומי אר"נ ב"מ (ל"א סע"ב). בב"ב (קמ"ד א') אביו הניח זוזי ועבד בהו עסקא ותבעו אחיו לפני רבא . כשמת צוה אביי שיקרעו עליו שהלכותיו מצויין בכל יום בבית המדרש א"ל אביי לר"ס כי סלקת להתם כו' כי סליק אשכח לר' זריקא חולין (ק"י ב') :

ג) א"ר אבא ואותביה לר' אבא ושלחו ר' אבא לגבות מעות מר' יוסף בר חמא (ע"ש). אבא בר מרתא ור' אבהו ור' יצחק נפחא ור' חנינא בר פפא. אר"ס ר' אבהו משתעי ברכות (ס"ג א') אמר לאביי בכורות (ד' א'). יומא (י"א א') עירובין (מ"ה ב'). איתיב לאביי א"ל רב יוסף הכי אמר ר"ס עירובין (ק"ג א'). אמר לר' אושעיא. רב אחא. רב אחא בר יוסף. ורב אחא ברב הונא. איסור עביד עסקא עמו (ע"ל) ואיסור גיורא. א"ר אמי א"ר יוחנן שבת (ה' ב') עירובין (כ' ב'). רב דימי אחיו. ורב דימי בר חיננא. ורב הונא בר חנינא. רב הונא ברב איקא (ע"ל). א"ר זירא אר"ס א"ר המנונא חולין (ע' א'). ור' זריקא (ע"ל). א"ר חייא קטוספאה. א"ר חייא אמר רב ספרא ברכות (ל"ד ב') וכ"ה בשס"ח ולא ידעתי איזה ר"ח (ע"ל). אר"ס א"ר חייא שבת (ל"ז א'). בש"ר יהושע בן חנניה קדושין (ל' ע"א) וצ"ע כי קדמו טובא. בש"ר יהושע. דרומא ע"ז (ל' ע"ב). מר יוחנא בר חנא. א"ר יוחנן סנהדרין (ל"א ב'). ר' יוחנן אחיו. ורב כהנא. רב נחמן (עיי' למטה). עוירא סיפר לו. רמי לרבא פסחים (נ"ט ב') וט"ס שם רב. וכ"מ בילקוט פנחס רמז תשפ"ב. ורב כהנא לפני רבה (ע"ש). רבא אמר קפחינהו רב ספרא לג' רבנן סמוכי (עיי' ר' אבא בר מרתא). רבה אמר עליו ר"ס חברין שבת (קכ"ד א'). ורבה ברב הונא (ע"ל), ורמי בר חמא, א"ר ששת לר"נ ספרא חברך בכורות (י' ע"ב) .