סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תתתתתשצו

רב מארי בר רחל בת שמואל בר אבא הכהן. ובב"מ (ק"ג א') רב מרי ברה דבת שמואל ובשבת (פ"ח ב') וענין ההוא בגיטין (ל"ו סע"ב) רב (צ"ל מרי) ברה דבת שמואל . בת שמואל נשבית ונתעברה מעכו"ם ואח"כ נתגייר ושמו איסור גיורא (ע"ש) והיה רב מרי הורתו שלא בקדושת ישראל ולידתו בקדושה ומחמת כבודו תלאוהו באמו כ"כ רש"י בפ' א"נ (ע"ג ב') וכתבו התוס' שהוא בזמן רבא כדמשמע הכא (רב מרי בר רחל משכן ליה ההוא בית והדר זבניה לרבא כו') ובב"ב (קמ"ט) איסור גיורא הו"ל י"ג אלפי זוזי בי רבא (ע"ש) ול"ג בהחולץ (מ"ה ב') רב אכשרי' לרב מרי ב"ר אלא רבא אכשריה והיה בנו של איסור גיורא (ובשבת (קכ"ד ב') אתא לקמי' דרבא. ברכות (ט"ז א') רמי רב מרי ברה דבת שמואל לרבא אשתיק א"ל מידי שמיע לך בהא א"ל הכי אמר רב ששת. פירש"י בכמה מקומות קרי לי' בר רחל ובת שמואל היתה ונשבית כו'. ובסוכה (מ"ו א') חזינא לרבא. ובחולין (קי"ב ב') אתא לקמי' דרבא). ועוד מצינו רב מרי בר רחל אחר שהיה בנו של רבה כדאמרינן בשבת (קנ"ד א') רבה אבוה דרב מרי ב"ר עכ"ל, וכתבו התוס' בב"ב (שם) במ"ש רב מרי ב"ר הורתו שלא בקדושה הוה, ובפ' החולץ הנ"ל אמרי' אכשריה לרב מרי ב"ר ומנייה לפורסי דבבל כו' לפי שאמו מישראל מקרב אחיך קרינן ביה וזה ודאי היה גר ויכול להיות שהוא אותו שבכאן בנו של איסור גיורא. מיהו בשבת (קנ"ד) ישראל גמור היה דקאמר רבה אבוה דרב מרי ב"ר. וצ"ל דתרי רב מרי ב"ר הוו. מיהו מ"ש הרשב"ם דרב מרי בר איסור גיורא שבא על בת שמואל בגיותו והורתו שלא בקדושת ישראל שנשבית כדאמרי' בכתובות אין נראה דהא אמר ר' יוחנן (צ"ל חנינא) לרב שמן בר אבא (ע"ש) זיל אטפל בקרובתך דטהורה היא. ע"כ נראה מ"ש בעלמא רב מרי ברה דבת שמואל אחר הוה ושמא הוא שנזכר בשבת (שם) ומה שקורא אותו ע"ש אמו לפי שרוצה ליחסו אחר שמואל כדאשכחן רבנא עוקבא ורבנא נחמיה בני ברתיה דרב וכן ר"ש בן פזי ואבא שאול בן אימא מרים עכ"ל (ע"ש). ובשבת (שם) רבא אחוה דרב מרי בר רחל ואמרי לה רבא אבוה דרב מרי ב"ר ללישנא בתרא (ר"ל רבא אבוה כו') קשיא הא דרב אכשרי' לרב מרי ב"ר ומנייה בפורסיה דבבל כו' דלמא תרי מרי בר רחל הוו. כתב רש"י ל"ג ואמרי לה אבוה ומאן דגריס גריס נמי ללישנא בתרא כו'. ובתוס' כתבו ל"ג ואמרי לה אבוה כו' דהא מוכח דאבוה דרב מרי גר הוה דרב אכשריה למרי בריה ומנייה אפורסיה דבבל כיון שאמו מישראל כו' וליכא למימר דרבא אבוה דרב מרי נמי גר הוה דא"כ הול"ל רבא גיורא כמו איסור גיורא. ועוד דאביו של רב מרי ב"ר משמע בב"ב (שם) דהיינו איסור גיורא דאמרי' איסור גיורא הו"ל כו' ורב מרי ברי' הורתו שלא בקדושה כו' אע"ג דהתם ל"ג רב מרי ב"ר בריה דומה הוא שאותו היה. מיהו אי אמרינן שהוא היה רב מרי בר רחל צ"ל דאיסור גיורא בא על רחל בת מר שמואל קודם שנתגייר דאמר התם הורתו שלא בקדושת ישראל ואמרינן בכתובות (כ"ג) דבנתיה דבת שמואל אשתביין ושמא אז בא עליה ואע"ג דאתו לקמי' דר' חנינא ואמרו נשביתי וטהורה אני לאו כולהו אמרי. (וצ"ע דהא אמר שם (כ"ג) בנתיה דשמואל אשתביין כו' עיילי לבי מדרשא דר' חנינא הא אמרה נשביתי וטהורה אני והא אמרה נשביתי וטהורה אני כו' ואמר לרב שמן בר אבא איטפל בקרובותיך הרי נראה דכולהו אמרי. וא"ל שהיתה עוד א' שלישית שלא אמרה טהורה אני ואותה ילדה את מרי בר רחל דהא כתבו התוס' בב"ב (שם) מ"ש רשב"ם דמרי כו' הורתו שלא בקדושה דהא ר"ח אמר לרב שמן איטפל בקרובותיך ולפי הנ"ל דלמא מרי היה מאותה שלא אמרה טהורה). מיהו תימא אי רב מרי בריה דאיסור גיורא היינו דיבמות (פ' החולץ הנ"ל) איך חי איסור כ"כ מימות רב עד רבא (דהגי' היה לפניו רב אכשריה למרי כו') והא רב יהודה תלמידו דרב ויום שמת רב יהודה נולד רבא, ואפילו רב מרי בריה כבר היה גדול בתורה הרבה בימי רב מדמנייה אפורסיה דבבל ורב מרי נמי איך יתכן שחי כ"כ. ע"כ נראה כפר"ח דגרסי' ביבמות רב אשי (וכ"ה בערוך) אכשריה לרב מרי ב"ר. (ומצינו ביבמות (צ"ב ב') אמר לרב מרי ב"ר לרב אשי הכי אמר אמימר) ואע"ג דביום שמת רבא נולד רב אשי יכול להיות שהיה רב מרי קטן בימי רבא ובימי רב אשי היה גדול בתורה וזקן ומינהו אפורסיה דבבל עכ"ל התוס'. אך קשה לי מ"ש התוס' דמרי ב"ר היה קטן בימי רבא זה אינו דהא בכ"מ שמזכיר מרי ב"ר עם רבא נראה שהיה גדול בימי רבא דוק לעיל. ועוד אראך שהיה נולד קודם רבא עכ"פ בערך י"ג או י"ד שנים. דהא איתא בתענית (כ"ד ב') אמר רב מרי ברה דבת שמואל אנא חזינא מלאכי דמלאי לארבי חלא והוה קימחא פירש"י זה היה ביום שהתפלל רב יהודה על הגשמים (ע"ש), ומסתמא כשראה רב מרי זה היה גדול דאין עדות לקטן אפילו יהיה בן י' שנים נקרא קטן (ע"ש) עי' ר' אלעזר בר' צדוק. ורבא נולד כשמת רב יהודה ורבא היה בן גילו של אביי (ע"ש). ורבא נעשה ראש אחר מיתת אביי ומלך אחר אביי י"ד שנים (ע"ש). ואביי חי ס' שנה א"כ חי רבא לערך ע"ד שנים ורב אשי נולד יום שמת רבא וכשאכשריה רב אשי למנייה אפורסיה מסתמא היה רב אשי גדול. אף אי נימא דמרי היה במות רב יהודה בן י"ג או י"ד שנים שיהיה מעשה דמלאכים סמוך למיתת רב יהודה א"כ יהיה רב מרי כשמנייה רב אשי אפורסיה יותר מק' שנה, י"ד שנה בעת מיתת רב יהודה וע"ד שנה שחי רבא וי"ח שנה שהיה עכ"פ רב אשי כשמנייה אפורסי'. ואיך יתכן שחי כ"כ כמו שתמהו התוס' אשר לא גדלה התמיה כ"כ שהרי רב מת ד"א ג' ורב יהודה מת ד"א נ"ח או ד"א ס' (ע"ל ח"א), הרי בין מיתת רב למיתת רב יהודה נ"ה או נ"ז שנים. א"כ י"ל דרב מנייה אפורסיה דבבל סוף ימיו והיה רב מרי ב"ר בן כ' שנים ובכל עסקים שהיה למרי עם רבא היה רבא ג"כ בן כ'. א"כ היה רב מרי בן כ' כשמנייה רב בסוף ימיו ונ"ה או נ"ז שחי רב יהודה וכ' של רבא יעלה צ"ה או צ"ז שנים. ולמה מחקו הגי' רב אכשריה מטעם זה והו"ל למחוק הגי' רב אכשריה מטעם דא"א להיות דאף אם רב אכשריה סוף ימיו א"כ הוה אז רב מרי לא פחות מכ' שנה ונ"ה או נ"ז שנה עד שמת רב יהודה וע"ד שנים חי רבא ונולד רב אשי ואמר רב מרי אליו הכי אמר אמימר אשר אז היה רב אשי עכ"פ ט"ו שנים א"כ יהיה רב מרי לפני רב אשי עכ"פ בן קס"ד שנים, ומקום הניחו לי ת"ל להתגדר. ולפי גי' התוס' רב אשי אכשריה הי' רב מרי אז יותר מבן ק' שנה, י"ד שנה היה במעשה שראה המלאכים כשגזר רב יהודה תענית אפי' יהיה בסוף ימיו של רב יהודה ונולד אז רבא וע"ד שנים חי רבא וט"ו שנים היה עכ"פ רב אשי כשמנייה הרי יותר מק' שנה וק"ל. וגם גיר' רב אשי לדעתי אין נכון דהא בודאי היה מרי זקן גדול בימי רב אשי למנות אותו על פורסיה דבבל. פירש הערוך ע' פרהדרין איגרדמין ממונה על השווקים. ובאמת בס' מ"ע חולק עליו ופי' חכמי עצה וב"ד כמו סנהדרין. וזה פשיטא קשה דהא אין מושיבין זקן בסנהדרין (עי' ר"א הגדול) א"כ נראה דגירסת רבא אכשריה יותר נכונה א"כ מה שהי' הגיר' רב אכשריה היה חסר רק נקודה שהיה כתוב רב' והכוונה רבא ונמחק הנקודה ונשאר רב. אבל גי' רב אשי צ"ל שנשמט בדפוס תיבה שלימה רב אשי וק"ל. ר"ש כתב בב"מ (ע"ג) אולי אחר מיתת איסור נשאת רחל לרבה והיה רבה אבי חורגו של מרי ב"ר כמו בן קנז חורגו דקנז. אמר רב מרי ברה דבת שמואל הכי אמר אביי ב"מ (ק"י סע"א). רב אחא סבא ומר זוטרא ורבה בני רב מרי (ע"ש) :