סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תתתתתתרא

ר' נהוראי אבות פ"ד. במשנה נזיר פ"ט ה'. קדושין פ"ד י"ד . וזהו ר' נחמיה (ע"ש). בשבת (קמ"ז ב') ובעירובין (י"ג ב') לא ר"מ שמו אלא ר' נהוראי שמו (הגיר' האמיתית אלא ר' מאישה שמו דלא כמ"ש הרמב"ם דר"מ הוא ר' נהוראי) ולמה נקרא שמו ר"מ שהוא מאיר עיני חכמים בהלכה, ולא נהוראי שמו אלא ר' נחמיה שמו ואמרי לה ר' אלעזר בן ערך שמו ולמה נקרא שמו נהוראי שמנהיר עיני חכמים בהלכה. וכתב היוחסין [בסה"ד] מ"ש פ"ק דעירובין הנ"ל הוא בעבור כי ר"מ היה ג"כ שמו ר' מיאשה הוסיף לומר שיש חכם א' שיש לו ג"כ ב' שמות ר' נהוראי ור' נחמי' כמו ר' מיאשה כינו שמו מאיר לשון אור כמו כן חכם אחד ששמו נחמיה כינו אותו נהוראי לשון אור וזהו ר"א בן ערך. (וכן ראיתי בת"ח בעירובין שפירש כן. ובס' מלא רצון צ"ו ג' כתב פירוש זה בשם הג"מ שמואל ר' חיים ישעי' וכתב דפח"ח ולא ראה כי כבר יצאו הדברים מבעל ס' יוחסין ות"ח). וכן בע"פ כשאמר מחכם אחד שיש לו הרבה שמות זכר אחרים שיש להם שמות איסי בן גמליאל יוסף איש הוצל ר' יצחק נפחא (ע"ש) ואח"ז מצאתי כי ר"ח פירש כן כי ר' מאיר נקרא ר' מיאשה. ור' נחמי' הוא ר' נהוראי וכן ר"א בן ערך נקרא נהוראי. והנה מ"ש כי ר' נהוראי הוא ר' נחמיה כן נראה ברש"י בסנהדרין (כ' ע"ב) ר' נחמי' אומר כו' ור' נהוראי אומר (הגי' שלפנינו אינו כן רק כן נוסח הילקוט שמואל א' סי' ח') פירש"י ל"ג לה בתוספתא ושיבוש הוא בספרים דקי"ל בעירובין דר' נחמיה הוא ר' נהוראי. אבל מ"ש לא ר' נהוראי שמו אלא ר"א בן ערך ז"א דבמשנה סוף נזיר (ס"ו) חולק ר' נהוראי עם ר' יוסי ובסוף קדושין חולק ר' נהוראי עם ר"מ ור' יהודה. ובר"ה (כ"ב ב') מעשה בר' נהוראי שהלך אצל העד להעיד עליו בשבת באושא לפני רשב"ג אביו של רבי. ור"א בן ערך לא היה בזמנם ע"ש. (אף שבגמרא שלפנינו אינו מפורש שבא ר' נהוראי לפני רשב"ג מ"מ האמת כן הוא שבא לאושא ובימי רשב"ג היו סנהדרין באושא. עי' ר"ג הזקן). ומ"ש הרמב"ם ר' מאיר הוא ר' נהוראי ז"א דאיתא בפ"ק דסנהדרין ר"ע סמכו לר' מאיר ולא קבלו. וסמכו ר' יהודה בן בבא את ר"מ ור' יוסי ור"א בן שמוע ור' יהודה ור"ש ורב אויא מוסיף שסמך גם את ר' נחמיה הרי ר"מ לחוד ור' נחמיה לחוד. גם איתא סתם מתניתין ר"מ סתם תוספתא ר' נחמי' (עי' ר"ע) עכ"ל היוחסין. ובסוטה (י"ב, י"ג) ומגילה (ט"ו ב') פליגי ר"מ ור' נחמי'. ובחלק (צ"ט א') רמ"א כו' ר' נתן אומר כו' ר' נחמיה אומר ובספרא ר' נהוראי אומר כו' ובברכות (מ' סע"א) רמ"א כו' ר' נחמיה אומר כו' ר' יהודה אומר כו'. ונדרים (ל"א ב') ר' נחמיה אומר כו' רמ"א. אך צ"ע מהו שהחליטו רש"י ויוחסין כי ר' נהוראי הוא ר' נחמיה כפי משמעות לשון הגמרא. דאיתא במ"ר פ' עקב פליגי ר' נהוראי ור' נחמיה מה ראו כו' ובמ' רות א"ר נהוראי א"ר נחמיה בק"ש רמ"ח תיבות והקשה הא רמ"ה הם ומשני הש"ץ חוזר ה' אלהיכם אמת. ובחלק (צ"ז א') תניא ר' נהוראי אומר דור שב"ד בא נערים ילבינו כו' תניא ר' נחמיה אומר דור שב"ד בא העזות תרבה. ברבה רות על פסוק אני מלאה הלכתי אליהו זכור לטוב שאל לר' נהוראי מה דין דכתיב ושחרים הוליד בשדה מואב ד"ה א' ח' (ע"ל נהוריי) אליהו שאלו. בש"ר יהושע תמורה (י"ד סע"ב) ובמדרש רבה במדבר פ"י. ר' יהודה בר' סימון בשמו. א"ל ר' פליפס. ר' נהוראי קבורתו בעכברא (עי' ר' ינאי) :