סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תתתתרכח

ר' יוחנן ,

א) היה ראש ישיבה פ' שנה כיוסף במצרים (עיין חלק א' נ"א תתק"צ) . והיה יושב בשערי טבילה כדי לענות אמן על ברכת טבילת הנשים גם ישימו בדמיונם יפיו ויולידו כמוהו (שלשלת הקבלה) ואמר אנא מזרעי' דיוסף קאתינא דלא שלטא ביה עינא בישא, ברכות (כ' א') ב"מ (פ"ד א'). דייק לומר אנא מזרעי' דיוסף ולא אנא מיוסף אתינא כמ"א רבי דאתא מדוד, דאי' בזוהר בראשית ע' קנ"ט י' נצוצי זרע יצאו מיוסף (כי היה ראוי להוליד י"ב שבטים כיעקב בסוד אלה תולדות יעקב יוסף ובעבור י' טפות שיצאו מי' צפרניו הוליד רק ב') לכן היו י' הרוגי מלכות (ע"ש) ובילקוט ריש משלי י' הרוגי מלכות היו בחטא מכירת יוסף, ואי' בגלנטי ובעמק המלך די' הרוגי מלכות לא נהרגו כמו שלא יצאה מחשבת השבטים לפועל כי יוסף הוחזר כן היה בי' הרוגי מלכות, כאשר הארכתי בזה בחבורי הגדול (ע' עשרה הרוגי מלכות), ויוסף על ידי שדבר לשון הרע על אחיו גרם שמכרו אותו והוציא י' טיפין ע"כ מתו י' בני ר' יוחנן וזה סוד מזרעי' דיוסף. והוא רמז, ואם שגיתי ה' הטוב יכפר . והיה יפה מאד אלא שלא היה לו הדרת פנים פי' זקן כדאי' בב"מ פ' השוכר (פ"ד א') אולי מכח שיוסף היה מסלסל בשערו ויצא בלא חתימת זקן. ולא היה לו שער בית השחי, ואמרו בנזיר (נ"ט א') שמחמת זקנה נשרו. וכתב בויקהל משה (מ"ו ב') ר' יוחנן היה מבחי' נוקבא לכן לא היה לו זקן (ע"ש עניינו). והיו עפעפיו מכסין עיניו ומגביהן במזלגא דכספא ועיין רש"י תענית (ט' א') :

ב) ומתו לו י' בנים דאמר לר"א בן פדת דין גרמא דעשיראה ביר, ואמרו שהיה עצם פחות מכשעורה וי"א שן היה שאינו מטמא (רשב"ם ב"ב (קט"ז א') וערוך ע' גרם) , וי"א עשיראה ביר ר"ל הבראה ולא היה עצם אדם. וכתב היוחסין בהגה"ה שמצא במגילת סתרים למר ניסן גאון ט' בניו מתו והעשירי נפל ליורה רותחת והותך בשרו ולא נשאר רק העצמות ולקח אצבע קטנה והיה מנחם בו האנשים. ונשאר לו בן ושמו מתנה ושלחו תיכף ומיד לבבל ללמוד עם שמואל והיה חבר רב יהודה עכ"ל. ובב"ב (קט"ז א') נראה שלא הניח בן ע"ש ברשב"ם . והיו לו בנות שהיה רוצה שיקח זעירי בתו (ע"ש) :

ג) ונקרא בר נפחא חלק (צ"ו א') אר"ל טבא דנפחא (הוא ר' יצחק נפחא) מדבר נפחא (הוא ר' יוחנן) פירש"י קרי ליה בר נפחא בכל הש"ס מאן עייל בר נפחא דאביו היה נפח . פ"א ע"ש יפיו או ע"ש סגי נהור, ועי' חדא"ג ב"מ (פ"ה ב') טעם אחר למה נקרא בר נפחא וצ"ע דילמא שם אביו היה נפחא. ובב"ש כתב קשה לי אמאי לא קרי ליה בלשון כבוד רבי שהרי רבו מובהק היה. ובכתובות (כ"ה ב') כעס ר"ל על ר"א שלא אמר בשם ר"י וא"ל שמעת מילי דבר נפחא ולא אמרת משמיה. ובירושלמי פ"ב דר"ה הלכה ו'. א"ר יונתן על ר"י ראה הלשון שלמדני בן הנפח. והיוחסין (בסדר אמוראים אצל רב אשי) כתב לא ידעתי מי הוא אביו. בירושלמי פ' אע"פ הלכה ו' שהיה מכיר לנשים דצבתן עם אמו פי' ולא הכיר אמו לפי שמתה כשהולידתו כדאיתא בקידושין (ל"א ב') אשרי למי שלא חמאן כגון אנא עיברתו אמו מת אביו נולד מתה אמו :

ד) עי' פ' בתרא דב"ק (קי"ז) מה דאירע לו דבר גדול עם רב כהנא תלמידו. ולא היה כהן רק שאכל חולין בטהרה (ועי' יוחסין בסה"ד אצל ר' צדוק) והיו מסייעין לפרנסתו דבי נשיאה כדאי' בסוטה (כ"א א') לא כיוחנן דבי נשיאה. הלך עם אילפא חבירו לסחורה ושמע קול דקיימא שעתא לאחד מהם הוא שמע ואילפא לא שמע אמר ש"מ לי קיימא שעתא וחזר לביתו ונתמנה לראש ישיבה (ע"ש) . ולא היה מניח תפילין של ראש בחורף שהיה מזיק לו, ירושלמי פ' היה קורא (מתני' ג') , מזה נראה כמ"ש הרא"ש בתשובה כלל ג' ח"ד שלא יהא דבר חוצץ בין תפילין של ראש ושל יד דאי איתא דמותר למה היה מבטל ר' יוחנן מצות תפילין ולא היה מניחן על הכובע או דבר אחר. וכן הרשב"א נסתפק בדבר ולא התיר דלא כהר"ן ובר ששת דהתירו דלא ראו הירושלמי. ועי' שו"ע או"ח סי' כ"ז ובב"י שם הביא הירושלמי זה ומיישב למה לא הניח רבי יוחנן על הכובע, ובחנם השיג היוחסין על המתירין כאילו לא ראו הירושלמי. כתב הבאר שבע (צ"ב א') דאי' בפ' אלמנה ניזונת כל מלאכות שעבד עושה לרבו תלמיד עושה חוץ מן התרת מנעל כשאין לו תפילין בראשו שמא יאמרו עבד הוא. ולאו דוקא התרת מנעל ה"ה שאר מלאכות המיוחדים לעבד כגון להוליך אחריו כליו למרחץ שעבד נקנה בהם כדאיתא בפ"ק דקידושין. לכך אמר ר' יוחנן בפ' המפקיד ובפ' בכל מערבין ובשאר מקומות מאן דמתרגם לי כו' מובילנא מניה בתריה לבי מסותא לפי שלא היו לו תפילין בראשו אמר לא לבד שאחלק לו כבוד כתלמיד לרבו אלא אפילו מה שאין התלמיד חייב לעשות לרבו עכ"ל. וקרא ק"ש כי מצלי (פי' מונח על צדו) לפי שהיה בעל בשר ברכות (י"ג ב'). ר' יוחנן הוה מסתמך (פי' נתאכסן וי"מ פי' שהיה בעל בשר) על ר' יעקב בר אידי ירושלמי ברכות רפ"ב, מ"ק פ"ג הלכה ז', ובפ"ב דשקלים הלכה ו' הגי' על ר' חייא בר אבא, ובפסיקתא מובא בילקוט ס"פ משפטים ר' יוחנן הוה מטייל וסליק מטבריה לציפורי והוה מסתמך על כתפיה דר' חייא בר אבא מטון חד בי חקל אמר דין הוה דידי וזבנתי' מבעי לעי בתורה כו' וכן בית זיתא כו' וכן בית כרם, התחיל רחב"א לבכות כו' א"ל חייא ברי קלה בעיניך שמכרתי דבר שניתן לששת ימים כי בריאת העולם בו' ימים נבראו וקניתי דבר שניתן למ' יום. כד דמך היו קורין עליו אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה שאהב ר"י התורה בוז יבוזו לו. ר"י ור"ל אמרו לא זכינו לאורייתא אלא בגין דחמינון אצבעותי' דרבי מן גולגוקין דידי' ירושלמי ס"פ משילין הלכה ב'. ביבמות (צ"ו ב') אקפד ר"י על ר' אלעזר דלא אמר משמי' ור' יעקב בר אידי פייסו (ע"ש) ובירושלמי ברכות ושקלים ומ"ק הנ"ל. אר"א ר' יוחנן חזאי בחלמא מילתא מעלייתא אמינא (ע"ש), ר' יוחנן סליק בדרגא סמכו ליה ר' אמי ור' אסי אפחית דרגא סליק ואסקינהו פ' אע"פ (ס"ב א'). הוה עובדא קמיה בכנישתא דמעון ב"ק (צ"ט ב'). סליק לגביה ר' יהודה נשייא בחלוקא דכיתנא א"ל לבוש חלוקך דעמרא משום מלך ביפיו תחזינה עיניך ירושלמי ס"פ כהן גדול. כשהלך לשאול בשלום ר' חנינא שלא יכנס פתאום היה מכעכע רבה אחרי פ' כ"א. כתב ר' יוחנן לשמואל לקדם חבירנו ואח"כ אמר עליו יש לי רב בבבל כי ר"י היה בא"י (ע"ש) אמרי לי' נח נפשי' דרב קרע עליו י"ג מני אמר אזל גברא דהוה מסתפינא מיניה. וכשמת ר' חנינא קרע עליו כו' אמר אזל כו' מ"ק (כ"ד א'). אחזו בולמוס פעם א' ורץ למזרחו של תאינה יומא (פ"ג ב'). מכל מאכל שאכל נתן לעבדו ירושלמי פ' אע"פ ופ' החובל הלכה ה'. חש בצפידנא ומטרוניתא למדה לו רפואה ונשבע לה לאלהא דשמיא לא מגלינא וגילה לה שיגלה שלא יהא חלול ה' שגילה לב"א יומא (פ"ד א'). בזקנותו שתה חמין ואמר שהם החזירוהו לנערותו (לתשמיש, רש"י) גיטין (ע' א') ובשבת (קי"א א'). א"ר שמואל בר נחמני אשתעיא לי אימי' דר' יוחנן (היינו קודם שנולד ר"י דהא מתה בלדתו כנ"ל, וקשה להבין שר"ש בר נחמני אמר הרבה פעמים בש"ר יוחנן, איך יהיה ר' יוחנן רבו לעת זקנת רשב"נ) דאישתעיא לה דביתהו דר"א בר' שמעון ב"מ פ' הפועלים (פ"ד ב'). ר"ל נשא אחותו ב"מ פ' השוכר ובנו הקטן אחר מות ר"ל למד אצלו (ע"ש) ועל שציערו ר"ל מת ר"ל והיה ר"י בוכה שעל ידו מת ר"ל ושף דעתיה והתפללו עליו שימות שם (פ"ד א'). ולפ"ז נראה שסמוך למיתת ר"ל מת ר"י. ר' יוחנן אזל לחד אתר אמר אנא בן עזאי דהכא (ר"ל אדם גדול ויודע להשיב לכל מה שישאלוני כבן עזאי שאמר כל חכמי ישראל כקליפת השום) אתא חד סבא שאל לו תנן כו' אמר אזל בן עזאי דהכא ושאל לר' ינאי ירושלמי בכורים פ"ב הלכה ב'. בירושלמי פרק כל הצלמים כשמת נכפפו כל צורות המלכים. קבורתו בטבריה (ע"ל רב כהנא). נפשו נתגלגלה בר"ת, ע"ל ח"א ד"א תתס"ה :

ה) בתוס' זבחים (ל"ב רע"ב) מדמשני בכתובות (ח') רב תנא ופליג ועל ר' יוחנן לא משני הכי דר' יוחנן לא היה תנא (וע"ל בפסק הלכה) וכ"כ תוס' כתובות (ח' סע"א) ר' יוחנן אמורא הוא ולא היה מחזיק את רב לתנא דפליג עליו. מיהו איכא נמי ר' יוחנן שהיה תנא בנזיר (ס"ה א') וכמה שיעור תפיסה פי' ר' יוחנן כו' (ע"ל ר"י בן נורי וע"ל אות ט'). בב"ב (כ"ח א') א"ר יוחנן שמעתי מהולכי אושא (פירש"י י' גליות שגלתה סנהדרין מיבנה לאושא ומאושא כו') ואיתא שם (ע"ב) מאן הולכי אושא (דא"ר יוחנן משמייהו) ר' ישמעאל (ועי' ר"ג הזקן דגלות הסנהדרין לאושא היה בימי ר"ג דיבנה) ור' ישמעאל היה רבו דר"מ ור"מ רבו דרבי ורבי רבו של ר' יוחנן א"כ ר' יוחנן ששמע מר' ישמעאל מסתמא גדול היה וא"כ בימי רבי היה ר' יוחנן זקן. והנה גדלה התמיה לא אוכל לה מה דאיתא ביומא (פ"ב ב') אימי' דר' יוחנן הריחה ביו"כ אתי לקמי' דרבי אמר לחישו לה דיו"כ הוא ולחשו לה והשקיט הילד מיד ואמרו עליו בטרם אצרך בבטן ונולד ר' יוחנן. ואמר שם ההיא איתתא דארחא ביו"כ ושאלו לר' חנינא ולחשו לה ולא השקיט וקרא עליו זורו רשעים מרחם ונולד שבתאי אצר פירי (ע"ש), הרי נראה דר' יוחנן נולד בימי רבי. ונ"ל דמזה ג"כ הכרח למ"ש התוס' בנזיר הנ"ל דיש ר' יוחנן שהיה תנא וזה התנא שמע מר' ישמעאל . ר' יוחנן מלחשך פ' הדר (ע"ד א') ופ' כל גגות (צ"א א') שם ענין ההוא אלא שאינה שם תיבת מלחשך אלא ר' יוחנן סתם . ואפשר שהוא ר' יוחנן הנ"ל ונקרא כן ע"ש שלחשו לאמו בי"כ. ובתוס' שם רש"י לא גרס מי לחשך ואר"י דאי' בת"כ בכמה מקומות כו' (ובספרי פ' ראה ר"א בר"י הגלילי אומר מי לחשך אמרה תורה כו' כמה פעמים בפ' ברכה וקללה) ואית דגרסי מלחשך בתיבה אחת ומפרשי שנולד מלחש עכ"ל. אפשר שכוונתם שלחשו לאמו ביו"כ :

ו) כתב בשארית יוסף (ל"ה סע"א) ר"י האריך ימים כמ"ש בס' התרומות קרוב לרנ"ח שנה עד אחר רב אשי עכ"ל. ואני מצאתי כתוב בדף אחד ישן נושן שחי ת' שנה. ובשלשלת הקבלה כתב ר' יוחנן חי יותר מן ש' שנה (או ת', ע"ל חלק א' ג"א תתק"צ) כנראה בפרק בתרא דיומא (לא נמצא ולא נראה מזה שם) א"כ היה חי אפי' אחר רב אשי (כוונתו לפי שר' יוחנן נולד בימי רבי כנ"ל והאריך ימים כל כך א"כ היה חי אחר רב אשי) וקבלה בידינו שמת קודם רב אשי ויכול להיות ר' יוחנן אחר הוה ואולי הוא ר' יוחנן בן בג בג (שה"ק ל"ג א'). ומ"ש קבלה בידינו שמת קודם רב אשי מה צריך לקבלה הא אי' במ"ק (כ"ה ב') כשמת ר' יוחנן (ובעין יעקב ר' פדת) פתח עליו ר' יצחק בן אלעזר קשה היום לישראל כיום בא השמש בצהרים כו' ויתיב ר' אמי ור' אסי עליו ז' ושלשים (ע"ל ר' יוחנן) וכמה דורות בין ר' אמי ור' אסי לרב אשי. ע"ל ח"א שמת ד"א ע' (ע"ש ג"א תתק"צ) :

ז) א) רב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן בתוס' ברכות (ל"ט ב', מ' ע"ב) שבת (נ"ג א') מגילה (ה' א') ב"מ (פ"ב יא') ב"ק (ק"ד ב') בכורות (כ"א ב'), לבר מג' ביצה (ד' ב', ה' יב') וכתב בתשו' חו"י וזה חידוש דבחולין (צ"ה ב') כתב ר"י לרב לקדם רבינו (ע"ל אבא אריכא) ועוד רב תנא (ע"ש וע"ל) ואין אומרים כן על ר' יוחנן כמ"ש תוס' יבמות (ז' ב') נדה (כ"ג ב') וע"ל. וכ"כ המפרש בתמיד. ועי' שארית יוסף ל"ח ב' כלל ח'. ועי' שו"ת דרכי נועם א"ע סי' י"ט (פ"ו סע"ג) אע"ג דר' יוחנן אתיא דלא כרבי רב גובריא דר' יוחנן ותנא הוא מפליג עם רבי אע"ג דהתוס' כתבו בכתובות (ח') מדלא אמר ר"י תנא הוא ופליג יש להוכיח דר"י אמורא היה (ע"ש). וי"ל דהירושלמי ס"ל דר"י היה תנא ופליג עם רבי דהוא תנא בתרא. ב) שמואל ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן. שם בצה, ותוס' ב"ק (ק"ד ב') ובפ' חלון (ע"ט ב') ועי' פ' מי שהוציאו (מ"ז), ובפ' הדר (ס"ב ב') בתוס' בכל דוכתא קיי"ל כר' יוחנן לגבי דשמואל בהא קיי"ל כשמואל וע"ש (ס"ו א') ובתוס' בכורות (כ"א ב'). וכתב בתשובת חו"י גם זה פלא שהיה גם הוא גדול מר' יוחנן חולין (צ"ה ב', קל"ז ב') והרשב"א בתשו' סי' ק"א. אבל כי פליג רב ושמואל על ר"י הלכה כרב ושמואל, וכ"כ הבאר שבע רפ"ק דהוריות שכן רגיל הרי"ף לפסוק משום דהו"ל ר"י יחיד במקום שנים. וכ"כ הרא"ש פ' חבית. ועי' בפ' ג"ה (צ"ז) דנראה דהלכה כר' יוחנן (ס' תחלת חכמה נ"ד א') ובתוס' ר"ה (ל"ד ב') אע"ג דפליג עלי' רב ושמואל דקי"ל כר"י לגבי רב ושמואל. וכ"כ תוספות פרק חבית (קמ"ה א'). ג) ר' יוחנן וחזקיה הלכה כחזקיה. ד) ר' יוחנן ור' ינאי הלכה כר' ינאי (ע"ש). ה) ר' יוחנן וריב"ל הלכה כריב"ל רק במקצת מקומות כר"י (ע"ש). ו) ר' יוחנן ור' חנינא בס"פ מציאת האשה הרי"ף והרמב"ם וב"י כתבו הלכה כר"י והרא"ש והרשב"א פסקו כר"ח. ועי' תשו' דרכי נועם א"ע סי' ט"ו וי"ח וי"ט. ז) רב הונא ור' יוחנן הלכה כר"י חגיגה (ג' ב') מכח כו', ועי' תוס' ברכות (ל"ט ב', מ' ב', נ"ט ב'), ובאשר"י פרק כיצד מברכין הלכה כר"י לגבי ר"ה דר"ה ליתא לגבי דרב שהיה רבו כ"ש לגבי ר"י. ובתוספות מנחות (ל"ב ב') דאפי' גבי רב רבו הלכה כמותו כדאמרי' בעירובין ותלמידי דר"ה לא סברי כוותיה דבעי לאותובי' ס"ת אפורייה בפרק בתרא דמ"ק עכ"ל, ועי' פ' מגלחין שכתבו ונראה דאפילו הס"ת מונח בגבוה מדלא אותביה לס"ת בגבוה ממנו וכן פירשנו בפ' הקומץ רבה ושם הארכתי עכ"ל. וכתב הב"ש אדרבא שם כתבו להיפך. וכתב דק"ג ד' דאילו התוס' דמגלחין לאו אינון תוס' דהקומץ רבה שהם דברי ר"י בעל התוס' אלא מדברי אחרונים עכ"ל. ח) ר"א ור"י הלכה כר"י (הליכות עולם וס' כריתות צ"ט) שהיה רבו דר"א. יעי' ב"ב (קל"ה ב', קנ"ד ב') תמורה (כ"ה ב'). וכתב בתשו' חו"י והא דפסק הרמב"ם פ"ג מהל' עבודת יוה"כ כ"ג מונה שמא ישכח כו' א"כ בדיעבד כשר אם לא מנה וזה כר"א ולא כר"י יומא (נ"ה א') היינו משום דת"כ סתם כוותיה דר"א. ט) ר"ל ור"י הלכה כר"י בר מן ג' ר"פ החולץ (ל"ו א') ב"ב (קכ"ט) ועי' חולין (ע"ז) ובתוספות (כ"ט ב') עי' ר"ל. כי ר"י רבו דר"ל פ' הפועלים (כ"כ בס' כריתות ימות עולם שער ג' סימן כ"א), ובחולין (קל"ט ית') וספ"ק דמעילה קרי ר' יוחנן לר"ל ינוקא. אף כי אמרו על ר"ל (ע"ש) שהיה עוקר הרים בחריפותו בב"מ הנ"ל. ואפילו רב כהנא תלמיד רב היה מופלג בחריפות מר"י (ע"ש) לאו בחריפות תליא מילתא. ועי' במ"ע הלכות שבת פי"ז הי"ג ודוקא בדפליגי אליבא דנפשייהו. וכ"כ תוס' בב"מ פ' הזהב (מ"ח): י) ר' יוסי בר חנינא ור"י הלכה כר"י היינו ריב"ח תלמידו אבל א' שהוא קשיש מיניה הלכה כריב"ח (ע"ש באריכות גדול). יא) תהי בה ר' יוחנן מדתהי בה וירא לחלוק קי"ל הכא כריש לקיש שאמר משום בר קפרא. רשבי"ם ב"ב (ל"ט ב'). ותמוה למה צריך לטעם לפי שתהי בה וירא לחלוק לכן הלכה כבר קפרא דאף אם היה חולק בפירוש יש לפסוק כבר קפרא שהיה רבו דר"י עי' למטה בהגוזל בתרא (קי"ב ב') תהי בה ר' יוחנן :

ח) אלו רבותיו של ר' יוחנן. א) רבינו הקדוש פסחים (ג' ב') פ' א"ט כי רב היה משמש לפני רבי בישיבה ור"י בעמידה (ע"ש) ובמנחות (פ"ח ב') אמר ר"י אמר רבי. וזבחים (צ"ט ב') נ"א ר' יונתן אמר רבי (שס"ח). סוטה (ל"ו ב') משום רבי. ב) ר' ינאי פרק האשה רבה (צ"ב ב') א"ר ינאי כו' א"ל ר' יוחנן רבי לא משנתנו היא זו כו' א"ל אי לאו דדלאי לך חספא כו' א"ל ר"ל לר"י אי לאו דקלסך גברא רבה הוא כו'. בעא מר' ינאי ר"ה (ט"ו א'). וא"ל ר' ינאי מה בין לי ולך פירש"י דידענא לפרושי מתני' טפי ממך פ' תולין (ק"מ א') ובתשובת חו"י סי' קנ"ב שאמר ר' ינאי לר' יוחנן שכך קבל מרבותיו אבל מצד השגה ועיון החכמה אין חילוק. או י"ל דר' יוחנן שקל למטרפסי' שכן אמר הוא לאיסי בר היני (ע"ש) . ובפ' מי שמת (קנ"ד ב') אמרו אם יכפור ר' יוחנן בר"א תלמידו לא יכפור בר' ינאי רבו. ובפ' ראשית הגז (קל"ז סע"ב) ברש"י ר' ינאי רבו דר' ויוחנן בירו' פ"ק דקדושין הלכה ד' ר' יוחנן תלמידיה דר' ינאי. וירושלמי ברכות מתני' א' ר' יוחנן שאל לר' ינאי לפני מטת ר' שמואל (נ"ל שצ"ל שמעון) בן יהוצדק הקדיש עולתו. וברשב"ם פרק הספינה (פ"ד ב') ובפ' אין מעמידין (עי' ר' ינאי באריכות). ג) ר' אושעיא רבה פ' בני העיר (לא מצאתי שם) שלמד לפניו י"א שנה. ובאות א' (אצל ר' אושעיא רבה) כתב היוחסין בפ' כיצד מעברין ובפ' בני העיר ר' אושעיא רבו דר' יוחנן י"ח שנים עכ"ל. ובירושלמי ר"פ כיצד מעברין ובפ' הנחנקין הלכה ו' י"ג שנה הוה רגיל ר' יוחנן ליכנס לפני רבו ר' אושעיא אפי' בלא צורך לימוד רק לכבודו. ובבבלי ר"פ כיצד מעברין (נ"ג א') א"ר יוחנן י"ח ימים גדלתי אצל ר' אושעיא ברבי ולא למדתי אלא דבר אחד וי"ב תלמידים היו לו. ולמד ר"י בי"ח ימים לב כל אחד וחכמת כ"א והיו יושבים ד' באמה. ובירושלמי תרומות פ"י הלכה ג' אר"י כשהיינו הולכים אצל ר' הושעיה רבה לקסרין ללמוד תורה. יבמות בפ' הבע"י (נ"ז א') בעי ר"י מר' אושעיא אישתיק ולא אמר ליה מידי ובעא ר"ל מיניה ופשט לי' א"ר יהודה נשיאה לר' אושעיא אטו ר' יוחנן לאו גברא רבה. ד) חזקיה בן ר' חייא בפ' אלו קשרים (קי"ב ב') ובפ' פסין (כ"ד א') ועליו אמר חזקיה לית דין בר נש. ובתוס סוכה (מ"ד א') ד"ה והאמר כו' ובתוס' מנחות (כ"ג סע"ב). ועי' מנחות (ע"ח ב') וזבחים (נ"ו ב') וחגיגה (ט' א') ובפ' מי שהוציאוהו (נ' א') פליגי חזקי' ור' יוחנן וקדושין (נ"א א') פירש"י חזקי' רבו דר' יוחנן. פליגי בני ר' חייא ור' יוחנן יומא (ה' ב'). ובפ' המגרש (פ"ד ב') בתוס' חזקי' רבו. ה) גם קבל מר' בנאה. ו) ר"ש בן יהוצדק רבו בסנהדרין. משום ר"ש ב"י יומא (כ"ב ב') ב' דברים. פסחים (צ"ה ב') ע"ז (נ"ט רע"א) תענית (כ"ח ב') פרק הישן (כ"ז א') ב"מ (כ"ז א') משום רשב"י צ"ל ר"ש בן יהוצדק. ועי' תוס' פ"ק דנדה (י' ב') א"ר יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק משמע שהיה רבו, ובפ' ז"ב (כ"ו א') קרי ליה ר"ל לר"ש ב"י רועה בקר ולא מיחה ר"י על כבוד רבו ואר"ת דתרי הוו עכ"ל (וע"ש באריכות). ז) הרא"ש פ' מי שמת כתב בר קפרא רבו וכ"כ הרי"ף ובאשר"י פ"ב דע"ז חזקיה ובר קפרא רבותיו של ר' יוחנן. ח) גם ריב"ל היה רבו (עיי"ש די"א דריב"ל תלמידו). ט) ר' יוסי בן נהוראי רבו (ע"ש). י) כתב בס' כריתות רב ושמואל ור' יוחנן קבלו מר' חייא תק"ל לשטרות עכ"ל. וצריך עיון אם ר"י קבל מר"ח :

ט) והנה אציגה נא עמך מ"ש ר' יוחנן בשמם ועפ"י הכללים שכתבתי תדין ותקיש אם היו רבותיו. אמר ר"י אמר לי אבא בר אבא ירושלמי פ' תמיד נשחט. בשם ר' אבא בר ממל כ"כ היוחסין (לא מצאתי וע"ש). אלפן ר' איתי. בש"ר אליעזר בר' יוסי הגלילי ויקרא רבה פ' י"ח ופי"ט ור"פ אחרי. בש"ר אליעזר (ע"ש) והיה תלמיד ר"י. משום ר"א בר"ש. משום דר"א דרומא. משום ר"א בן יעקב ברכות (מ' ע"ב) סוטה (מ"ג ב') כמה דברים. אר"י מקובל אני מר"א בר' צדוק ירושלמי ע"ז פ"ב הלכה ט'. בשם ר' בניי. אר"י א"ר בנימין בר לוי. אר"י תנא ברדלא. שאל את ר"ג ברבי. שאל את ר"ג זוגא. אמר ר"י תנא זבדי בן לוי. אר"י א"ר חייא ב"מ (מ' א') ובזבחים (כ"ה ב') א"ר חייא אר"י ונראה כי צ"ל אר"ת בר אבא אר"י וכ"מ שם א"ל ר"ז לר"ח ב"א כו' ואר"י אר"ח ב"א (וע"ל ר"ח בר אבא). אר"י הכי אמר ר' חלפתא דמן הינא. לר' חנינא בר סיסי קרא רבי. רב חנינא משמו. א"ר חנינא כירה (מ"ז א'). למד אגדתא מר' חנניה. משמיה דר' יהודה בר עילאי כיצד מברכין (ל"ה ב') ב' דברים ע"פ (קי"ד א') יומא (י' א') גיטין (פ"א א'). משום רבי מלמד ששבה קשתו לאיתנה סוטה (ל"ו ב') ומנחות (פ"ח ב') אמר רבי. אמר קמי ר' יהודה נשיאה (ע"ש). בש"ר יהודה בן בתירא. בעא מר' יהודה בר לואי. בש"ר יהודה בר"ש (ע"ש). בשם ריב"ל. ומטו בה משום ר' יהושע בן חנניה כיצד צולין (ע"ט א') מנחות (כ"ו א'). בש"ר יונתן. משום ר' יוסי בן זימרא. משום ר' יוסי הגלילי. משום ר' יוסי בן קיסמא. משום ר' יוסי שבת (קי"ח א') ברכות (ז' א') הרבה דברים וב"ר פ"ד. משום ר' יוסי בן קצרתא. משום ר' יוסי בן יהושע. משום אבא יוסי בן אבא. א"ר יוסי בר חנינא (ע"ש). אר"י בעא יוסף איש הוצל. מש"ר ישמעאל חגיגה (ט' א') יומא (ג' ב') יבמות (מ"ה א', ס"ח סע"ב, ע"ד סע"א) קידושין (ע"ה ב'). וב"ר מ"ה זה בש"ר שמעון, סוטה (ט"ז א', כ"ו ב'). ע"ז י"א, וע"ל מ"ש. משום ר' מאיר מגילה (כ"ז א') קידושין (נ"ז ב') סוטה (ל"ה א', ל"ו ב', מ"ב ב', מ"ו ב') תמורה (ג' א') ע"ז (כ"ד ב'). מש"ר מנחם יודפאה. בשם מנחם דגליא, מש"ר נחוניא איש בקעת בית חורתן. ניחא בר סבא. ר' יוחנן בשם זעירא. בש"ר עקיבא דברים רבה פ"ב. מש"ר פנחס בן ערובא. בעא משמואל. משום רשב"י ברכות (ז' ב') הרבה דברים (וד"י א', ל"א א', מ"ו א', נ"ה סע"א) פ' כ"כ (קי"ח ב') פ' הדר (ס"ד ב') פסחים (פ"ז ב') יומא (ה' ב') סוכה (כ"ט ב', ל' א' ומ"ה) מגילה (ו' ב') ופ' בני העיר. ביצה (ט"ז א') יבמות (כ"ג א', מ"ה, צ"ג א', ק"ג א') כתובות (נ"ב ב', ס"ז ב') קדושין נ"ז א', ס"ח ב') נדרים (ס"ד ב') סוטה (ד' ב', י"ב ב'), ב"ק (י"ז) ב"מ (כ"ז א') ט"ס וצ"ל משום ר"ש בן יהוצדק (נ"ח) ב"ב (ק"ט, קט"ז) סנהדרין (כ"ד, ל"ט, מ"ו, ע', צ"ג, ק"ג), הוריות מכות (י"ד) שבועות (י"ח, כ"א) מנחות (צ"ט) ערכין (י"ז) בכורות (ל"א ב') כריתות (כ"ז) נדה (כ"א, ס"א) ב"ר פ"ז. במדבר רבה פ"ד. רבה' איכה. שמע ר"ש בן אלעזר מתני וצ"ע. בש"ר שמעון בן גמליאל מגילה (כ"ז א') משום ר"ש המחוזי. א"ר יוחנן משום בן עזאי סוף נזיר (ס"ה סע"א) וז"ל הוא דאמר כי האי תנא דתניא כמה שיעור תפיסה א"ר יוחנן משום בן עזאי נוטל עפר כו' וכתבו התוס' ר' יוחנן לאו היינו ר' יוחנן האמורא אלא ר' יוחנן בן נורי. ובתוס' כתובות (ח' סע"א) כתבו בשילהי נזיר איכא נמי ר' יוחנן שהיה תנא. כוונתם מדאמר כי האי תנא דתניא מוכח שהוא תנא דברייתא ולא כתבו שהוא ר' יוחנן בן נורי. ואין נראה בעיני כי ר"י בן נורי הוא חבירו של ר"ע ובן עזאי תלמיד ר"ע ואיך יאמר בשמו. וקרוב בעיני שהוא ר' יוחנן בן ישוע בן חמיו של ר"ע שמצינו שאמר כדברי בן עזאי, אבל ר"י בן נורי לא מצינו בכל הש"ס שיזכיר את בן עזאי. תנא ליה רב תחליפא בר מערבא :

י) אלו תלמידי ר' יוחנן שמביא השארית יוסף והיוחסין ומה שרשמתי בחצי עגול הוא מה שהוספתי וקצתן צ"ע במקומן. ⬤) ר' אבא. ⬤) ר' אבא בר ממל בשמו. ⬤) ר' אבא בר יסי. ⬤) ר' אבא בר ביזנא. ר' אבא בר יעקב. ר' אבא בר ירמי' (לא מצאתי שאמר בשם ר"י), ר' אבא דמן קסרי יוחסין (לא מצינו שאמר בש"ר יוחנן). ר' אבא דמן חיפה יוחסין (לא מצינו שהיה תלמיד ר"י). ⬤) ר' אבא בר כהנא. ⬤) ר' אבא ברי' דר' חייא בר אבא. ⬤) ר' אבוה. ר' אבין. ⬤) אבין בר חסדא, ר' אדא דמן קסרין. ⬤) רב אדא בר אבויה יוחסין (לא מצאתי זכרו). רב אחא בר חנא. רב אחא בר עוירא (ל"מ שיאמר בשר"י). רב אחא בר עויא. רב אחא בר אבא. ⬤) רב אחא בר יעקב. רב אחאי (ל"מ שיאמר בשר"י). אייבי בר נגרי. ר' אידי. ר' אילא. אילפא (וצ"ע ונראה שהיה חבירו). ר' אלעי. ר' אלעאי בר' ברכיה א"ר יוחנן. ר' אלעזר. ר' אמי. ⬤) ר' אמי שפיר נאה. ר' אסי. ⬤)רב אשי אר"י. רב אשי בר אבא אר"י (למ"ז). ⬤) בהא. רב ביבא. רב ביבי. רב ביבי בר אבין. ⬤) בלווטי. ר' בנימין בר יפת. ר' בנימין בר גידל. ר' בתא אר"י יוחסין (לא מצאתי עי' בהא). ⬤) רב גידל. ר' דוסתאי בר מתון. רב דימי. רב הונא. ⬤) רב הונא בר אמי אר"י יוחסין (ל"מ עי' חנא בר אמי שאמר בשם ר' פדת אר"י). הונא ציפוראי. ⬤)רב הושעיה אחי רבה. ורבי הושעיה פליגי. ⬤) ר' זירא. רב זכאי. זכיי טבחא. ר' זעירא תלמידו והוא אמר בשמו. ר' חביבא (לא מצאתי). ⬤) ר' חייא בר אבין. ר' חייא בשר"י ירושלמי מגילה פ"ג הלכה ח' ופ' המדיר הלכה ז' (וצ"ע כי חזקי' בר' חייא רבו של ר"י. ונראה שצ"ל רב חייא בר אבא. ובירושלמי פרק אין עומדין מתני' א' א"ר אבא א"ר חייא בשר"י נ"ל שצ"ל אמר ר' חייא בר אבא או צ"ל א"ר אבא א"ר חייא בר אבא. וכן מצינו בשבת (קי"ג א') דר' אבא אמר בש"ר חייא בר אבא כדאיתא שם ברי"ף). ⬤) רב חייא ברב הונא. ⬤) רב חייא בר אשי. ⬤) ר' חייא בר אבא. ⬤) ר' חייא בר יוסף. ר' חלבו. ⬤) רב חמא בר בוזי (וצ"ע). רב חנא בר שאונה תלמיד ר' יוחנן (לא מצאתי שאמר בשם ר"י). ⬤) ורב חנא בר אבא. רב חנא צפוראה (עי' הונא צפוראה). רב חנא פתוראי קמי'. הלך לבקר את ר' חנינא ושמע שמת ושלח אחר בגדי שבת וקרען ירושלמי הוריות פ"ג הלכה ו' (ע"ל). רב חנינא בר יוסף (וצ"ע). ⬤) רב חנינא אחיו של רבה. ר' חנינא שלקא בשמו. רב חנן בר רבא. ר' חנניה בשמו. רב חסדא (וצ"ע). ר' טבות רישבא (לא מצאתי שיאמר בשם ר"י רק בשם שמואל). ר' יהודה נשיאה (השני). ר' יהודה בר אידי. ר' יהודה גלוסטרא תלמיד ר"י, יוחסין (לא מצאתי ונראה ט"ס). ר' יהושע דסכנין בשמו (עי' ר' חנינא שלקא). ⬤) ר' יודן בשמו (וצ"ע). ר' יוחנן בן מרויא בשמו. ר' יונה. ר' יוסטאי בר מתון. ר' יוסי בן יוסי. ⬤) עם ר' יוסי ממלחיא. ⬤) ר' יוסי בר זמינא בשמו. ר' יוסי ציידנא. ר' יוסי בן אליקום בזמנו יוחסין (לא מצאתי). ר' יוסי בר חנינא (ע"ש). ר' יוסף בר אבא. ⬤) רב יוסף בר חמא. ר' יעקב. ר' יעקב בר אידי תלמיד חבר. ר' יעקב בר אחא. ר' יצחק. רב יצחק בר יוסף. ר' יצחק נפחא. עם ר' יצחק פסקא. ר' יצחק קסקסאה. ר' יצחק טבלא. ר' יצחק בר יעקב בר גיורי. ⬤) ר' יצחק איש כפר עכו. ⬤) ר' יצחק בר מרי בשמו. ⬤) ר' יצחק איש כפר עיטוש תלמיד ר"י יוחסין (לא מצאתי שיאמר בשר"י). ר' יצחק מגדלאה כתב היוחסין שהיה בזמנו (לא מצאתי). ר' יצחק בן אלעזר (ע"ל). ⬤) ר' חייא בר' חייא כתובה. ⬤) ר' יצחק דיהבא. ר' יצחק בן אלישוב בזמנו יוחסין (לא מצאתי). ר' ירמיה בר אבא. ר' ירמיה. רב כהנא אר"י. ר' כרוספדאי. ר" לווטי תלמיד ר"י יוחסין (לא מצאתי). ר' לוי בשמו (עי' ר' חנינא שלקא). רב מחסיא. ⬤) בר אידי. ר' מני. ר' מישא. ⬤) ר' מישון בר נגדי. רב מנשיא בר ירמיה (ל"מ). רב מרי. רב מרי ברב הונא ברב ירמיה בר אבא (צ"ע). ר' מרינוס בשמו (ע"ש). ר' מרון בעא מיניה. ר' נחום אחוה דר' אילא בעא קומי. ⬤) רב נחמן בשמו. רב נתן בר טובי'. רב נתן בר אושעיא, רב ספרא. עוא תלמיד ר' יוחנן יוחסין (למ"ז). עולא. ⬤) עולא בר ישמעאל. ⬤) רב עוקבן ממישן. ר' עילא. ⬤) רב עמרם. רב ענן (לא מצאתי). ר' פדת. ⬤) ר' פזי. ר' פרנך. ר' קריספא בשמו. ⬤) ר' ראובן בשמו (וצ"ע). רבא בר חנינא. ⬤) רבא אר"י (וצ"ע). רבה בר נתן. רבה בשמו תלמידו (וצ"ע שם). רבה בב"ח. רבה בר חנינא. רבה בר עולא. רבה ברב הונא. ⬤) רבה בר שאונה תלמיד ר' יוחנן יוחסין (למ"ז). רבין בשמו. ר"ל. רמי בר חלקיה (למ"ז). רב שיזבי. רב שמואל. ⬤) רב שמואל ברב יצחק. ⬤) רב שמואל בר אבא. ⬤) ר"ש בר נחמני או בר נחמן (ע"ל וצ"ע). ⬤) רב שמואל בר יהודה. רב שישא (ברי' דרב אידי). ר' שמלאי. רב שמן בר אבא הכהן. רב שמן וצ"ע. ר"ש בר זירוד. ⬤) ר"ש בן פזי. ר"ש בן יעקב דמן צור (ע"ל). ⬤) ר"ש בר אבא. כי אתא רב דימי אמר ר' יהודה ור"ש תלמידי ר' יוחנן אמרי ברכות פ"ג (כ"א ב') ובפ' האומר (ס"ו סע"ב) אר"ש לר' יוחנן, ר"ש ור"י זה לא ידעתי מי הם. ר"ש בן אליקום בעא מיניה. ר' שפטיה. רב ששת אר"י. רב תנחום בר מריון. תנא לי' רב תנחום דמן פרווד. ר' תנחום (לא מצאתי) :