סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תתתתשמד

ר' יוסי בר חנינא

א) דיינא הוא ונחית לעומקא דדינא ב"ק (ל"ט א') סתם מחכו עלה במערבא הוא ר' יוסי ב"ח פ"ק דסנהדרין (י"ז ב') ובתוס' תימה הא בנזיר פ' ג' מינין (מ"ב א') אמר רב אחא בריה דרב איקא מתקיף לה ריב"ח כו'. מחכו עלה במערבא היינו על ריב"ח. וכ"כ תוס' בנזיר. ובאורח מישור שם בנזיר כתב צ"ע הא כתבו התוס' (כ"ט א') דב' ריב"ח הוו וקושיא זו קשה על גמרא דסנהדרין הנ"ל דפריך והא שלחו מתם לדברי ריב"ח כו' הא ב' הוו עכ"ל. ר"ל מ"ש מסנהדרין דמחכו הוא ריב"ח היינו ריב"ח שהיה תלמיד ר' יוחנן ומה שהיו מחכין עליו הוא רבו של ר' יוחנן. דלהיפך ליכא למימר דבסנהדרין הוא ריב"ח רבו דר' יוחנן דהא בסנהדרין מזכיר ריב"ח אחר ר"ה ואחר דר' יוחנן האריך ימים הרבה ומת בחיי ר"ה א"כ איך יזכיר רבו של ר' יוחנן אחר ר"ה אע"כ לדעתו שבנזיר מיירי מרבו של ר' יוחנן, וגם זה לא יתכן כי בנזיר היו מחכין על שהקשה ריב"ח על רב אחא ב"ר איקא שהיה בן אחותו של רב אחא בר יעקב, ורב אחא בר יעקב היה תלמיד רב הונא ואם ר' יוחנן דהאריך ימים מת קודם ר"ה איך רבו דר' יוחנן יקשה על ר"א ב"ר איקא. ע"כ תימה של התוס' במקומה עומדת דבסנהדרין ובנזיר שניהם איירי בריב"ח שהיה תלמיד ר' יוחנן למה אמרו בסנהדרין דמחכו עלה הוא ריב"ח ובנזיר מחכו עליה על ריב"ח. בעירובין (מ"ח רע"א) תני ר' חייא כו' מחייך עליה ר' יוסי ב"ח, ביבמות (פ"ח סע"א) אמר רב כו' מחכו עלי' במערבא. א"ר אסי הא מילתא מפי גברא רבה שמיע לי ומנו ריב"ח (ב"ק מ"ב ב'). בשבת (ס"ב ב') א"ר יוסי ב"ר (ובעין יעקב בר' חנינא) כו' מגדף בה ר' אבהו. אמר ריב"ח בר אחוי דאושעיה (ע"ל חנניה בר אחוי דר' אושעי') נהירנא כי הוינא קיימא קמי חנותי' דר' אושעיא חביבי עבר ר' אבא בר זבדא, (ילקוט אסתר סי' תתרנ"ט וילקוט יהושע סי' י"ב). ר' יוחנן וריב"ל לר' אלעזר ור' יוסי בר חנינא חד מהאי זוגא וחד מהאי זוגא ברכות (כ"ב ב'). ר' אלעזר ור' יוסי ב"ח חד אמר כו' עירובין (ק"ג א'). אמר ריב"ח באושא התקינו כתובות (נ' א'). בתענית (י"ג א') א"ר אבא הכהן בש"ר יוסי הכהן מעשה ומתו בניו של ריב"ח ורחץ בצונן כל ז'. (וצ"ע דיוסי הכהן היה קדמון מאד תלמיד ריב"ז. ועי' ר' אבא הכהן ותראה כי ב' היו א' תלמיד ר' יוחנן). בסנהדרין (ל' ב') ר' שמעון בן אליקום הוה משתקיד למסמכיה לריב"ח ולא מסתייע מילתא יומא חד הוה יתיב קמיה דר' יוחנן א"ל מי איכא דידע הלכה כריב"ק א"ל ר"ש בן אליקום דין ידע (ריב"ח) א"ל לימא איזי א"ל לסמכיה מר ברישא סמכי' א"ל בני אמור לי כיצד שמעת א"ל כך שמעתי. ובמעילה (ט"ז ב') תני ריב"ח קמיה דר' יוחנן כו' וקלסיה ר' יוחנן. וביבמות (כ"ז ב') איתביה לר' יוחנן. ובפ' המקשה (ע"ג סע"א) אריב"ח מ"ט דר' יוחנן. ויושב בישיבה של מעלה אצל ר' יוחנן (עי' ר' חייא). מכל הנ"ל נראה דריב"ח היה תלמיד ר' ר' יוחנן. ובברכות (י' ב') א"ר יצחק א"ר יוחנן אריב"ח משום ר"א בן יעקב וא"ר יצחק אמר ר' יוחנן אריב"ח משום ראב"י. ושם א"ר יוסי ב"ח בש"ר אב"י כמה דברים. ובסוכה (מ' ע"ב) ור' יוחנן האי כי תמכרו מאי עביד ליה מבע"ל כדר' יוסי ב"ח. ובשבת (נ"ט רע"א) ובכתובות (ע"ח סע"ב) ובסוטה (כ"א ב') ריב"ח אמר כו' ר' יוחנן אמר. זבחים (י"ד א', י"ח ב') וברכות ס"פ מי שמתו רב יוסף בר חנינא אולי צ"ל יוסי ע"ש :

ב) ר' יוסי בר חנינא ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן אשר"י ספ"ד דב"ק, וכתב בתשובות חו"י וצ"ע דבפ' הכותב כתב בהיפך עכ"ל שאלה צ"ד. והנה אעתיק לך לשון הגמרא והרא"ש פ שור שנגח (ל"ט א') מעליית מאן ר' יוחנן אמר מעליית יתומים ריב"ח אמר מעליית אפוטרופסין (וכ"ה בירושלמי שם הלכה ה') וכתב הרא"ש ס"פ זה ונ"ל דהלכה כר' יוחנן שהיה רבו דר' יוסי ב"ח כדמוכח בהגוזל בתרא (קי"ב ב') תהי בה ר' יוחנן וכי מקבלין עדות שלא בפני בע"ד קבלה מיני' ריב"ח כו' ואין הלכה כתלמיד במקום רבו עכ"ל. ובכתובות (פ"ד א') ינתנו לכושל שבהם ריב"ח אמר לכושל שבראיה ר' יוחנן אמר לכתובת אשה (וכ"ה בירושלמי) וכתב הרא"ש שם סי' ב' ועבדינן כריב"ח דאיהו קשיש טפי מר"י עכ"ל. הרי דברי הרא"ש סותרין זא"ז. אכן יובן כשנדקדק למה בב"ק מקדים את דברי ר' יוחנן לדברי ריב"ח ובכתובות מקדים דברי ריב"ח לר' יוחנן. אלא הענין דאי' בנזיר (כ"ט א') בתוס' ז"ל ר' יוסי בר' חנינא דשמעתין ע"כ תנא היה ואינו אותו שבש"ס שנזכר באמורא שהרי אמר רשב"ל משום ריב"ח וריב"ח תלמיד ר' יוחנן דאמר בסנהדרין ר' יוחנן סמכו (כנ"ל) ואיך אמר רשב"ל משמו אלא ודאי תרין הוו עכ"ל. (ירושלמי סוכה פ"ק הלכה א' וכלאים פ"ד הלכה ד' אר"ל משום ר' יהודה ב"ר חנינא ענין ההוא ט"ס וצ"ל ר' יוסי ב"ח וכ"ה בס"א בנזיר אר"ל אריב"ח דלא כגי' שלפנינו אריב"ח אר"ל) א"כ מחוורין ומיושרים דברי הרא"ש מיוסדים על אדני פז כי בב"ק הקדים דברי ר"י לדברי ריב"ח לפי שריב"ח תלמידו, לכן פסק הרא"ש כר' יוחנן שהוא רבו, אבל בכתובות הקדים דברי ריב"ח לדברי ר' יוחנן לפי שריב"ח זה הוא תנא רבו של ר' יוחנן לכן פסק כריב"ח שהוא קשיש מר' יוחנן. והוא אמת ונכון. ויותר גדלה התמיה איך שכח מ"ש הוא עצמו בתשו' חוט השני כי ב' ריב"ח היו מתוס' נזיר הנ"ל. ובזה יצדק שכמה פעמים א"ר יוחנן בש"ר יוסי בר חנינא כו' וכן הקדים ריב"ח לר' יוחנן. וכן תמצא שהקדים בפ' הכונס את ריב"ח אפילו לרבותיו של ר' יוחנן, היכי שיימינן אריב"ח סאה בס' סאין, חזקי' אמר קלח בס' קלחין, ר' ינאי אמר תרקב בס' תרקבים, וידוע דחזקיה ור' ינאי היו רבותיו של ר' יוחנן (ע"ש) ואיך הקדים הסדרן התלמיד לפני רבו דרבו, אלא האמת כפי' התוס' דב' ריב"ח הוו וא' היה קשיש מר' יוחנן, ובזה יוצדק נמי מ"ש בתוס' הנ"ל ובירושלמי הנ"ל כי רשב"ל אמר משום ריב"ח. ובפ' המגרש (פ"ו ב') ריב"ח אר"ל, בירושלמי פ' יוה"כ אמר ריב"ח אריב"ל, ופ' תפה"ש (כ"ו ב') ושקלים פ"ד ריב"ח אמר כו' ריב"ל אמר, הקדים את ריב"ח לריב"ל שהיה רבו דר' יוחנן, אלא כי ריב"ח זה הוא קשיש מריב"ל ומר' יוחנן. בשבת (קמ"ז ב') ר' חמא (וברא"ש ר' יוסי) בר' חנינא אמר כו' ר"י אמר כו' פסק הרא"ש כר' יוחנן א"כ ע"כ ט"ס הוא ר' יוסי ב"ח אחר דהקדים דבריו לר' יוחנן הו"ל לפסוק כריב"ח וק"ל. בתוספתא סוף ערכין אמר ריב"ח בוא וראה כמה קשה אבקה של שביעית, נראה כי ריב"ח זה הוא קדמון אחר שהביאו בתוספתא, ובספרי ר"פ דברים ר' בנאה אמר כו' ריב"ח אמר ע"ש כמה דברים ור' בנאה היה רבו דר' יוחנן ע"ש, הרי ראיה ברורה כי ב' ריב"ח היו. ויען כי ב' ר' יוסי ב"ח היו דוק מי הראשון או השני :

ג) ר' אבהו בשמו ומגדף על דבריו (ע"ל). ר' אבין אריב"ח. רב אחא בריה דרב איקי ומתקיף עליו (ע"ל). ר' אסי בשמו (ע"ל). ור' ביסנא. וגוריון. א"ר הונא ברכות (נ"ב ב') וצ"ע איך יאמר בש"ר הונא, דוק ולא תשכח, ויגעתי ומצאתי שאמר בש"ר הונא כי ברי"ף ואשר"י שם הגי' א"ר יצחק בר חנינא א"ר הונא. והנאני דוק שם כי הרבה פעמים אמר בש"ר הונא. ר' הילא. ור' זעירא בר חמא. ר' זריקן בשמו. ר' חזקי'. ר' חייא בר' בון. ר' חייא בר גמדא. וחילפיא. ור' חלבו, ר' חמא בר עוקבא בשמו. בש"ר חמא אבוי דר' אושעיא. בש"ר חנניא בן גמליאל. ר' יהודה בן פזי בשמו ירושלמי ר"פ הגוזל קמא. ר' יודן בר אחתי'. ר' יוחנן בן אחותו וצ"ע (ע"ש), בשם ריב"ל. ר' יונה בשמו. ר' יוסי בר' בון. אקפד על ר' יוסי גלילאה ובשמו, בש"ר יוסי בר חגייא. ר' יוסי הכהן בשמו (ע"ל). ר' יוסי בן פזי בשמו (ע"ל), ר' יעקב בר אחא בשמו. ר' יסא. ור' לוי בר חייתא. בשם מנחם יותפיי. ור' מני בר' יונה. ר' נסא בשמו. סוגא שמעי'. ור' עוירא. מר עוקבא בר חמא אריב"ח. ר' קריספא בשמו. רבין שלח בשמו. ובכריתות (כ"ה ב') כי אתא רבין אמר ר"י אר"ל נ"ל שצ"ל ר"י בר חנינא דמצינו אריב"ח אר"ל (ע"ל). ר' תנחום בר עילאה בשמו. רבנן דקסרי בשמו. ירושלמי פ' ב"מ הלכה ה' :