סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תתתתתשכט

לוי סתם הוא לוי בר סיסי.

א) ובילקוט סוף הושע סי' תקל"ג קחו עמכם דברים קראים טובים דרשנים טובים כגון לוי בר סיסי :

ב) בירושלמי ס"פ מצות חליצה וברבה פ' וישלח פ' פ"א בני סימוניא אתון לגבי רבי אמרין ליה תן לנא חד ב"נ דריש דיין וחזן ספר מתניין ועבד לן כל צורכונן ויהב לון לוי בר סיסי עשו לו בימה גדולה והושיבוהו עליה שאילו גידמת במה חולצת ולא אגיבון. רקקה דם כו' מה דין דכתיב אגיד לך הרשום בכתב אמת כו'. אתון לגבי רבי אמרו ליה הדין פייסנא דפייסנתך, אמר להם חייכון ב"נ דכוותי יהבית לכון שלח אייתי ושאל לי' רקקה דם מהו וא"ל כו' וכן כולם א"ל ולמה לא השבת להם א"ל עשו לי בימה גדולה וטפח רוחי עלי וקרא עליו אם נבלת בהתנשא ואם זמות יד לפה כו'. וברבה ובבבלי קצת שינוי לשון :

ג) בעא מרבה שבת (ק"ז ב') זבחים (ל' ב'). כתב אפנקסי' אמרית קמי רבי ומנו רבינו הקדוש שבת (קנ"ו א') וא"ל רבי פ' י' יוחסין (ע"ב) וא"ל רבי כמדומה אין מוח בקדקדו (ע"ש). הוה מטייל קמי' רבי בח' סכינים סוכה (נ"ג א') עי' רשב"ג. והראה כריעה לפני רבי ואטלע דשף בוקא דאטמא מדוכתיה מגילה (כ"ב סע"ב) תענית (כ"ה) וירוש' ברכות פ"א מתני' ח'. לוי בר סיסי נפסח ולא נתרפא. והקשה בגמ' הא מכח שהטיח דברים כלפי מעלה אטלע שגזר תענית ולא אתי מטרא אמר רבש"ע עלית למרום ואין אתה מרחם על בניך ואמרו זה וזה גרם לו סוכה (נ"ג א'). כתב בס' ברית שלום פ' וישלח הטעם דאיתא בב"י הכופר במדות כופר בהשגחת ה' שאומר שהשגחת הקב"ה בעליונים ולא בתחתונים והוי כדוחק רגלי שכינה דכתיב השמים כסאי והארץ הדום רגלי. א"כ לוי שאמר עלית למרום כאילו דוחק רגלי השכינה לכן נעשה בוקא דאטמא נדחק מדוכתיה והוי מדה כנגד מדה. שדר לרבי שכרא בר י"ג מגני שהיו נותנים מים על תאנים י"ג פעמים ע"פ (ק"ז א'), ועי' ערוך ערך מגג . סתם למדין לפני חכמים לוי מרבי סנהדרין (י"ז ב') ע"ש. אמרו למידין לפני רבי פירש"י לוי מנחות (פ' ב') ע"ש באריכות ועי' מ"ש אצל למידין חלוקי דעות בזה :

ד) בכתובות (ק"ג) רבי צוה קודם מותו ר' חנינא בר חמא ישב בראש ולא קיבל לפי שהיה ר' אפס גדול ממנו ב' שנים ומחצה ויתיב ר' אפס בראש ויתיב רחב"ח אבראי (פי' חוץ לבית המדרש שלא היה כפוף לר' אפס), בשבת (נ"ט ב') פירש"י מתוך שהיה ר' חנינא בר חמא חשוב לא נכנס לבית מדרשו של ר' אפס ומשום כבודו של ר"ח ב"ח ישב לוי אצלו שלא היה ר"ח גדול ממנו לא בתורה ולא בשנים ולא ניכף לו לוי לכן כשמת ר' אפס וישב רחב"ח בראש ולא היה ללוי אינש למיתב גביה ואתא לבבל והיינו דאמרו לרבי גברא רבה איקלע לנהרדעא ודרש כלילא שרי (עי' ריב"ל) :

ה) חבירו של שמואל וע"ש שהיה רבו של שמואל וכ"נ בפ' התכלת (ל"ח ב') אמר לשמואל אריוך לא תיתב אכרעך עד דמפרשת לי. עי' ר' יאשי' דדריה דלאו אורח ארעא לומר כן לגדול. שמואל משמיה דלוי עירובין (י' סע"א). אבוה דשמואל ולוי התפללו בביהכ"נ דשף (ע"ש) :

ו) בירושלמי תענית פ"ג הלכה ח' באו גייסות לעיר נטל ס"ת ועלה לראש הגג אמר רבש"ע אם בטלתי חדא מלה מן הדין ס"ת, עלון וא"ל יזלון מיד לא נראו ותלמידו עביד כדין ויבשה ידו ואזלון לון, תלמיד תלמידו עביד כן לא יבשה ידו ולא אזלון לומר אין שוטה נפגע. ובילקוט סוף הושע סתקל"ג יש קצת ט"ס :

ז) בירושלמי ברכות פ"ב מתני' ח'. ורבה קהלת בפסוק סוף דבר כד דמך ר' לוי אפטר עלוי אבוי דשמואל כו' חביב לוי בר סיסי לפני הקב"ה ככ"ע (ע"ש) משל כו'. ברכות (י"ח ב') כשהלך שמואל לחצר מות לשאול מאביו היכן זוזי דיתמי דאפקד גביה אמרי ליה אזל למתיבתא דרקיע אדהכי חזייה ללוי דיתיב אבראי א"ל מ"ט יתיבת אבראי (חוץ לישיבת שאר מתים) מ"ט לא סליקת א"ל אמרו לי כל הנך שני דלא סלקת למתיבתא דר' אפס ואחלישתא לדעתיה לא מעלינן לך למתיבתא דרקיע כו' ואמר שמואל לאביו אי חשיבנא נעלוהו ללוי ועיילוהו ללוי (ע"ש). שלחו ללוי כולה מאי עד דאזל נח נפשיה דלוי (עי' רב מנשיא מדויל). ר' שמעי' בר' זירא תני בקידושין דבי לוי (ע"ש). בסוף סוטה ולוי אמר אף של קנים ושל חילת, הערוך והרמב"ם פסק כלוי משום דלוי היה גדול יותר מרב ושמואל (באר שבע) :

ח) ר' אבא בר כהנא שמע שדרש ונשקו על ראשו מ' קהלת פ' איש אשר יתן לו האלהים. בש"ר אבא עי' ר' מני בריה דר' יונה, ר' אבא בר פפי בשמו. ר' אבא בר ספרא בשמו. ר' אבדימי דחיפה בשמו. אבלט שאל ללוי ירוש' כירה הלכה ג'. ר' אחא בשמו. ור' אחא בר שקלא. בש"ר אחא בר חנינא, בש"ר אחא בר שילא מכפר תמרתא. ר' אפס (ע"ל). ר' ברכיה בשמו. כי אתא רב דימי אמר תנא ר' לואי כו' דרמי תנא דבי לואי אדתני לוי זבחים (קט"ו א'). ר' זבדא בשמו. זבדי בן לוי אולי הוא בנו. ר' זכרי' חתנו ואומר בשמו. ר' חייא בר פפי בשמו. ר' חכינאי בשמו. בש"ר חמא בר עוקבא. בש"ר חמא בר חנינא. ר' חנינא בר חמא (ע"ל). ר' חנינא שלקא. ר' יהודה בנו. ר' יהודה בר סימון בשמו. ריב"ב בזמנו ע"ש וצ"ע. ור' יהודה בר נירון. ור' יהושע דסכנין בשמו. בש"ר יוחנן בן שאול. בש"ר יוחנן בן שאונא. ר' יוסי בר' בון. בש"ר יוסי בר אלעאי. יוסף רישבא. ר' יעקב בר אבינא בשמו. ר' כהן בשמו. בש"ר מאיר סוכה (ח' ב'). ר' מנא דשאב בשמו. ר' מני בר' יונה בשמו. בש"ר מנחם דגליא. בש"ר מנסיא. ר' לוי בש"ר נזירא ב"ר פי"ב וכ"ה ס"פ פ"ב וענין ההוא פי"א זעירא. ר' מנשיא מדוויל בזמנו. ר' מתנה בשמו. ר' סימון בן קוזות בשמו. מר עוקבא בשמו. ר' פנחס בשמו. אמר רב פפי. פליג עם רב פ' המפקיד (מ"א א'). רבי (ע"ל). בש"ר שילא איש כפר תמרתא. שמואל חבירו או תלמידו (ע"ל) :