סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תתתתתקנז

ר' יצחק בר אבדימי עירובין(פ"ט א')אמר אביי לא שמיע לכו הא דא"ר יצחק ב"א פסחים (נ"ד א') . שנים היו כמ"ש התוס' א' רבו של רב כדאי' בפ' כל הבשר ובפ' הספינה, ומצינו בריש יבמות ובהנשרפין א' רבו של רבא. והראשון מצינו בכירה שנכנס אחר רבי למרחץ, והב' בסוף פ' תפלת השחר א"ר יצחק ב"א משום רבינו. פירש"י רב ובפ' א"ע (ל"ג ב') לא פירש"י כלום וכן בברכות (מ"ד רע"ב), אבל בפ' אע"פ (נ"ו א') פירש"י רב . וזהו תלמיד רב רבו של רבה. (נ"ל של רבא). ובתוס' פ' אע"פ הנ"ל א"ר יצחק ב"א משום רבינו פירש"י רב וקשה כו' לכך גרס דרבינו הוא רבי ור' יצחק ב"א דהכא הוא הקדמון תלמידו דרבי והוא רבו דרב דאתנייה כחל ומדות עכ"ל. ובמנחות (צ"ג סע"א) רב חסדא ור"י ב"א. כתבו התוספות כאן ולקמן (צ"ח א') משמע שהיה חבירו של רב חסדא (ר"י ב"א ורב חסדא חד אמר וחד אמר, חלק ק' א') והוא היה רבו דרבא דאמר רבא אמר לי רב יצחק ב"א אתיא הנה. בריש יבמות (ג' א') ובסנהדרין (ע"ה ב') ושם (נ"א א', ופ"ז ב') כריתות (ה' א'). ובחגיגה (י"א ב') אמר רבא אמר לי ר' יצחק ב"א וכתבו שם התוס' ב' היו. ועוד א' היה בימי רבי כדאשכחן פרק כירה (מ' ב') רב יצחק ב"א פעם אחת נכנס אחר רבי למרחץ (ע"ל ר' יצחק רובא) והוא היה רבו של רב דאמר בב"ב (פ"ז סע"א) איכא תנא דאתנייה לרב מדות אחוייה לרב יצחק ב"א. ורשב"ם גרס דאתנייה רב בלא למ"ד כלומר ששנה לו רב מדות. ור"ת מייתי ראיה מפ' כל הבשר (ק"י א') דרבו של רב היה דאמר איכא תנא דאתנייה לרב כחל אחוייה ר"י ב"א (וכתבו שם התוס' אך יתכן ר' יצחק ב"א שהי' רבו של רב שהיה חי עד רבא דהא ביום שמת רב יהודה תלמיד רב נולד רבא, ואר"ת דב' הוו כו') וא"א לגרוס שם דאתנייה רב דהוא קמהדר לי' אני כחל מניקה שניתי לי'. וי"מ דלו כמו ממנו כדאשכחן במ"ק אם רבים צריכין לו עכ"ל. ובב"ב (שם) כי סליק ר' אלעזר אשכח לזעירי אמר איכא תנא דאתני לרב מדות כו'. כתבו התוס' אמר ר"ת ב' ר' יצחק ב"א היו א' בימי רבי בכירה (שם) אותו היה רבו של רב, וא' בימי רבא כו'. מיהו אמר רשב"א דהכא ע"כ ר"י ב"א הוא תלמיד רב דאי ס"ד רבו של רב היכי קאמר לר' אלעזר הא אתמר עלי' א"ר אבהו א"ר יוחנן (והגי' שלפנינו אינו אר"י) והא אפי' ר' יוחנן שהיה רבו של ר' אבהו היה קורא את רב שהיה תלמידו של ר"י ב"א רבינו כדאמרינן בפא"ט (נ"ד) עכ"ל. בחולין (צ"ה ב') כתב ר' יוחנן לרב לקדם רבינו וכ"כ התוס' פ' כל הבשר הנ"ל א"כ אם רב רבו דר' יוחנן מכש"כ רב יצחק ב"א יהיה רבו דר' יוחנן ופשיטא רבו של ר' אבהו תלמיד ר' יוחנן תלמיד רב. ואיך יאמר ר' יצחק ב"א הא אתמר עלי' א"ר אבהו א"ר יוחנן. וכ"נ בתוס' ב"מ (מ' א') וכן אמר רבה כתבו רב גרסי' דהא רבה תלמיד רב חסדא ואיך אמר רב חסדא משמי' דתלמידו וכן תמהו התוספות חולין (י"ד א') איך הביא רב הונא ראיה ממה שדרש רב חייא בר רב שקטן ממנו, ועי' בכללים ותמצא היפך דברי התוס', ותמיה שלא כ"כ התוס' בס"פ תפה"ש הנ"ל שפירש"י משום רבינו רב הו"ל לכתוב דבריהם הנ"ל. ויותר תמוה דבפ' החולץ (מ"ה א') ובסוף פ"ז א"ר יצחק ב"א משום רבינו פירש"י רבי. אמר רבא כל קרא דלא מפרש ר"י ב"א לא מיפרשא זבחים (מ"ג ב'), שם (כ"ח סע"א). אלא אמר אביי כי אתא ר' יצחק בר אבדימי (אמר רבא כ"ה בשס"ח נ"ל שצ"ל אמר רבה) סמוך אדתני כו' :