סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תתתתשט

ר' יוסי בן קסמא (ספ"ו דאבות) בחלק (צ"ח) שאלו תלמידיו אימת אתי בן דוד א"ל בלבד שלא תשאלו אות אמרו לו לא נשאל אות א"ל כשיפול השער הזה (פירש"י של ארם (צ"ל רום) שבאותה שעה היה בארם) ויבנה ויפול ויבנה ויפול ולא יחזור לבנותו כו'. אמר לו תן לנו אות א"ל הלא אמרתם שלא תשאלו אות א"ל אעפ"כ א"ל אם כך יהפכו מי מערת פמייס לדם ונהפכו. ובשעת פטירתו אמר להם העמיקו לי ארוני (בקרקע נימוק רש"י) שאין לך ארון שבא"י שאין סוס מדי אוכל בו תבן (פירש"י במלחמת גוג ומגוג). כתב בחידושי אגדות כשיפול השער הזה עי' פירש"י שדקדק לפרש כן על שער ארם (ר"ל רומי) דנפילת השער ב' פעמים הוא סימן על מפלת ארם האמור בכמה כתובים, ומיהו מתוך הסוגיא לקמן נראה דבא"י היה דר ר' יוסי בן קיסמא דאמר בשעת פטירתו העמיקו ארוני שאין לך ארון בא"י כו' ובפ' שנו חכמים אר"י ב"ק מעיר גדולה של חכמים אני. משמע דלא היה בארם עכ"ל. והיה אפשר לומר לכן דייק רש"י בלישניה בארם היה באותה שעה כוונתו ליישב תמיהת החדא"ג דהא בא"י היה דר לזה כתב רש"י באותה שעה היה בארם. וי"ל דהחדא"ג הבין שפיר דמה שדקדק רש"י באותה שעה היה בארם מדאמר ריב"ק כשיפול השער הזה כמראה באצבע וזה הכריחו לרש"י לפרש באותה שעה היה בארם. אבל החדא"ג ימאן בזה דלשון הזה אין כל כך הכרחי לפרש שראה השער ומראה עליו באצבע כי לשון הזה נופל על דבר המפורסם וידוע אף שאינו לפניו כמו בפ' יתרו ביום הזה באו מדבר סיני הכוונה כמו ביום ההוא וכן בפ' ואתחנן אעברה נא ואראה ההר הטוב הזה פי' זה ירושלים והרי משה לא ראה ירושלים כי היה רחוק ממנה ואמר הזה כמראה באצבע. וכן תילים סי' ע"ד הר ציון זה שכנת בו ורבים כיוצא בהם (וכמו כי זה משה האיש) ובס' בחיי פ' בחקתי במי שיש לו ידיעה ומכירו בבירור נופל לשון זה ואין להבין לשון זה ממש בדבר העומד לפני האדם אבל הוא כענין שנאמר כי זה משה האיש (שמות ל"ב) שכבר היתה להם ידיעה בו ולא היה עומד עמהם עכ"ל. ובאשר ידוע דמשיח יושב בשער ארם כאשר נזכיר לקמן ע"כ אמר לשון שער הזה. וא"כ אין הכרח שהיה באותה שעה שם. וע"ז כתב החדא"ג דהא בא"י היה דר. אך לבבי לא כן ידמה דמ"ש רש"י בארם היה באותה שעה לא נלמד מדאמר ריב"ק כשיפול השער הזה כמראה באצבע דלא נעלם מעיני רש"י דדרך לומר לשון הזה אף שאינו בפניו, אלא הוכחת רש"י שהיה בארם באותה שעה מדאי' בע"ז (י"ח א') כשחלה ר' יוסי ב"ק הלך ר' חנניא בן תרדיון לבקרו וא"ל ריב"ק חנניה בני אומה זו משמים המליכוה והצליחו שהחריבו בית אלהינו ואתה יושב ומקהיל קהילות ברבים וס"ת בחיקך תמה אני אם לא ישרפו אותך והס"ת כו' לא היו ימים מועטים עד שנפטר ר' יוסי ב"ק והלכו כל גדולי רומי לקברו ולהספידו הספד גדול ובחזירתן מצאו לר' חנניה ב"ת שהיה מקהיל קהילות וס"ת בחיקו והקיפוהו חבילי זמורות ושרפו אותו ואת ס"ת כו' ואת בתו הושיבו בקובה של זונות כו' ואשת ר"מ היתה ג"כ בת ר"ח ב"ת והלך ר"מ להציל את אחות אשתו הנ"ל מקובה של זונות ברומי ונתוודע הדבר וערק ר"מ וחקקו צורתו בשערי רומי כדי לתפסו כו'. וזה הכריח לרש"י שהיה בארם דאילו היה מת בא"י איך באו גדולי רומי לקברו דהא מרחק רב בין רומי לארץ ישראל כנודע מס' מסעות בנימין וגלילות א"י. ובמ"ר איכה בפ' רבתי עם כשהגיע לפתחה של רומי אמר אחד אני מריח קפלוטות שביהודה כו' כעס עליהם אדוניהם כו' בא פלמנסר ושאל אותו מאין באת היום וא"ל מארץ יהודה באתי היום א"ל אפשר מארץ יהודה באת היום מהלך ארבע מאות פרסה א"ל רוח נשבה לספינה ובאתי היום ואם אין אתה מאמין לי ראה קפלוטות של ארץ יהודה שמבושלים בקדירה ועדיין לא טעמתי מהם כלום (ע"ש). הרי מפורש כי המרחק מא"י לרומי הוא ת' פרסה. וכן ראיתי בס' תולדות יצחק שחבר זקינו של הב"י פ' תבא גוי לא תשמע לשונו לפי שהרומיים רחוקים מאד מא"י ע"כ אין שומעים לשוננו אבל בבל קרובים ויודעין לשוננו עכ"ל. וכי אשתהי כ"כ זמן רב עד שנתוודע מיתתו לרומי ועד שבאו לקברו, אלא ודאי שהיה באותה שעה בארם ומת שם ואין מקום לתמיהת החדא"ג. ועוד תמה אני על החדא"ג למה תמה על ריב"ק דהא דר בא"י ואיך בא לרומי יותר הוה ליה לתמוה על ר' חנניה בן תרדיון שהיה דר בא"י בכפר סכנין כדאיתא בר"ה (כ"ז א') ותענית (ט"ז ב') וסנהדרין (ל"ב ב') ואיך בא לרומי והקהיל קהילות עד שתפסו אותו גדולי רומי ואת בתו, אלא ההכרח לומר אף שדרו בא"י נזדמנו להיות ברומי עם תלמידיהם. אך עמד לנגדי מ"ש בגלילות א"י בכפר מירון נקברים שם שמאי ואשתו והלל הזקן ותלמידיו ורשב"י ור"א בנו ור"י בן קיסמא ור"י הסנדלר ושארי תנאים ואמוראים עכ"ל. הרי נראה שמת בא"י. ומדוחק י"ל דס"ל לרש"י דמת בא"י ובאותה שעה שהראה להם האות שנהפכו מי פמייס לדם היה בארם. אך נבהלתי מראות איך נעלם מעיני אור הגולה רש"י ז"ל שכתב היה בארם באותה שעה דהא היה מהפך מערת מי פמייס לדם והא פמייס בא"י הוא בחלק דן ביהושע י"ט וקראו ללשם דן כשם אביהם. ואיתא בבכורות (נ"ה א') למה נקרא שמו ירדן שירד מדן ותניא ירדן יוצא ממערת פמייס. ובמס' פרה פ"ח מערה פמייס היה ברא' הירדן. ובמגילה (ו' א') לשם זו פמייס. וכן בילמדנו לשם זו פמייס. ובפר"א פכ"ז דן זו פמייס. ובתרגום דודי שלח ידו מן החור לשם דן דמתקריא פמייס. ובירושלמי ספ"ח דתרומות ובמ"ר פ' תולדות פס"ג דפמייס סמוך לטבריא ע"ש במתנות כהונה. ובערוך ובס' מסעות בנימין פמייס הוא דן משם יוצא הירדן ממערה והולך ג' שעות ונופל לנחל ארנון, ואיך יאמר פה קדוש שהיה בארם באותה שעה והראה לתלמידיו שנהפך מי מערת פמייס לדם שהיה בא"י, וכי עינים רמות היו לתלמידיו לראות מרחק רב מרומי לא"י. גם מעיני הגאון חדא"ג נעלם כל זה מדכתב מיהו מסוגיא דלקמן דאמר העמיקו ארוני כו' משמע דלא היה בארם. אין זה כדי לדחות דברי רש"י שלא היה באותה שעה בארם דהא אמר בשעת פטירתו אמר העמיקו ארוני ודילמא בשעת פטירתו היה בא"י. אבל כשאמר לתלמידיו כשיפול השער הזה היה בארם. יותר היה להחדא"ג להוכיח כי באותה שעה היה בא"י שהראה להם פמייס נהפך לדם שהיה בא"י. היוצא לך מכל הנ"ל דאות שנהפך מי פמייס לדם גם פטירתו של ר"י בן קיסמא היה בא"י. ויגדל מדורת הקושיא איך באו גדולי רומי מרחק רב לא"י לקבור את ר' יוסי בן קיסמא ולהספידו. ועוד תימא דאי' בגא"י דר' מתיא בן חרש נקבר בעלבון בא"י והא ר' מתיא היה דירתו ברומי כדאי' בסנהדרין (ל"ב ב') צדק צרק תרדוף אחר ר' מתיא בן חרש לרומי. ותמוה הא איתא בספרי פ' ראה וז"ל כשהלך ר' מתיא ב"ח ור' חנני' בן אחי ר' יהושע לח"ל קרעו בגדיהם שישיבת א"י שקולה ככל המצות עכ"ל. א"כ איך ישב ר' מתיא ב"ח ברומי שהוא ח"ל מי הכריחו לזה, ועוד איך גזרו ואמרו צדק צדק תרדוף אחר ר' מתיא ברומי דהא איתא שם בספרי ר"א בן שמוע ור"י הסנדלר הלכו לנציבין אצל ריב"ב ללמוד תורה והגיעו לצידון וזכרו את א"י ובכו וחזרו עכ"ל. הרי אפילו ללמוד תורה אין לילך לח"ל. ובב"מ (כ"ח ב') ר' אמי מצא אודיא דדינרי ואמר לו רומאי לא תדחל כי אין אנו כפרסיים האומרים אבידה למלך (ע"ש) והרי ר' אמי היה ראש ישיבה בטבריה כדאיתא בחולין (קי"א ב') וטבריה בא"י, ומי הביא רומאי לשם :

הנה ישמח לבי ויגל כבודי כי מצאתי מרגניתא מ"ש הרב אלשיך בשה"ש בפ' ראשך עליך ככרמל וז"ל דאי' בחלק (צ"ח א') ר"י בן לוי אשכח לאליהו אפתחא דמערתא דרשב"י וא"ל אימת אתי בן דוד א"ל זיל שיילי לדידי' א"ל והיכא יתיב א"ל אפתחא דרומי (פירש"י בגן עדן נגד פתח רומי) ואזל שייליה אימת אתי מר א"ל היום. למחר אתי למערת רשב"י א"ל אליהו מה אמר לך בן דוד א"ל שקורי קא משקר שאמר היום ולא אתא א"ל היום אם בקולו תשמעו, וכמו זר נחשב למה לא בחר לו להסתופף בשמים לעומת א"י ולא לעומת רומי בח"ל. ועוד הלא ר"י בן לוי היה בא"י וללכת לעיר רומי היה צריך ימים רבים. ושם בגמ' אמר כי ביום אחד הלך למקום משיח ולמחר סיפר לאליהו שמשיח אמר לו היום יבוא. גם אמרו חז"ל ע"ז (י' ב') כי מערה היה בין ציפורי לרומי (לשון זה אינו בגמרא אלא ז"ל הו"ל לאנטונינוס נקירתא (פירש"י מערה) דהוה אתי מביתיה לבי רבי וכל יומא הוו אתו ב' עבדי בהדיה) והיה הולך אנטונינוס ללמוד בכל לילה. והיאך יתכן כי מכרך גדול של רומי ועד ציפורי היה המערה והוא מהלך כמה חדשים והים הגדול בינתיים והלך ושב בכל לילה. (וכן נראה דמרחק רב הוא מא"י לרומי בפ"ק דב"ב ששלח הורדוס לקיסר לרומי להרשות לו לבנות את ביהמ"ק שהלך שנ הבאורחא ונתעכב שנה וחזר שנה כו'). אך הנה בעינינו ראינו עוד היום קרוב לציפורי עיר ששמה רומי ושם היה מושב אנטונינוס ויסב שמה רומי בשם עיר מלכותו והיה בקרב א"י ועלי' אמר כי משיח נגד פתחה של רומי על השמים כבודו ושם דבר עם ריב"ל עכ"ל. וכן ראיתי בגא"י שהלך בא"י וקחשיב המקומות וז"ל בין אושא לשפרעם נקבר ר"י בן בבא מי' הרוגי מלכות ומשם הלך לבבל ומשם לסכנין ומשם לערבייה ומשם לעלבון שם קבור ר' מתיא בן חרש ומשם לרומי שם קבור אביה בן ירבעם ואצל מערה פייזרין (אולי ט"ס וצ"ל פמייס) קבור בנימין הצדיק במערה קבור עקביה בן מהללאל ורשב"ג אביו של רבי, בציפורי קבור רבינו הקדוש ואשתו ובניו. הרי מבואר כי יש עיר רומי בא"י וסמוך לציפורי כי קרובים הם המקומות. וכן נראה בתוס' מגילה (ה' ב') רבי רחץ בקרונה של ציפורי ופריך הא רבי בטבריה היה וכתבו התוס' נראה שהיה בימי אנטונינוס כשהיו יחד כדאמר בע"ז שרצה לשחרר בני טבריה ממס לפי שהיו ת"ח כו'. הרי נראה מהתוס' שאנטונינוס היה בא"י סמוך לטבריה שהיה שם רבי. והנה אראך שאפילו הקיסר אביו של אנטונינוס היה דר ברומי של א"י ואביו של רבי היה דר סמוך לרומי זה דאיתא בתוס' ע"ז (י' ב') בשם מדרש חלב מטמא חלב מטהר דכשנולד רבי גזר הקיסר שלא למול ואשת הקיסר היתה אוהבת לאמו של רבי והחליפתו אמו באנטונינוס והניקתו ואשת הקיסר הניקה לרבי והביא אותו (ר"ל לאנטונינוס) לפני הקיסר ומצאו ערל ופטרוה בשלום ולפי שאמו של רבי הניקתו לאנטונינוס נתגייר עכ"ל. וכ"כ היוחסין הרי מוכח שהיה מושב הקיסר ברומי שבא"י דאילו היה יושב ברומי הגדול בח"ל הא אביו ואמו של רבי הוו בא"י ואיך אפשר להחליף הילדים כי מי הביא אביו ואמו של רבי להיות ברומי הגדול בח"ל. וזו ראיה שאין עליה תשובה. ועוד ראיה דהקסרים היו דרים בא"י דאיתא בב"ר פ' תולדות הנ"ל דקלוטינוס היה רועה חזירים בטבריה ונעשה מלך ושלח לטבריה סמוך לכניסת שבת שיבואו החכמים לפניו בבוקר יום אחד לפמייס כדי שלא יוכלו לבוא קודם שבת וגם במוצאי שבת לא יגיעו ויעליל עליהם שלא השגיחו על גזירתו (ע"ש בפי' מתנות כהונה) הרי ישב בפמייס סמוך לטבריה. ובגא"י כתב במערת פמייס קרוב לשם על ההר מקום היכל אגוסטוס הקיסר ומערה של פריצים ושם נקבר עדו הנביא, הרי אגוסטוס היה לו היכל בפמייס שהוא א"י. וברבה איכה פ' בלע ה' ולא חמל אנדרינוס קיסר היה לו כרם גדול י"ח מיל על י"ח מיל כמן טברי' לציפורי והקיפו גדר מהרוגי ביתר, ע"כ גם מזה נראה כי הקסרים היו דרים בא"י, דאילו ברומי הגדול מי הביא כ"כ הרוגים לשם להקיף גדר מהם :

והנה ע"פ הנ"ל שיש רומי בא"י ושם דרים הקיסרים נחו ושקטו וסרו כל הקושיות והמבוכות כי ר' יוסי בן קיסמא עם תלמידיו היו ברומי זה שבא"י והפך מי פמייס לדם שהוא סמוך ונראה לרומי שבא"י ואמר לתלמידיו כשיפול השער הזה שברומי שבא"י ששם יושב משיח. ושם מת ובאו גדולי רומי שבא"י לקברו. וע"כ נקבר במירון עיר סמוך לרומי הנ"ל. וכן ר' מתיא בן חרש היה ברומי זה שבא"י וקברו בא"י בעלבון. ועוד ראיה דר' מתיא בן חרש ישב ברומי שבא"י דאי' בילקוט פ' ויחי שעור את עיניו ושלח הקב"ה את המלאך רפאל וריפא אותו (ע"ש) והא רפאל מלאך של א"י שריפא את אברהם שהיה באלוני ממרא שהוא בא"י ואין מלאכי א"י יורדין לח"ל כמ"ש רש"י פ' ויצא. וכן מצינו במעילה (י"ז א') שאל מתיא בן חרש את רשב"י ברומי מי הביא את רשב"י לרומי של ח"ל אלא ודאי דר"מ ב"ח ישב ברומי של א"י. ובתורת אגב י"ל דפמייס הוא רומי שבא"י דשם ישב דקלוטינוס ואגוסטוס הי' לו היכל קרוב משם כנ"ל. או י"ל דקסרין שהוא בא"י הוא נקרא רומי דכ' בס' יוחסין וז"ל בפ"ח דשמחות כשנהרג ר"ע בקסרין ונקרא ג"כ רומי זעירא שהוא מגדל צור עכ"ל. ובפ"ק דמגילה עקרון תעקר (צפניה יב') זו קסרי בת ארם שיושבת בין החולות והיתה יתד תקועה בימי היונים וכשגברו החשמונאים לכדום והיו קורין אותה אחידת מגדל צור. וכתבו התוס' עקרון תעקר זו קסרי אע"ג דעקרון היה מה' סרני פלשתים ושמא שוב כבשו ארם עכ"ל. וכתב החדא"ג עקרון תעקר זו קסרי, קסרי גימטרי' עקר, שעתיד ליעקר כמ"ש ומלכות זדון מהרה תעקר, והוא אחד מסרני פלשתים ונעשית ראש לארם ופלשתים לארץ כנען תחשב והיונים כבשום והחשמונאים כבשו קסרי מהם עכ"ל. ובמגילה (שם) קסרי שהיתה מטרפולין של מלכים א"ד דמרבו בה מלכי (שמגדלין שם בני מלכים) א"ד דמוקמי מינה מלכי. קסרי וירושלים אם יאמרו לך חרבו שתיהן או ישבו שתיהן אל תאמין. חרבה אחת וישבה אחת תאמין שנא' אמלאה החרבה פירש"י רישא דקרא יען אמרה צור אל ירושלים האח אמלאה החרבה עכשיו אתמלא מחורבנה. ושם במגילה קטרון זו ציפורי שהיה בחלק זבולון ושפוני טמוני חול (דברים ל"ג) שהיה בחלק זבולון. ורש"י כתב שם שהיה בחלק יששכר וזבולון. ואמר רב יוסף שפוני זו חלזון, טמוני זו טרית, חול זו זכוכית לבנה. ואחר דבחלק זבולון היה חול וקסרי בת אדום יושבת בין החולות א"כ נראה דקסרי לא היה רחוק מציפורי שהוא קטרון בחלק זבולון. א"כ יצדקו דברי האלשיך דמשיח יושב בשער זה. וע"ז השער אמר ר"י ב"ק כשיפול דאם חרבה אחת ישב ירושלים. וי"ל מה"ט נקראת קסרין לפי שמלכי רומי שנקראים קיסר מטעם שכתבו התוס' בע"ז ישבו שם. או שמא קטרון הוא קסרון חילוק ס' בט' וקטרון הוא ציפורי דאיתא בילקוט זכריה ב' אמר ר' יוסי אני ראיתי ציפורי בשלוותה והיו בה ק"פ אלף שווקים מוכרי ציקי קדירה. א"כ רבינו הקדוש שהיה דר בימי אנטונינוס בציפורי והיה המערה עד בית אנטונינוס, ולדעתי השכל מכריע כי הקסרים היו דרים ברומי של א"י אף שרומי הגדול למלכות אדום אשר על שמה נקראו הקסרים מלכי רומי אפשר שרומי זו שבא"י נקראת ע"ש רומי שבמלכות אדום והיו דרים בא"י מכח האויר הטוב. וראיתי בדרשות רש"א (כ"א ע"ג) ז"ל כל מדינות אדום ועריהם היה מתחלה סמוך לא"י ואח"כ אבדו כל עריהם ונשמד מדינתם עכ"ל. והנה קצת ראיה ממעשה דבר קמצא בגיטין שהיה בירושלים ואמר איזיל ואיכול קורצא בי מלכא אזל ואמר לקיסר מרדו בך יהודאי כו' ושלח ע"י עגלא תלתא ושדי ביה מומא כו' ולא הקריבו אזל לקיסר כו' שדר עליהו נירון קיסר כי אתא לירושלים אמר לנער פסוק לי פסוקיך א"ל ונתתי נקמתי באדום ערק ונתגייר שדר עליה אספסיאנוס וצר עליה ג"ש כו' ונתקבל לקיסר וחזר לביתו ושלח את טיטוס. א"כ השכל מחייב שהיה מושב הקיסר ברומי שבא"י ע"כ הלך בר קמצא ב' פעמים אל הקיסר ופעם ג' שלח חיילות רבות על ירושלים, ואילו היה ברומי שבמלכות אדום שהוא מרחק רב ביניהם וימים ומדבריות בינתיים בהליכה ובחזרה היה צריך לזה שנים רבות. וראיתי בספר מסעות בנימין בסיפור עיר רומי הגדולה שיש שם פ' בתים גדולים שבנו ד' קסרים ומערה ששם נתן טיטוס כלי בה"מ והר סמוך לנהר טייבר והוא חלול שם מונחים עשרה הרוגי מלכות. אך ראיתי בגלילות א"י כי הרבה מהרוגי מלכות קבורתם בא"י כאשר תראה בכל א' מפורש. ומעשה ר"א בר' יוסי ורשב"י שהלכו לרומי וראו כלי בהמ"ק והפרוכת לא ידעתי באיזה רומי. ובגיטין הנ"ל שטיטוס לקח כל כלי בית המקדש והושיבן בספינה להשתבח בעירו נראה שזהו רומי הגדולה או אפשר שמירושלים לרומי שבא"י ג"כ היו צריכין לעבור בספינה :

ובתורת אגב מ"ש בחדא"ג במ"ש ר"י ב"ק שמא תבקש אות כו' מלת אות נופל בדרך ניסיי ונפילת השער אין זה אות ניסיי דלפעמים יפול בנין ישן או בסיבה אחרת אבל הפיכת מים לדם הוא דבר נס כו'. במחילה מהוד כבוד תורתו דודאי כשא"ל כשיפול השער לא אמר להם לשם אות שהרי א"ל בלבד שלא תבקשו אות. ולא מטעמיה כי אות הוא עכשיו על מה שיהיה אחר זמן הן רב הן מעט אם בקולו תשמעו ע"כ הפיכת המים לדם עכשיו הוא אות שיפול השער באיזה זמן שיהיה ברצונו ית"ש וק"ל :