סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תתתתתב

יוסף בן סימאי בשבת (קכ"א א') (ובאשרי יוסי וכ"ה בירושלמי ס"פ כ"כ ויומא פ"ח הלכה ה' ונדרים פ"ד הלכה ט'). נפלה דליקה בחצירו בשאן (ובירושלמי בשיחין) בשבת ובאו אנשי גיסטרא של ציפורי לכבותה מפני שאפוטרופוס של מלך היה ולא הניחוהו מפני כבוד השבת א"ל הניחו לגבאי שיגבה חובו ידמ קשר הענן וירדו גשמים וכיבו. ובש"ע או"ח סי' של"ד סכ"ה עכו"ם שבא לכבות א"צ למחות בידו, וביבמות (קט"ו א') אבא יוסי בן סימאי (וכ"ה ברי"ף אבל באשר"י אבא יוסף בן סימאי) היו עמו ב' ת"ח בספינה וטבעו והשיא רבי לנשותיהן עפ"י נשים. וכתב בס' ג"נ כי נחשון קידש שם שמים ונכנס עד חוטמו בנחשול של ים וזה יוסף היה גלגולו. גם אליצור בן שדיאור נתעבר בו כי היה מעדת קרח שחלק על ה' עתה בבואו ביוסף רצה לקדש השם, ותחלה קדש השם בגופו שקפץ לים והשתא רצה לקדש שם שמים בממונו שישרף בממונו ובכל מאודו, וכשם שנעשה נס לנחשון ובאו המים עד חוטמו כן באו הגשמים להציל ממונו, גם היה עכן שחילל שבת בשביל שהיה להוט אחר ממון והשתא קידש שם שמים בממונו, ושייכות נחשון ועכן כי אחים היו א' בן זרח וא' בן פרץ בני יהודה וזה יוסף גאלם לא' תיקן נשמתא ולא' נפשא ורוחא ומה שהמית יהושע את עכן הוראת שעה היה כי לא היו עדים והתראה עכ"ל אות אל"ף :