סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תתתתתכה

רב יוסף

א) (סתם) בר חייא חולין (י"ח ב') סוף כללי רדב"ז . רבו רב יהודה, חבירו רבה בר נחמני. רבא תלמידו:

ב) והיה סגי נהור. כתב מקור חיים ס"פ שלח לך וז"ל אמרו כי רב יוסף ישב בבית אפל מ' יום וצוה להביא לפניו אבני שיש והסתכל בהם ונעשה סגי נהור, ואין ספק שזה בתכלית הפרישות, ואמרו שכן עשה רב אשי. וא' מגדולי הרופאים נסתמא ובאו הרופאים לרפאותו וא"ל איני רוצה לראות יותר כי די לי במה שראיתי, ויפה אמר החכם יוני שלא נראה מקצת הדברים טוב משנראה עכ"ל : ובפ' החובל (פ"ז א') אמר מריש הוה אמינא מאן דאמר' לי סומא פטור ממצות עבידנא יומא טבא לרבנן כו' דפטירנא ועבידנא עכשיו דאמרו כו' דגדול המצווה כו' :

ג) והיה בקי בתרגום לכן אמרו כדמתרגם רב יוסף (עי' תוס' ב"ק (ג' ב'). ובשלשלת הקבלה כתב פ"ג דב"ק ט"ס). לפי שתורה שבכתב אין רשאין לאומרה בע"פ והוא היה סגי נהור ע"כ אמר בלשון תרגום. וכ"כ הריטב"א פ"ק דמגילה (ג'). ברכות (כ"ח א') נוגי ממועד. ובשבת (ס"ד סע"א) היינו דמתרגמינן מחוך. פסחים (ס"ח א') וחרבות מחים ונכסיהון דרשיעי יומא (ל"ב סע"ב, ע"ז סע"ב) ובמ"ק (כ"ו א', כ"ח ב') קדושין (י"ג א') ונאוף פרצו. ושם (ע"ב ב') וישב ממזר באשדוד תרגם ר"י. נדרים (ל"ח א') נזיר (ג' א') (בס"א לא גרסי' ליה עי' אורח מישור) חלק (צ"ד ב') אר"י אלמלא תרגומא דהאי קרא. כדמתרגם ר"י ע"ז (מ"ד א') מנחות (ק"י א') . והיה בקי במשניות וכן רב ששת היו שניהם שונים ברגילות במשניות היינו לפי שהיו סגי נהור והיו שונים בע"פ ודברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרה בע"פ לכן היו שונין משניות [ברית שלום פ' מקץ] :

ד) וחלה ושכח תלמודו נדרים (מ"א א') ואמר מרי דאברהם תלי תניא בדלא תניא כתובות (ב' א') ופ"ק דמכות (ד' א') ובעירובין (מ"א א', ס"ו רע"ב, ע"ג א', פ"ט ב') א"ר יוסף לא שמיעא לי הא מילתא. פ"ק (י' א') פירש"י לא שמעתי הא דרבה ברב הונא מרב הונא אבוה. ושם (ע"ה ב') א"ל רב ביבי אנא אמרית משמיה דרב אדא ב"א א"ר יוסף מארי דאברהם רבים ברבי איחלף לי. תלמיד רב יהודה אני ולא שמעתי ממנו וא"ל אביי את אמרת פירש"י בכל המקומות הנ"ל שחלה ושכח תלמודו. ובפסחים (י"ג סע"א) א"ל רב אדא ב"מ בפירוש אמרת לן פירש"י שכח תלמודו כשחלה ותלמידיו הזכירוהו . לכך אמר ר"י בזבחים אינו שם כ"א במנחות (נ"ט א') הזהרו בזקן ששכח תלמודו כי ראה שלא היו נוהגין בו כבוד:

ה) כאשר היה מקשה אביי א"ל בזויים חד ברא הוי לכייליל ולא מתקן זבחים קי"ח ב') וכשהיה מתרץ בעדו אמר עליו מר דגברא רבה הוא ידע מאי קאמינא. וקרי על המקשים בני קטורה (שם ס"ב סע"א). כי סליק ר' זירא אכל מוגרמת דרב ושמואל (ע"ש) אמרו לו ולאו מאתריה דרב ושמואל את א"ל מאן אמרה רב יוסף בר חייא דגמר מכולי עלמא שמע רב יוסף ואקפד אמר אנא מרב יהודה גמירנא אפילו ספיקא דגברא גרס (ע"ש). בסוף פ' עגלה ערופה אמר לא תתני ענוה דאיכא אנא. הוה מצלח ציבי לכבוד שבת פ' כ"כ (קי"ט א'), בילקוט ראובני פ' יתרו דק"ב סע"ב בשם פליאה ראה רב יוסף סגי נהור כד שמע אימיה באה אמר איקום מקמי שכינה. ר' (צ"ל רב) יוסף הו"ל קרנא דפרדיסא דרפיק ביה טפי ריפקא ועבד חמרא דדרי מיא על חד תרין מנחות (פ"ז א'). אמר ג' חייהון אינן חיים הרחמנין והרתחנין ואניני הדעת וכולהו איתנהו בי ע"פ (קי"ג ב'). ובסוכה (כ"ט א') וב"ב (כ"ג א') אנינא דעתאי . והתענה ק"ך תעניות (היינו ג' פעמים מ' יום. והגי' שלפנינו מאה אחריני ט"ס וצ"ל מ' מהרש"ל) עד שקרו לו לא ימושו מפיך ומפי זרעך וגו' ב"מ (פ"ה סע"א) :

ו) רבה ורב יוסף היו בפומבדיתא בתר רב יהודה כדאי' בגיטין פ' הניזקין (ע"ש) האי שיפורא דהוה בי רב יהודה אח"כ בי רבה ואח"כ בי רב יוסף (עי' פ' נערה). והיה מחליף סעודתו בפורים ובאבלות עם רבה (ע"ש). רב יוסף הוה ידע במעשה מרכבה וסבי פומבדיתא מעשה בראשית ואמרו זה לזה אגמרן חגיגה (י"ג א'). אמר רבא פומבדיתאי ידעי ומנו רב יוסף פ' המקשה (ע"ב א'). היני ושילי סמוכים לפומבדיתא שהיו רבה ורב יוסף יושבים בה רש"י ב"מ (ס"ג ב'). ובצ"ד כתב רב יוסף ישב על כסא רבה בסורא (זה אינו כי אם בפומבדיתא) ד"א פ"ב ומת פ"ה, וכ"כ היוחסין [בסדר הקבלה מס' יסוד עולם] ובאגרת רש"ג שם מת תרל"ד לשטרות (דהוי ד"א פ"ב) ואמר כ"א לחבירו מלוך את ולא קבילו סוף ברכות (ס"ד) וסוף הוריות (י"ד) ושלחו מתם רב יוסף סיני (אמר רב נחמן בר יצחק סיני אמר פירש"י רב יוסף מ"ק (י"ב א') ועירובין (ל' א') שהיה בקי במשניות) ורבה עוקר הרים איזה מהם עדיף אמרו הכל צריכין למרי דחיטיא. אפ"ה לא קביל רב יוסף דאמרי כלדאי דמלך רב יוסף ב' שנים ומחצה. מלך רבה כ"ב שנין (וכל זמן שמלך רבה אפילו אומניא לביתו לא קרא עי' מ"ש רש"י סוף הוריות. ורב האי גאון פי' פירוש אחר והרמ"ה פי' שלא היה חולה עי' ב"ש). הא מילתא דעיצבא אי שינוי שם כשינוי מעשה דמי קשי בה רבה לרב יוסף כ"ב שנין ולא איפרקא עד דיתיב רב יוסף ברישא ופרקה דהוי כשינוי מעשה פ' מרובה (ס"ו ב'). ובכתובות (מ"ב ב') אמר רבא הא מילתא דקנס קשו בה כו' עד דיתיב ר"י ברישא. ולענין פסק הלכה נגד רבה (ע"ש) . וקרא על עצמו ורב תבואות בכח שור וכתבו התוס' משום דיוסף אקרי שור סנהדרין (מ"ב א'). ונראה שהוא רמז הכתוב דכתיב בכור שורו על יוסף שהיה במצרים ואסף תבואות הרבה וב"ר פ' וישלח ס"פ ע"ה שור זה יוסף. ברכות (נ"ה ב') אר"ל לעולם יצפה לחלום טוב עד כ"ב שנה כמו שלא נתקיימו חלומותיו של יוסף עד אחר כ"ב שנה. כמו שלא מלך יוסף עד אחר כ"ב שנה לחלומו כן לא נתקיימו מ"ש לרב יוסף כלדאי עד כ"ב שנה. נמצא שם יוסף גרם מה שאירע לזה אירע לזה לכן פשט דשינוי שם דומה למעש' (ס' ברית שלום מקץ) . וחי יותר מן ס' שנה ועבד יומא טבא לרבנן דנפק מכרת במ"ק (כ"ח א'). כשמת נשקו כיפי דפרת (גשרים) אהדדי מ"ק (כ"ה ב'). ואפקוהו למטתו סמוך לק"ש ברכות (י"ט א'). מקום קבורתו עי' רב יוסף בר חמא :

ז) יתיב אחורי דר' אבא ור' אבא לפני רב הונא. ב"ק (ק"ב א') ע"ז (ו' ב'). אבא נ"א אדא (גי' שלפנינו רב אחא) נרשאה תרגם קמי'. אביי תלמידו (ע"ש) וקרא לאביי ורבא דרדקי פ' נוטל (קמ"ב ב'). רב אדא בר מתנא תלמידו (ע"ל). רב אדא סבא ורב אדא בר אהבה. רב עוירא במדרשו. א"ר אושעיא עירובין (ע"ח א', פ"ח א') שבת (קכ"ז א). רב אחא ברב יוסף סבר למימר קמיה דרב יוסף וצ"ע. רב אחא בר הונא משמו. רב אחא בר רבא משמיה. רב אחא בר פנחס בר אחא קמי'. אידי. רב איקי בר רב. אמר רבי (צ"ל רב) יוסף א"ר אסי א"ר יוחנן שבת (קכ"ה ב'). רב ביבי. רב ביבי בר אבין קמי'. בשם גורין מאספורק. רב גזא (ע"ש). רב דימי בר יוסף במדרשו. הוי בי רב הונא ס"פ מפנין. יתיב קמיה דרב הונא עירובין (ז' א') יתיב קמיה דר"ה ואר"י א"ל רב הונא כו' אהדרינהו ר"י לאפיה (בכעס) סוכה (י"א א') ובחולין (ע"ד א') ע"ש ברש"י ותוס'. יתיב אחורי דר"ה בר חייא ור"ה ב"ח קמי' דרב נחמן. רב הונא בר מניומי אתא לקמיה. א"ל רב הונא בר חינני. רב הונא בר פנחס משמו. הונא מדיהמרא בזמנו. ר' הלל בזמנו. בר וואלס בעא קומי'. יתיב אחורי דר' זירא. מר זוטרא ברב נחמן לקמי'. רב הונא בשמו. ורב חזקי'. א"ר חייא כתובות (פ"ז א'). ר' חייא בר הונא. ר' חייא בר אבין בעא מיניה. ור' חמא בר עוקבא. רב חנן בר תחליפא שלח לי'. חנן חייטא למד ליה הלכה. רב חסדא קראו מר או להיפך (ע"ש). א"ל רב טובי' בר נחמיה. ר' טובי בר מתנה. רב יהודה רבו (ע"ל) אמר רב יהודה פ' יוה"כ (פ"ד ב'). אריב"ל. רב יוסף בר רבא בעא מיניה. אשת רב יוסף בר מנשה באה לפניו אחר מות בעלה. יוסף שידא א"ל פ' ע"פ (ק"י א'). ור' יעקב בר אחא. אמר רב כהנא ואחורי דר"כ. רב כהנא השני חבירו. רב מרדכי בעא מיני'. א"ר נחמן. שלח לרב נחמן ברב חסדא לרב נתמן בר יעקב ויתיב רב יוסף קמיה. רב נחמן בר יצחק קראו סיני (ע"ל). נתן דצוציתא בזמנו (ע"ש). נגדי' לנתן אסיא. קמי' דעולא. שתי חמרא אצל מר עוקבא פ' תולין (ק"מ א') א"ל ענן בר תחליפא. ר' פנחס. אמר רב יומא (ס"ט ב') גיטין (ל"ח ב'). אמר מדברי רבי נלמד פירש"י רב עירובין (י"א א'). רבא תלמידו (ע"ל). רבא בר רבה א"ל ילמדנו רבינו. רבה בר הונא חבירו, רבה א"ל מר וע"ל שהיה חבירו ובעא מיניה. רבה בר עולא. רבה בר שירא מתקיף לי'. רבה ברי' דרבא שלח ליה. בשם רב ב"ח ובעא מיניה. אבוי דרבינא משמו. משיב על דברי רבינא הקדמון. רחבא אתא לקמי'. פליג עם רב רחומי וצ"ע. אמר רמי בר אבא. אמר רמי בר אמי וצ"ע. ר' שמואל בר ביסנא קמיה. א"ל רב שמואל בר קטינא ארשב"ל. א"ר שמעון ברבי. רב ששת חבירו :