סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תתתתשיב

ר' יוסי

א) באבות פ"ב י"ב. פ"ד ו'. ובמשנה ברכות פ"ב ג'. פאה פ"ג ד' ז'. פ"ו ט'. פ"ז א' ח'. דמאי פ"ב ה'. פ"ג ג' ה'. פ"ז ג'. כלאים פ"ב א' ז'. פ"ג ז'. פ"ה ד'. פ"ו ה' ז'. פ"ז ה'. פ"ח ה' ו'. פ"ט ז' ט'. שביעית פ"ב ו'. פ"ג א' ט'. פ"ט ד' ח'. פ"י א'. תרומות פ"א ג'. פ"ג ג'. פ"ד י"ג. פ"ז ה' ו' ז'. פ"ח ה'. פ"י ג' ח' י"א. פי"א י'. מעשרות פ"א ח'. פ"ג ה' ז'. פ"ה ח'. מע"ש פ"ג ו' י"א. פ"ד ז' י"א. פ"ה ב' י"ד. חלה פ"ד ח'. ערלה פ"א א' ו' ז' ט'. בכורים פ"ד ה'. שבת פ"ב ה'. פ"ג ג'. פ"ה ב'. פ"ו ח' י'. פ"ח ז'. פי"ב ג'. פי"ד ב'. פט"ז ב' ד' ה'. פי"ז ד' ח'. פי"ח ג'. פכ"ב ג'. עירובין פ"א ו' ז'. פ"ב ה'. פ"ג ד'. פ"ז ט'. פ"ח ה'. פ"ט ג'. פ"י ט' י'. פסחים פ"א ז'. פ"ח ז'. פ"ט ב'. פ"י ח'. שקלים פ"ד א'. פ"ז ז'. פ"ח א' ג'. יומא פ"ד ד' ה' ו'. פ"ה א'. פ"ו ג'. סוכה פ"א ט'. פ"ג ז' י"ד. ביצה פ"ד ב'. ר"ה פ"א ה' ז'. פ"ג ב'. פ"ד ו'. תענית פ"ב ח' ט'. פ"ג ו' ז'. מגילה פ"ב ג'. מ"ק פ"א ה' ח'. פ"ב א' ב' ה'. יבמות פ"ד י'. פ"ז ג'. פ"ח ו'. פ"י א' ד'. פט"ז ד'. כתובות פ"א י'. פ"ה ז' ח'. פ"ו ז'. פ"ז ג'. נדרים פ"ג י"א. פ"ד ח'. פ"ו ה' י'. פ"ח ב'. פי"א א' ב'. נזיר פ"ד ז'. פ"ו ב'. פ"ט א' ה'. סוטה פ"ב ג'. פ"ד ה'. פ"ח ה'. פ"ט י"ב. גיטין פ"ה ח'. פ"ו ז'. פ"ז ד' ט'. קידושין פ"ג ט'. פ"ד ה' ז'. ב"ק פ"ד ד'. ב"מ פ"ג ב' ד' ה'. פ"ה ז'. פ"ח ח'. פ"י ב'. ב"ב פ"א ג'. פ"ב י' י"א. פ"ח ז'. פ"י ה' ו'. סנהדרין פ"ג ד'. פ"ה א'. פ"ו ד'. פ"ח ב'. פ"ט ד'. מכות פ"א ח' ט'. שבועות פ"ז ד'. עדיות פ"א ב'. פ"ה ב'. ע"ז פ"א ח'. פ"ב ז'. פ"ג ג' ח'. זבחים פ"ד ה' ו'. פ"ו א'. פ"ז ו'. פי"ג ג'. מנחות פ"ב א' ב'. פ"ו ה'. פ"ט ה'. פי"א ז'. חולין פ"ב ז'. פ"ג ז'. פ"ח א'. פ"ט ב'. בכורות פ"ב ו' ז' ח'. פ"ג ד'. פ"ד א'. פ"ה ה'. ערכין פ"א ג'. פ"ב ד'. פ"ה א'. פ"ח א'. תמורה פ"א ג'. פ"ה ג' ד'. כריתות פ"א ד'. פ"ג ה'. פ"ד ב'. פ"ה ד' ה' ו' ז' ח'. פ"ו א'. מדות פ"ב ב'. פ"ג א'. קינין פ"א ד'. כלים פ"א ט'. פ"ב ו'. פ"ג ז' ח'. פ"ח ח' י'. פי"ב א'. פי"ג א'. פט"ז ו' ז'. פי"ז ה' ו' י"ב. פי"ח א' ג' ד'. פי"ט ג' ד' ט'. פכ"ב ב'. פכ"ג ב' ד'. פכ"ה ז'. פכ"ו א' ד' ו'. פכ"ז ט' י'. פכ"ח ג' ו'. פכ"ט ב' ד'. פ"ל ג' ד'. אהלות פ"ב ז'. פ"ג ו'. פ"ד א' ב'. פ"ז ב'. פ"ח ה'. פ"י ג'. פי"א א' ז'. פי"ב ג' ח'. פי"ד ב'. פי"ז א'. פי"ח א'. נגעים פ"ו ה'. פי"ג י"ב. פרה פ"ג א' ב' ג' ז'. פ"ה א' ו'. פ"ז ז' י"א. פ"ח ח'. פ"ט ד'. פ"י ג'. פי"א ג' ח' ט'. נדה פ"א ה'. פ"ב ו'. פ"ד ב' ה'. פ"ה ח'. פ"ז א'. פ"ט א' ב' ט'. פ"י ה'. זבים פ"א ה'. פ"ב ג'. פ"ד ב' ז'. מקואות פ"ב ב'. פ"ג א'. פ"ד א' ג'. פ"ה ב' ד' ה'. פ"ו י"א. פ"ז ג'. פ"ח ב' ד'. פ"ט ב' ו'. פ"י ו'. טבול יום פ"א ג' ד'. פ"ג ב' ג' ד'. פ"ד ז'. ידים פ"א א' ד' ה'. פ"ב א' ד'. פ"ג ה'. מכשירין פ"א ד' ה'. פ"ג ג'. פ"ה ו' י"א. פ"ו ז'. טהרות פ"א א' ב'. פ"ד ה' ח' י'. פ"ה ב' ה' ו'. פ"ז א'. פ"ח א' ב' ח'. פ"ט ז'. פ"י א' ג' ח'. עוקצין פ"א ד' ה' ו'. פ"ג ב' :

ב) ר' יוסי סתם הוא בן ר' חלפתא כדאיתא בפ' כל כתבי וכ"כ תוס' ישנים סוף יומא (ע"ל ר' יוסי בר' יהודה) א"ר יוסי מעשה באבא חלפתא שהלך אצל ר"ג ברבי (אדם גדול אבי אביו של רבי היה רש"י) לטבריה ומצאו שהיה יושב על שולחן יוחנן הנזוף (עי' ר"ג). והיה מזרע יונדב בן רכב (ב"ר פ' צ"ח) :

ג) והיה בא"י אחר החורבן תוס' ביצה (ה' א'). ולא היה בזמן הבית, תוס' רפ"ח דעירכין . ואביו ר' חלפתא היה בציפורי סוף ר"ה. ובפ' אד"מ צדק צדק תרדוף כו' הלך אחר ר"י לציפורי. ובפ"ב דסנהדרין (י"ט א') התקין ר"י בציפורי. וכתב היוחסין [בסדר הדורות] ואני תמה במ"ש בפ' במה מדליקין (ל"ג ב') שגזר המלך שר' יוסי יגלה לציפורי הלא הוא ואבותיו היו בציפורי. ולי קשה דהא המלך גזר שיגלה לציפורי והא אי' בב"מ (פ"ד רע"א) דאמר אליהו לר' ישמעאל בר' יוסי אבוך ערק לאסיא את ערק ללודקיא (עי"ש). ועיין ב"ר לך לך ספמ"ד דאסיא אינו מא"י. ובערוך כתב תרגום אשכנז אסיא. וכן לודקיא הוא ח"ל (ע"ל פפוס ולוליינוס). ולולי דמסתפינא הייתי אומר שצ"ל יגלה מציפורי, דהא יש לדקדק מה לו למלך להזכיר לאיזה מקום יגלה, ועוד דציפורי בסים אוירא (עי' ר' יהודה הנשיא) ולמקום יפה יברח ואין זה גלות כ"א יגלה למדינה אחרת וק"ל. אך קשה לי דהא מת בציפורי דאיתא בחלק (ק"ט א') כי נח נפשיה דר' יוסי שפעו מרזבי דציפורי דמא, ואולי י"ל דכשמת המלך חזר לציפורי. או אולי י"ל דאיתא שם בחלק דרש ר' יוסי בציפורי חתר בחשך בתים כו' שהיו מפקידין אפרסמון כו' אחתרון ההוא ליליא ש' מחתרי בציפורי וכו'. אבל בירושלמי ר"פ אחרון דמע"ש וב"ר פכ"ז (ל' סע"ב) ר' חנינא דרש בציפורי חתר בחשך בתים ואחתרו ש' בתים. כי נח נפשיה דר"י שפעי כו' פרש"י דאדם גדול היה ואיידי דלעיל אמרו איחתר מחתרתי בציפורי דאתרי' דר' יוסי התם הוי נקט נמי האי דנח נפשיה לאשמועינן דמציפורי הוה עכ"ל. וכתב הבאר שבע קשה אטו עד השתא לא ידעינן שר' יוסי מציפורי הוה אלא לאשמועינן שהראו משמים לבני ציפורי שלא חטא במה שדרש חתר בחשך בתים ועי"ז אחתרו ש' בתים עכ"ל. ואולי כוונת רש"י דהא ר"י גלה לאסיא ומסתמא שם מת ולמה שפכו מרזבי דציפורי דמא לזה כתב לאשמועינן דמציפורי הוה לפי שזה היה מקומו קודם שגלה לזה נעשה רושם במותו בציפורי וק"ל. ובכירה (ל"ח סע"א) א"ר חנינא כשהלך ר' יוסי לציפורי חזא כו' משמע דציפורי לאו מקומו. ואולי נתיישב אז שם :

ד) וסתם סדר עולם עשה הוא יבמות (פ"ב ב') נדה (מ"ו ב') והיה חסיד מאד. ובפ' כל כתבי (קי"ח ב') שלא הסתכל במילתו ולא ראו קורות ביתו שפת חלוקו ולא עבר על דעת חבירו אם יאמרו לו עלה לדוכן אף שאינו כהן היה עולה. ולא אמר דבר וחזר לאחוריו עירכין (ט"ו ב'). ואמר יהי חלקי מאוכלי ג' סעודות בשבת ומגומרי הלל בכל יום והמתפללין עם דמדומי חמה וממתים בחולי מעים ובדרך מצוה וממכניסי שבת בטבריה (שהיא עמוקה) וממוציאי שבת בציפורי (שיושבת בהר) ומיושבי בית המדרש ולא ממעמידי בית המדרש מגבאי צדקה ולא ממחלקי צדקה וממי שחושדין אותו ואין בו . ואליהו היה רגיל אצלו ברפ"ק דברכות (ג' א') התפלל בחורבה והמתין אליהו עד שסיים ולמד מאליהו ג' דברים. ופ"ב (צ"ל פ"ו) דיבמות (ס"ג א') אמר לאליהו (אעשה לו עזר במה עוזרתו) . ובחלק (קי"ג ב') דרש ר"י בציפורי אבא אליהו קפדן הוי לא אתי לגביה ג' ימים ואחר ג' ימים בא אליהו לגביה וא"ל ר"י למה לא בא אליהו א"ל על שקראו קפדן וא"ל ר"י הא קפיד מר. ובירושלמי ר"פ כל הצלמים כשמת ר"י בר חלפתא משכו צינורות דם בלודקיא (צ"ע הא לא מת בלודקיא) על שמסר נפשו על גזירתא, ובמ"ק (כ"ה ב') שפוך מרזבי דציפורי דמא כתבו התוס' שמסר נפשו על קידוש השם. פי' אחר שמסר נפשו על המילה :

ה) בימיו לא היו זיתים בא"י שאנדרינוס החריב א"י וכל הזיתים, פאה ירושלמי רפ"ז . והיו מעבד עורות בפ' במה טומנין (מ"ט סע"א) א"ר ישמעאל ב"ר יוסי אבא שלחא הוה ואמר להביא עורות לביהמ"ד לישב עליהן. אשתו הוה מתקוטטת עם אמתי' ב"ר פמ"ח. מטרונא שאלתו ב"ר פי"ז ופכ"ה ופס"ג וס"ח ופ' פ"ז. שמות רבה פ"ג, במדבר רבה פ"ג וקהלת :

ו) ואמר ה' בעילות בעלתי (שהיה בועל ושונה כדי שיהיו לו בנים זכרים) ונטעתי ה' ארזים. שבת (קי"ח ב ). וכתבו התוס' ובירושלמי (פ"ק דיבמות) אי' דיבמות היו ולא רצה לקיים בהן מצות עונה אלא רק כדי לקיים מצות יבום דהיינו ביאה ראשונה עכ"ל . וכ"ה בב"ר (פ' פ"ה) יבם אשת אחיו וה' בעילות בעל (פי' המת"כ ה' יבמות נפלו לפניו) ודרך סדין בעל שלא יהנה. ואלו ה' הנטיעות ר' אליעזר ור' ישמעאל (ובגמרא מקדים ר"י לר"א) ור' חלפתא בן אבטולס, ובירושלמי ריש יבמות הלכה א' וב"ר הנ"ל ר' אברימוס , ור' מנחם (וברבה ובירושלמי מקדימו לר' חלפתא). כתב בס' ג"נ אות מ' מחלה חגלה נועה מלכה ותרצה בנות צלפחד שדברו לפי שעה שהיה משה דורש פ' יבמין כדאיתא בילקוט יהושע תתייבם אמנו זכו ונתעברו ג"כ באנשים חסידים וחכמים מאותו צדיק שבעל דרך סדין וילדו לו ה' בנים . בחייו מת לו בנו חלפתא אעפ"כ דרש כל היום על ידי מתורגמן פ"י דשמחות. ואראה לך כי טעה דאדרבה ע"י מתורגמן אסור דאיתא במ"ק (כ"א א') אסור לקרות בתורה ואם היו רבים צריכין לו אינו נמנע ומעשה שמת בנו של ר' יוסי בציפורי (ואינו מזכיר חלפתא) ונכנס לבית המדרש ודרש כל היום כולו, רבב"ח איתרע ביה מילתא סבר דלא למיפק לפרקא א"ל ר"ח אם רבים צריכים לו מותר סבור לאוקמי אמורא עליה א"ל רב ובלבד שלא יעמיד תורגמן. ואלא היכי עביד כי הא דמת בנו של ר' יהודה ונכנס לבית המדרש ונכנס ר"ח בן עקביא וישב בצדו ולחש הוא לר"ח ב"ע ור"ח ב"ע לתורגמן ותורגמן להשמיע לרבים עכ"ל. ובפ"י דשמחות אי' מת בנו של ר' יוסי הגלילי ונתן רשות לאחר שידבר על ידו עכ"ל. ולא נזכר שם מבנו של ר' יוסי ור' חלפתא אלא ר"י הגלילי :

ז) ר"מ נפטר קודם לו והוא נפטר קודם ר' יהודה כדאיתא פ"ק דסוכה. ופ"ק דר"ה (ע"ש). בירושלמי בגיטין פ' האומר אמר רבי כשם שבין קדשי קדשים לבין חילי חולין כך בין דורנו לדורו של רבי יוסי, ר' ישמעאל אומר כשם שבין זהב לעפר כך בין דורנו לדורו של אבא . והיה רבו של רבינו הקדוש, בפ' תינוקת (ס"ח ב') שאל רבי לר' יוסי ולר"ש. ושם (נ"ג א') אמר רבי שמעתי מר' יוסי . ובפ"ב דנדה (י"ד ב') דא"ר ישמעאל בר' יוסי לר' חמא בר בסנא מניח דברי הרב הוא ר' יוסי ושומע דברי התלמיד הוא רבי. וכתבו התוס' ר"ת מפרש מתחלה היה ר' יוסי גדול מרבי ואח"כ נתחכם רבי (מחמת תלמידים כ"ה בשס"ח) וכ"כ תוס' פ' במה טומנין (נ"א א') ורש"י סנהדרין (כ"ד א') פי' שאם היה ר' יוסי חי היה כפוף לרבי מפני הנשיאות. ובסנהדרין (שם) אמר רבי עליו כבר הורה זקן וכ"ה ביבמות (ק"ה ב') ע"ל רבי ישמעאל בר' יוסי. ארשב"ג לר' יוסי ברבי פרשב"ם דהכי קרי לר' יוסי בר חלפתא כלומר גדול הדור ע"פ (ק' א'). בתוספתא פ"ק דזבחים אר"ש מצאני יוסי ברבי בצידון ואמר לי הילוך שהיה ר"מ פוסל כו'. בתוספתא פ"ב דסוכה ארשב"ג פעם אחת חשתי בעיני בקסרי והתיר ר"י ברבי. פרש"י בסוכה (כ"ו א') יוסי החכם חריף שבדורו והוא ר' יוסי בר חלפתא. בתוספתא דברכות פ"ה ר"ג (ובפסחים הנ"ל רשב"ג) אמר לר' יוסי כו' וא"ל ר' יוסי בכל יום אתה מחבב דברי לפני ר' יהודה ועכשיו אתה מחבב דברי ר' יהודה הגם לכבוש את המלכה כו'. כתב במגע"א קצ"א ר' יוסי יניקתו מן שם אלהים גימ' יוסי כדאיתא בר"מ פנחס (עת"י) לכן הלכה כמותו בצ"ה מקומות בתלמוד כמנין מלכה וז"ש הגם לכבוש מלכה בבית וסודו ה"צ ו"פ. ר"ל מאחר שיניקתו משם אלהים שעולה פ"ו לכן הלכה כמותו צ"ה פעמים (ע"ש) :

ח) ר"ע היה רבו. פסחים (י"ח א' ב') ר' יוסי בשיטת ר"ע רבו אמרה וכ"כ הערוך ע' כרע ר"י תלמיד ר"ע (וע"ש) . חבירו ר"ש ור' יהודה ור"מ (וכ"כ תוס' יומא (ח' א') ר"מ חבירו בר פלוגתיה) והיה משבח אותו (ע"ש) ור"א בן שמוע (ע"ל ר' יהודה הנשיא) והלך עם ר' יהודה ואחזו בולמוס יומא (פ"ג ב') :

ט) א) הלכה כמותו בכל מקום במשנה וברייתא נגד חביריו דנימוקו עמו כדאיתא בפרק מי שהוציאוהו (נ"א א') ע"ש ברש"י נים קו דבר ישר כקו המשקולת. ובתוספות עירובין (פ"ג ב') ובב"ק (כ"ד א') טעמיו וראיותיו ופ"ק דעירובין (י"ד ב') ובגיטין (ס"ז א') פי' כל תורתו ברורה ובתוס' תענית (כ"ח א'). וכתב בתשו' חות יאיר ותימא על התוי"ט במעשר שני פ"ה מ"ב וסוף תרומות: ב) ר' נחמיה ור יוסי וכן ר"ט ור"י הלכה כר"י ס' כריתות ימות עולם שער ג': ג) ר' יהודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי ביצה (ל"א א'). ולא סמכו על הכלל דר' יהודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי משום דמסתבר דברי ר' יהודה הוצרך לפסוק כר' יוסי (תשו' נחלה ליהושע). ועי' תחו"י דמ"ז א' ועי' ספ"ח דיבמות ובתוס' קידושין (ע"ט ב') ועי' תוס' ר"ה (ל"ג א') ובתוס' מ"ק (י"ז סע"ב, כ"ו ב'): ד) ר"מ ור"י הלכה כר"י סנהדרין (כ"ז א') אפילו בגזרותיו של ר"מ עיין תשו' חות יאיר. ובאשר"י ספ"ק דע"ז א"ר יהודה אמר שמואל הלכה כר"מ צ"ל הלכה כר"י וכ"ה בגמרא ורי"ף ובקיצור פסקי הרא"ש וכ"כ הבאר שבע רפ"ק דהוריות: ה) ר' שמעון ור"י הלכה כר"י עירובין (מ"ו ב') וכתב בתחו"י וק"ל מאי איצטריך ר"נ למימר בב"ק אנא כר"י ס"ל הרי כ"ע ס"ל כר"י לגבי ר"ש. (מצאתי כתוב ר' אליעזר ור' יוסי הלכה כר"י) :

י) אבטולמוס רבו. איסי בן יהודה תלמידו (עיין איסי בן עקיבא). ר' אלעזר דרומא בעא קומי'. העיד משום ר"א בן יעקב תוספתא שבת פט"ו, א"ל אבא אלעזר. ר"י אומר משום ר"ג כל שבידו אומנות דומה לאשה שיש לה בעל כו'. ס"א כל שאין בידו אומנות דומה לאשה שאין לה בעל תוספתא קדושין (פ"א) (ע"ל ר' יוסי בר' אלעזר). רב הונא בשמו אמר ר' יוסי זמנין אכילת עם ר' חלפתא אבא ועם ר' חנינא בר סוסי (ובתוס' בבבלי ברכות (מ"ח א') סרסו) חביבי פי' דודו ולא היו מזמנין עליו עד שהביא ב' שערות ירושלמי פ' ג' שאכלו (משנה ב') ורבה פ' מקץ פצ"א. אמר ר' חנינא כשהלך ר"י לציפורי (ע"ל). ר' חנניא סגן הכהנים חולק עמו. חנניה איש אונו חולק עמו. אמר ר' יהודה היינו אוכלין לוף במוצאי חג עפ"י ר"ט אמר לו ר"י עמכם הייתי ומוצאי פסח היה תוספתא פ"ד דשביעית. ר' יהודה בן בבא סמכו, יהודה איש הוצל שאלו. ר' יהודה בן אגרא בשמו. בשם ר' יהושע ע"פ (ק"ג א'). ר' יוחנן בשמו. בא מעשה לפני ר' יוחנן בן נורי תוספתא שביעית פ"ד. בשם ר' יוחנן ב"נ תוספתא כלים פ"ב וס"פ בתרא. אמר שאל יונתן בן חרשא ביבנה. ר' יעקב בר אבינא בשמו. אמר ר' יוסי מאיר שיר השירים רבה בפסוק סמכוני באשישות. נימוס סח לו. ר' סימון בשם ר' יוסי בשם ר' נהורייא. ר' שמעון שזורי חבירו. ר' שמעון בן יהודה איש עכו בשמו. רשב"ג בשמו ע"ז (ע"ה א') נדה (ס"ה ב') והתיר לר' שמעון בן גמליאל לישן חוץ לסוכה. ר"ש בן יהודה בשמו מכות (כ' א') :