סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תתתתתתרעה

רב נחמן

א) רב נחמן סתם הוא בר יעקב כ"כ תוס' ב"ב (מ"ו ב') בעא רב נחמן ברב חסדא לרב נחמן בר יעקב ילמדנו רבינו אריס מעיד או אינו מעיד הוה יתיב רב יוסף קמי' א"ל ר"י הכי אמר שמואל. כתבו תוס' רב נחמן סתם שבכל הגמרא הוא רב נחמן בר יעקב. תדע דבכל הגמרא לא תמצא רב נחמן בר יעקב שנזכר שמו ושם אביו אלא א"כ יש רב נחמן אחר אצלו כי הכא (שנזכר רב נחמן ברב חסדא וסנהדרין (ח' א', כ"ד ב') כתובות (ק"ד ב') ע"ש. או רב נחמן בר יצחק תוס' עירובין (מ"ג ב'). ובפח"ה (נ"ב א) ר' חייא מהורמיז אשתעי לר"נ בר יצחק משמי' דר"נ בר יעקב. ואני אכתוב לקמן הרבה שנזכר רב נחמן בר יצחק ונזכר רב נחמן סתם ולא אמר רב נחמן בר יעקב) ובירוש' פליגי בכ"מ ר"נ בר יעקב ורב ששת (ובבבלי יומא (ו' ב') פליגי ר"נ ורב ששת) משמע דהוא ר"נ סתם דהוא בר פלוגתי' דרב ששת בגמ' שלנו ולא כמו שמשמע מפירש"י. בגיטין (ל"א ב') דר"נ בר יצחק הוא ר"נ סתם דהוה חתניה דבי נשיאה כדמוכח בהעור והרוטב (קכ"ד א') וז"ל א"ר נחמן לעולא א"ר יוחנן הכי אמר לי' אין א"ל רב נחמן האלהים אם אמרה ר' יוחנן לי מפומיה לא צייתנא ליה כי סליק ר' אושעיא אמר לר' אמי הכי אמר עולא והכי אהדר ליה ר"נ א"ל משום דר"נ חתניה דבי נשיאה מזלזל בשמעתא דר' יוחנן). ועוד דאמרי' בגיטין (ל"ט ב') א"ר נחמן בר יצחק אנא אמינא אין הלכה ורבנן דאתי ממחוזא אמרי א"ר זירא משמיה דר"נ הלכה אלמא ר"נ סתם לאו היינו ר"נ בר יצחק. ובעירובין (מ"ג ב') אמר יתיב ר"נ בר יצחק אחורי דרבא ויתיב רבא קמיה דרב נחמן (וכ"ה בב"ב קנ"ב א') וכן בכמה מקומות אמר רבא אמר ר"נ ור"נ בר יצחק היה תלמיד רבא כדמשמע פ' לא יחפור עכ"ל התוס' בב"ב. ובגיטין (שם) רבא ור"נ בר יצחק הוו יתבי חליף ואזל רב נחמן בר יעקב בגוהרקא דדהבא ופרס עלי' סרבלא דכרתי רבא אזל לגביה ר"נ בר יצחק לא אזל א"ל רבא דלמא מאינשי דבי ריש גלותא הוא רבא צריך להו אנא לא צריכנא. (פירש"י רב נחמן בר יצחק חתניה דבי נשיאה הוה בפ' העור והרוטב) כדחזי דר"נ בר יעקב הוא אזל לגביה. כתבו שם התוס' רש"י פירש דר"נ בר יצחק הוא סתם ר"נ שהיה חתן ריש גלותא (וכ"ה בתשו' רש"ל דבהעור והרוטב ריש גלותא (ועי' אבא מרי ר"ג דר"נ בר יצחק הי' חתנו). וצ"ע דהא בעור והרוטב אמר שהי' חתניה דבי נשיאה וכ"כ רש"י. וכ"מ ממ"ש רבא לר"נ בר יצחק על ר"נ בר יעקב דלמא מאינשי דר"ג הוא. ובפ' מי שאחזו בי ר"ג מצערין לר' עמרם חסידא שמעה ילתא פירש"י אשת ר"נ בת הנשיא ואשת אב"ד וחשוב (ע"ל). ובפ' א"צ כתבו התוס' דבת ר"ג היתה. ובפ' המוכר הבית דאמר ר"ה לר"נ דמקרביתו לבבא דר"ג פירשב"ם ר"נ חתנא דבי נשיאה ורגיל במקום דיינים. ורש"י כתב בפ' עשרה יוחסין דר"נ שילתא אשתו היה חתן הנשיא ודיין לר"ג. ולפ"ז האמת שהיתה בת הנשיא אלא שבעלה ר"נ היה אב"ד אצל ר"ג ע"כ היתה חשובה בבית ר"ג) ואין נראה אלא כי רב נחמן סתם הוא ר"נ בר יעקב חבירו של רב ששת ומ"ש ר"נ בר יצחק שא"צ לו לפי שהיה עשיר עכ"ל התוס' בגיטין :

והנה אביא לך ראיות ברורות לדעת התוס' דר"נ סתם הוא בר יעקב ולא בר יצחק. בברכות (ס"א א') ועירובין (י"ח ב') א"ר נחמן מנוח עם הארץ היה מתקיף לה ר"נ בר יצחק כו', הרי דר"נ סתם לאו רב נחמן בר יצחק וכ"כ התוס'. ובפסחים (מ' סע"א) א"ר הונא ברב יהודה אמר רב נחמן אמר שמואל א"ל ר"נ בר יצחק לר"ה קאמר מר. ובשבת (נ"ז ב') אמר רב נחמן אמר שמואל כו' א"ל רב נחמן בר יצחק מתניתין נמי דיקא. ובעירובין (ע"ב ב') א"ר נחמן הלכה כרב יהודה הסבר אר"נ בר יצחק מתניתין נמי דיקא. וביומא (נ"ד א') א"ר נחמן וחכמים אומרים כו' אר"נ בר יצחק אף אנן נמי תנינא. ובשבת (ס"ט ב') א"ר נחמן אמר רבה בר אבהו כו' מתקיף לה ר"נ בר יצחק. בנדה (ט"ז א') בעו מרב נחמן ובאותו פלפול אמר אר"נ בר יצחק וכן בב"מ (צ"ג סע"א). וביבמות (ק"א ב') א"ר נחמן חליצה בשלשה א"ל רבא כו' אלא אר"נ בר יצחק. וכנ"ל בפ' השולח ובפ' מי שהוציאוהו ובפ' א"צ (כ"ה א') א"ר נחמן והקשה עליו ואמר אלא אמר רב נחמן בר יצחק. ושם (כ"ו ב') דרש רבה ב"ר הונא כו' א"ל ר"נ אבא תני כו' אמר אביי כוותיה דרבה בר"ה מסתברא כו' אר"נ בר יצחק, ומזה מוכח אף שמזכיר ר"נ בר יצחק מזכיר את ר"נ סתם ולא מזכירו ר"נ בר יעקב דלא כסברת התוספות שכתבו דלא מזכירו ר"נ בר יעקב אלא במקום שמזכיר רב נחמן אחר דהיינו ברב חסדא או ברב יצחק. אבל מ"מ מוכח דסתם רב נחמן אינו ברב יצחק :

בגיטין (ס"ז ב') רב עמרם חסידא כי הוה מצערין ליה בי ריש גלותא כו' שמעה ילתא פירש"י אשת רב נחמן בת הנשיא ואשת אב"ד וחשובה כדאי' בהעור והרוטב. ובפ' א"צ (כ"ה סע"א) רב נחמן שרי לילתא למיפק באלונקי פירש"י אשתו של ר"נ. וכתבו תוס' הא לא התירו אא"כ יש בה צורך רבים וי"ל דלמא נמי הולכת לצורך רבים דבת ראש גולה היתה ורבים צריכין ממנה עכ"ל. צ"ע דהא כתבו התוס' הנ"ל ורש"י הנ"ל דילתא היתה בת הנשיא. ובסוכה (י' ב') רב חסדא ורבה ברב הונא אקלעו לבי ר"ג אגנינהו ר"נ בסוכה כו' פירש"י ר"נ אב"ד היה ונגיד ומצוה בבית ראש גולה ועושין על פיו. ר"נ אקלע לסורא עול לגבי' רב חסדא ורבה ברב הונא סוכה (י"ד ב') ואמרו נעקרה להא דרב ושמואל שבועות (מ"ח ב'). ובסוכה (ל"א א') ההיא סבתא אתאי קמיה דר"נ אמרה ליה ר"ג וכלהו רבנן דבי ריש גלותא בסוכה גזולה יתבי ובברכות (נ"א ב') עולא אקלע לבי רב נחמן ואכלו ובירך א"ל רב נחמן לעולא לשדר מר כסא דברכתא לילתא ולא שלח ובכעסה שברה ת' דני דחמרא ושלחה לעולא ממהדורי מילי כו'. ואח"ז מזכיר תיכף ר"נ בר יצחק. הרי מבואר שילתא שהיתה אשת ר"נ סתם היא היתה בת הנשיא. ולדעתי דאי' ביבמות (פ' סע"ב) דרבה בר אבהו אמר לרבנן עיינו ברב נחמן אי בשרו מעלה הבל ואתן לו בתי לפי שר"נ לא הי' לו זקן אלא מעט הנה ומעט הנה, ובאגרת רש"ג כתב שהוא מזרעו ומבני דוד אתי וידוע כי הנשיאים היו מזרע דוד א"כ ילתא היתה בת רבה בר אבהו. אף דבשלשלת הקבלה (ל"ה) כתב דלעיינו ברב נחמן בר יצחק אזל לשיטת רש"י דסתם ר"נ הוא בר יצחק. אך מצינו במקומות רבים שר"נ סתם אמר בשם רבה בר אבהו וכתבו התוס' כי היה רבו של ר"נ (ע"ש) אבל ר"נ בר יצחק מצינו רק במקום אחד שאמר בשם רבה בר אבוה. א"כ אם היה חתן רבה בר אבוה יותר מסתבר שהוא ר"נ סתם שבמקומות רבים אמר משמו, וקצת ראיה שהיה לר"נ בן שמו רבה ויהיה ע"ש חמיו. ובב"ב (ס"ה א') אר"נ לרב הונא הלכתא כוותין או כוותייכו א"ל רב הונא הלכתא כוותייכו דמקרביתו לבבא דר"ג דשכיחי דייני. פירשב"ם הלכתא כוותייכו שמואל ור"נ תלמידו היה. דמקרביתו בי ר"ג ר"נ חתנא דבי נשיאה היה ורגיל במקום הדיינים דשכיחי דינים וראה מעשים בכל יום היאך דנין. ובפ"י דכתובות (צ"ד ב') רמי ומר עוקבא בני חמא באו לפני רב ששת ורב נחמן ואר"נ לר"ש אנא דיינא (עפ"י ר"ג והישיבה) ומר לאו דיינא. וב"ב (קנ"א א') ענין כזה ומעשה אחר. ובסנהדרין (ה') אר"נ כגון אנא דן דיני ממונות ביחידי. ובכורות (ל"ז א') כגון אנא חכם כו'. ובב"מ (ס"ו א') אר"נ כולי עלמא לגבי דידי בדיני דרדקי. וב"ק (צ"ו ב') אר"נ לרבא לא אמינא לך כי יתיבנא בדיני לא תימא לי מידי דאמר הונא חברין עלאי אנא ושבור מלכא (שמואל) אחי בדיני. וקרא את ר"ה חברין ע"ש בהרבה מקומות. נמצא זה שהיה בקי בדינים שהיה חתן הנשיא היה חבירו של רב הונא ורב ששת. ובר"פ א"צ (כ"ה א') אר"נ נפלון חברין ברברבתא פירוש רב הונא ורב חסדא חבירו של רב נחמן פירש"י כי שלשתן ר"נ ור"ה ור"ח היו תלמידי רב. וידוע דרבא היה תלמיד רב חסדא ואיך ר"נ בר יצחק שיהיה לפירש"י ר"נ סתם שהיה חבירו של ר"ח יהיה תלמיד רבא שהיה תלמיד חבירו רב חסדא. ועוד דרב נחמן סתם לרש"י יהיה ר"נ בר יצחק שהיה תלמיד רב ושמואל ורב מת ד"א ג' ורבא מת ד"א קי"א ורב נחמן בר יצחק מלך אחר מות רבא ומסתמא גדול היה רב נחמן כשלמד לפני רב א"כ יהיה רב נחמן בר יצחק במותו בערך ק"ל שנה ויותר. ובע"ז (ס"ג א') אר"נ בר יצחק אמר רב חסדא נראה כי רב חסדא רבו והא ר"ח חבירו של ר"נ סתם א"כ ר"נ סתם אינו רב נחמן בר יצחק. ובפ' י' יוחסין (ע' ע"א) ההוא גברא אזמניה לרב יהודה (שהיה בפומבדיתא) לדינא לקמיה דרב נחמן (לנהרדעא) אזל רב יהודה לגבי רב הונא (לימלך בו אם יש לו לילך לפני ר"נ) א"ל איזיל או לא איזיל א"ל רב הונא מיזל לא מיבעי לך משום דגברא רבה את (שאתה גדול ממנו את ראש בפומבדיתא ופירש"י בסנהדרין (ל"ב) גולה הוא פומבדיתא שעיקר ישיבת בבל שם ור"נ בנהרדעא. ועי' ערוך ע' נהר השני כי ר"נ היה בנהרדעא. וביוחסין [בסדר האמוראים לזמניהם] ר"נ בשלחי ומחוזא עם רבנן בנהרדעא ולא אשכחן דעייל קמי רב הונא דקראו חברין) אלא משום יקרא דבי נשיאה (שהוא דיין לריש גלותא וחתן הנשיא רש"י) קום זיל אזל אשכח לרב נחמן דהוה בני כו' א"ל רב נחמן נשדר מר שלמא לילתא כו' ואר"נ לדונג בתו כו'. הרי סתם ר"נ שהיתה אשתו ילתא בת הנשיא היה לראש בנהרדעא, ובס' יוחסין [שם] בשם דורות עולם ובשם אגרת רש"ג כתב רב יהודה מלך בפומבדיתא ואחריו רבה ואחריו רב יוסף ואחריו אביי ואחריו רבא ואחריו ר"נ בר יצחק מלך בפומבדיתא הרי ר"נ בר יצחק לא מלך בנהרדעא. א"כ איך יהיה ר"נ סתם ר"נ בר יצחק שהזמינו את רב יהודה לר"נ לנהרדעא שמעולם לא מלך שם. וזו ראיה שאין עליה תשובה כדעת התוס' דר"נ סתם הוא בר יעקב ולא בר יצחק. ובסוף מ"ק (כ"ח א') רב נחמן היה גוסס וביקש לרבא דלימא למלאך המות דלא לצערי' ואחר מותו אמר לרבא דלא הו"ל צערא ואי אמר לי קוב"ה דליהדר להאי עלמא לא הוה בעינא דנפישי בעיתותא דמ"ה. גם מזה הוכחה דר"נ סתם אינו בר יצחק דהא ר"נ סתם שהיה רבו דרבא (ע"ש) מת בחיי רבא ור"נ בר יצחק מלך אחר מות רבא כו' :

והיה נראה מקום לומר קצת סמך לפירש"י דר"נ סתם הוא בר יצחק דאי' בקדושין (ל"ג סע"א) אביי יהיב ידא לסבי (פשט ידו לזקנים ונשענים עליו) רבא משדר שלוחי' (לפשוט להם יד אבל הוא עצמו לא) רב נחמן משדר גוזאי (סריסים שהיו תמיד לפניו לפי שהיה שר חתן הנשיא ואב"ד היו רגילים לעמוד לפניו ולכוף מאן דלא ציית דין וכשהיו זקנים עוברים לפניו היה שולח הסריסים להחזיק בידן אבל הוא עצמו לא שלא לזלזל בתורתו רש"י) אמר אי לאו תורה כמה נחמן בר אבא איכא בשוקא (ע"ל אביי). א"כ מדהקדים אביי ורבא לרב נחמן מוכרח לומר דר"נ סתם הוא בר יצחק שהיה תלמיד רבא ע"כ הקדים את רבא לר"נ. ובתשו' חוט השני כתב ב' רב נחמן סתם היו. לרש"י ר"נ בר יצחק. ולתוס' ר"נ בר יעקב. ועוד א' הנ"ל בקדושין דאמר אי לאו תורה כמה נחמן בר אבא איכא בשוקא. אם לא שנדחק לפרש שר"ל בר אביהם והוא דוחק. ולומר דב' רב נחמן היו אין דוחק כולי האי עכ"ל. (וע"ל שיש ר"נ בר אבא). ולפ"ז יתורץ מה שהקשיתי למה מקדים אביי ורבא לרב נחמן דלפי דבריו היה זה רב נחמן בר אבא. אבל רש"י פירש סריסים היו לפניו שהיה שר חתן הנשיא ואב"ד א"כ יהיה ר"נ סתם חתן הנשיא ואב"ד וגם רב נחמן בר אבא יהיה ג"כ חתן הנשיא ואב"ד וזהו רחוק מן הדעת. אלא מה שהקדים אביי ורבא לר"נ היינו כי כל אחד עשה התרוממות, אביי בעצמו יהיב ידא לסבא ורבא שלח שלוחים ולא הוא עצמו ואפשר דשלוחיו היו תלמידיו כי ר' אליקים היה שמעיה תלמידו. אבל ר"נ נהג ברמה ושלח סריסים :

ב) ילתא אייתא דמא לקמיה דרבב"ח והדר לקמיה דרב יצחק ברב יהודה נדה (כ' ב') וכתבו התוס' הא דלא אתיא קמי' דר"נ בעלה שמא לא היה בקי (ואולי שמא יהיה לבו נוקפו ומחמיר). דביתהו דרב הונא (אחר מות ר"ה) הוה לה דינא קמי' דרב נחמן אמר איקום מקמה דאשת חבר כחבר וכדי שלא יסתתם טענות חבירו אפרח עליה בר אווזא שבועות (ל' ב'). א"ר נחמן לרב יצחק ברכני מר וא"ל משל לאילן כו' במה אברכך הרי לך בנים ותורה ועושר אלא יהי רצון שיהיו צאצאי מעיך כמותך תענית (ה' סע"ב). והיו נראין הדברים דקצת ראיה מזה לפירש"י דסתם ר"נ הוא בר יצחק שהי' עשיר כמ"ש לעיל בשם התוס' דא"צ לבני נשיאה שהיה עשיר. אך באמת רב נחמן היה עשיר ששברה ת' דני דחמרא ורב נחמן בר יעקב בגוהרקא דדהבא וסרבלא דכרתי. אמר רב נחמן לדרו עבדו בפסוקא קמא צערן ברכות (י"ג ב'). וא"ל אטמין לי צונן שמע ר' אמי ואקפיד א"ר יוסף מ"ט אקפיד שבת (נ"א א'). וא"ל ע"פ (קט"ז א'). אר"נ לחמא בר אדא שליח ציון זיל לגבי ר' יעקב בר אידי אדאזל נח נפשיה ואשכח לר' זריקא ביצה (כ"ה ב'). בפסחים (מ' א') אמר רבה בעל נפש לא ילתות א"ל רב נחמן מאן ציית ליה לאבא (לרבה קרי אבא לשון רבנות) דהא רב הונא ורבא בר אבין לתתי. כד אתי לשכנציב מכריז מאן הויא לי ליומא יומא (י"ח ב') יבמות (ל"ז ב'). רב נחמן גזר תעניתא בעא רחמי ולא אתי מטרא אמר שקלוה לנחמן חביטו מן גודא לארעא חלש דעתיה ואתא מטרא תענית (כ"ד א'). אמר רב יוסף דרש רב נחמן בר יצחק להני קראי כסיני קדושין (כ' ב') וכתב מהרש"ל שם בס"א אינו תיבת בר יצחק, צ"ע למה מחקו ואולי לפי דאיתא במ"ק (י"ב א') ובעירובין (ל' א') אר"נ בר יצחק סיני אמר פירש"י רב יוסף. ואיך יתכן שישבח אותו בשבחו לקראו סיני, או נ"ל דמצינו אמר רב יוסף אמר רב נחמן תענית (ל' ב') ובב"ב (מ"ו ב') יתיב רב יוסף קמי' דר"נ דנראה דהי' רב יוסף תלמיד ר"נ ורב יוסף היה רבו של רבא ורבא רבו של ר"נ בר יצחק ואיך יאמר על תלמיד תלמידו סיני. ואח"כ עיינתי בס' חכמת שלמה וכתב בס"א אינו תיבת בר יצחק ונ"ל שהוא סתם ר"נ דאל"כ יהיה קשה לתוס' בס"פ כל הגט שר"נ בר יצחק הוא חבירו של רב אשי (אינו שם בתוס' ע"ל ר"נ בר יצחק) והוא קטן מן רבא דיתיב אחורי דרבא א"כ רב יוסף שהוא רבו של רבו איך קלסיה לר"נ בר יצחק עכ"ל. ושמחתי שכוונתי לדעתו. אבל על ר"נ סתם שהיה רבו של רב יוסף יצדק שקראו לרבו סיני. אכן ראיתי בערכין (ל' ב') א"ר יוסף דרש ר"נ בר יצחק להני קראי כסיני. וכן בערוך ע' סן דרשינהו ר"נ בר יצחק להני קראי כסיני, וקשה להגיה שיזדמן טעות בג' מקומות. א"ר נחמן אבא מן ספרי דייני דמר שמואל הוה. ולפ"ז לדעת התוס' הוא יעקב דר"נ סתם הוא בר יעקב וכ"כ היוחסין וגם על רב יצחק כתב היוחסין שהיה ספרא דמרי שמואל (ע"ל רב נחמן בר יצחק) . והוא תקן שבועות היסת (שבועות מ' סע"ב) פירש הערוך לשון כבדות שהכבידו עליו לישבע וי"מ לשון כי יסיתך שהוא לשון עצה ור"ן פירש לשון הסתה שיסיתוהו בב"ר לישבע. א"ר נחמן אי משיח מן חייא הוא אנא, חלק (צ"ח ב'), ופירש הבאר שבע אם יש דוגמתו בחיים כגון אנא שאני מושל ושבט לרדות שהוא חתנו דר"ג. ובחידושי אגדות ר"נ חתני' דר"ג (ע"ל שהיה חתנו דנשיא) מבני דוד ואפשר שהיה הוא ג"כ מבני דוד או שהיה ירא חטא כדאי' סוף סוטה (עי' מ"ש אצל ר"נ בר יצחק). או י"ל דמעלת משיח שיהיה מורח ודאין דין אמת וזה היה מעלתו שאמר כ"ע לדידי בדינא כדרדקי (ע"ל) והלכה כמותו בדינא ואמר כגון אנא דן יחידי (ע"ל) :

ג) שמואל היה רבו דרש ר"נ משום רבינו ומנו שמואל וחברינו ומנו עולא ברכות (ל"ח ב'). אר"נ ואיתימא רב ביבי בר אביי כו' דרש רב נחמן משום רבינו (ומנו כצ"ל) שמואל כו' הדר אוקי ר"נ אמורא עליה ודרש דברים שאמרתי לפניכם טעות הוא בידי עירובין (ט"ז ב'). אמר שמואל חולין (נ"ד א') כתובות (י' רע"א) יומא (פ"ג ב'). רבא היה תלמידו (ע"ש) יתיב ר"נ בר יצחק אחוריה דרבא ורבא קמי' דר"נ בר יעקב (ע"ל) אר"נ כו' איתיביה רבא א"ל אנא סברי למיעבד עובדא השתא דאותיבתן את ואותבן רב המנונא בסורא לא עבדינן עובדא ב"ב (ל"א ב'). גם מזה מוכח דר"נ סתם אינו ברב יצחק שהיה תלמיד רבא דא"כ הול"ל דאותבן מר. אמר רבא לאו אמינא לכו לא תתלו בוקי סריקי בר"נ ב"ב (ז' א', קג"א ב') ובע"ז (ל"ז ב') וחולין (נ') :

ד) רב נחמן ורב הונא הלכה כר"ה באיסורא וכר"נ בדינא (ע"ש) ובס"כ י"ע ש"ג סכ"א הלכה כרב ששת באיסורא וכר"נ בדינא (ע"ש). והרא"ש פ' הזהב הלכה כר"נ בדינא דוקא נגד ר"ש. והש"ך בח"מ סס"ז ס"ק קכ"ב השיג ע"ז רק נגד כל חולק (וכ"כ תוס' פרק האומנין) וע"ת רמ"ע קי"א וע"ת בית יעקב סי' י"א מה שהקשה על הש"ך עשב"ג ויישוב על הקושיות. והני כללי חד לגבי חד אבל גבי ב' לא ועי' תוס' נדה (ח') וע"ז (ל"א) ד"ה ולא פליגי. ועי' תשו' חו"י שמצוי הוא שהש"ס יפסוק נגד הכלל א"כ מה הקשה בב"מ (ק"י) על מ"ש הלכתא כרב כהנא והא קי"ל כרב נחמן וק"ל :

ה) מת ד"א ע"ט (ע"ל ח"א) קבורתו בכפר ברעם (גא"י) :

ו) בנתיה דרב נחמן בחשן קידרא בידייהו סבר רב עיליש שהן צדקניות ואשתביין עמו ושמע רב עיליש שאומרת זו לזו שיאמרו לשביין שירחיק אותן שלא יפדו אותן כו' ומה שהגיסו הקדירה היה ע"י כישוף גיטין (מ"ה א'). כתב ג"נ אות ב' בנות ר"נ הם ב' בנות לוט הנשארות בסדום כמ"ש וידבר אל חתניו לוקחי בנותיו וגו' ויהי כמצחק ונשארו בסדום מתאות המשגל והזמה כן עתה מעשיהן של אלו, ורב עיליש הוא תיקון בלע מלך סדום והיו שבויים ביד המלאכים וניצול בזכות אברהם דמתיל ליונה וחביריו נטבעו ולא ניצולו וכן ג"כ רב עיליש תיקונו ניצול ואחרים לא ניצולו, והואיל והתחתן לאברהם עשה התעוררות ולכן נתקן עתה ברב עיליש עכ"ל. ילתא גלגול מעכה (ע"ש) :

ז) אבא בר אבימי בזמנו. ר' אבא בעא מיניה. אביי משמו ותלמידו. אבימי בר פפא. אבימי בר פפי. א"ר אדא בר אהבה ובשמו. אדא בר אבימי. ור' אדא בר מתנא. רב אחא בר יעקב. בש"ר אחא בר חנינא. א"ל רב אחא בר הונא. רב אחא בר מניומי בשמו. רב אחא בר נחמן. רב אחדבוהי ברב מתנא. איבו. ר' אידית בזמנו. ר' אמי (ע"ל). אמימר בשמו. ר' אסי חבירו. אמר לרב אשי. (עי' רב חנן מחוזנאי כי ט"ס הוא). רב ביבי תלמידו. רב ביבי בר אבין קמי'. רב ביזנא בזמנו. רב גידל בר מניומי קמי'. רב דימי בר יוסף בשמו ובעא מיניה. הון בנו בעא מיני'. רב הונא חבירו (ע"ל). רב הונא בר חנינא אר"נ. רב הונא בר חייא קמי'. רב הונא בר חייא אבוה דלוי חולק עמו וקמי' דר"נ. רב הונא בר חלב בעא מיניה. רב הונא בר' יהודה אר"נ. בש"ר הונא בר נתן. א"ל רב המנונא. רב זביד בשמו. מר זוטרא בר טובי' אר"נ. מר זוטרא ברב נחמן בשמו. ר' זירא אר"נ ר"ה (כ" ב') כתובות (צ"ח א') ב"ב (י"ב א'). זעירא שאל לר"נ. אמר זעירי. תנא חגא. אמר לר' חייא ברב מתנה. ר' חייא מהורמיז בשמו. חייא בר אמי. ור' חייא בר אבא. ר' חייא פרוזאה. ר' חייא בר יוסף קמי'. חמא בר אדא שליח ציון (ע"ל). ר' חמא בר ברתיה דחסא. ר' חנינא חוזנאה בזמנו. אבא חנן בזמנו. חסא רבו וצ"ע. רב חסדא חבירו (ע"ל). טבי רמי לר"נ. רב טבלא אזל לגביה. רב טובי בר מתנא אתא לקמיה. ר' ייבא סבא בעא מיניה. רב יהודה (ע"ל). בש"ר יוחנן שבת (קמ"ו ב'). רב יוסף בר מניומי. רב יוסף בר חמא אר"נ. רב יוסף אמר רב נחמן וע"ל). בש"ר יעקב. ר' יצחק ברכו (ע"ל). א"ר יצחק ואיתימא רב הונא ברב יהושע שבת (קל"א רע"ב). ר' יצחק בר שמואל בר מרתא קמי'. ר' יצחק בר' יהודה (ע"ל). שלח לר' ירמיה בר אבא. אר"נ אומר היה ר"מ כתובות (פ"ה) גיטין (ג', כ"ג, כ"ו) ב"ק (ג'). בש"ר מני. ר' מניומי חבירו. ר' מנשיא בר יעקב בזמנו. מר בר ישמעאל מתקיף לה וצ"ע. מר ברי' דרבינא משמי'. נחמיה בר חנילאי תלמידו. רב נחמן ברב חסדא א"ל ילמדנו רבינו. רתח על רב סחורה. רב ספרא חבירו. עולא חבירו (ע"ל). ואותיב לעולא זבחים (ט"ו א') חולין (ע"ו ב') ונקרא מר (ע"ל). עולא בר עילאה לפניו. ר' עילאי אבוה דרבה לפניו. ר' עוקבא בר חמא איתיבי'. רב עוקבא בר אבא איתיבי'. א"ל ר' עינא סבא. ר' עמרם בשמו. ר' עמרם חסידא לקמי'. רב ענן (ע"ל). רב פפא בר שמואל קמי'. אמר רב סוטה (י"ב סע"ב) פסחים (י"ג א', מ"ה ב', ק"י סע"ב) בכורות (כ"ג ב') ורב רבו (ע"ל). רבא תלמידו (ע"ל). רבה איתיב לי' ביצה (ל"ב סע"ב) חגיגה (י"ט א'). קרא את רבה אבא (ע"ש). ורבה בר נתן. בשם רבב"ח ב"ק (ק' ע"ב) וע"ל. רבה בר שילא אר"נ. רבה ברב הונא אר"נ. רבה בר אבין. א"ל רבה זוטי. רבה בר אבוה רבו (ע"ל). לרבא ברב הונא זוטי קרא אבא. רבה בר חנינא קמי'. רמי בר שמואל א"ל. רמי בא לפניו. רמי בר חמא אר"נ ואיתיבי'. רב שבא. רב שיזבי אר"נ. א"ר שילא. שמואל רבו (ע"ל). ר' שמואל בר ביסנא אר"נ. רב ששת חבירו (ע"ל) :