סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תתתתריא

רבן יוחנן בן זכאי ,

א) במשנה אבות פ"ב ח', שבת פט"ז ז'. פכ"ב ג', שקלים פ"א ד', סוכה פ"ב ה', פ"ג י"ב, ר"ה פ"ד א' ג' ד'. כתובות פי"ג א' ב', סוטה פ"ה ב' ה', פ"ט ט' ט"ו. בן זכאי בסנהדרין פ"ה ב', עדיות פ"ח ג' ז'. מנחות פ"י ה'. כלים פ"ב ב', פי"ז ט"ז, ידים פ"ד ג' ו' :

ב) הכהן כ"כ הרמב"ם בהקדמה לזרעים, ואמת שכ"כ רש"י בשבת (ל"ד א') ריב"ז היה כהן כדאמרי' במס' פרה (פ"א כ"ה בשס"ח), אך לא מצאתי שם רק בתוספתא פרה פ"ג ופט"ז דאהלות, שאלו תלמידיו את ריב"ז פרה במה נעשית א"ל בבגדי זהב אמרו לו למדתנו בבגדי לבן א"ל יפה אמרתם ומעשה שעשו ידי וראו עיני שכחתי כששמעו אזני עאכ"ו לא שלא היה יודע אלא שהיה מבקש לזרז התלמידים, וי"א הלל הזקן שאלו לא שלא היה יודע אלא כו' . ובספרי (ר"פ חקת) אם מה שעשו ידי שכחתי. אכן בתוס' מנחות (כ"א ב') כתבו אריב"ז אלא שהכהנים דורשין מקרא זה לעצמן, משמע דריב"ז לא היה כהן, והא דתניא בספרי מה ששרתו ידי כו' לאו שהוא עצמו אלא עפ"י הוראתו. ומ"ש שם בספרי י"א הלל היה אלא שלא היה יכול לומר מה שעשו ושרתו ידי (ר"ל ודילמא נמי ע"פ הוראתו היה) ה"ט שלא שרפו פרה בימיו עכ"ל. וכ"כ הפסקי תוס' שם סי' כ"א ריב"ז לא היה כהן, גם צ"ע לדעת רש"י דריב"ז עשה פרה והבין שעשי ידי כפשוטה למה לא קחשיב אותו במס' פרה פ"ג משנה ה' דקחשיב מי ששרפו פרות :

ג) קבל מהלל ושמאי (אבות פ"ב). וביוחסין [בסדר הקבלה מס' יסוד עולם] ריב"ז ור' שמעון בן הלל קבלו מהלל ושמאי, וחבירי ריב"ז ר' אליעזר בן יעקב (ע"ש וזה שקר) ור' צדוק ובנו ר"א (גם ז"א ע"ש) ור' ישמעאל בן אלישע כה"ג, אבא שאול (מבית רמשא ע"ש) ר' אלעזר המודעי (ע"ש) ר' חנינא סגן הכהנים (ע"ש) ר"ג (הזקן) ור' שמעון בנו (הנהרג) ר' חנינא בן אנטיגנוס (וצ"ע) ור' חנניה בן תרדיון (וצ"ע) ושמואל הקטן, ור"א בן פרטא, ור"א בן דמא (ע"ש זה אינו) ור' יהודה בן בבא (וצ"ע) וחנניה בן חכינאי (ע"ש זה אינו) ור' חנינא בן דוסא (ז"א ע"ש כי הלך ללמוד אצל ריב"ז א"כ לא היה חבירו). כתב בשלשלת הקבלה (ל"ג א') ראיתי בפא"ט אריב"ז נהירנא כד הוינא יתיבנא שבע עשרה שוראן אחורי דרב לפני רבי (טעה כי זה א"ר יוחנן לא בן זכאי כדאיתא בחולין קל"ז ב' (ע"ל אבא אריכא) ודומה לזה בחולין נ"ד א') ובמהרי"ק סי' קס"ט כתב ב' ריב"ז הוו או רבינו הקדוש אחר הוי עכ"ל הש"ק. ודאי נוסחא מוטעת נזדמנה לו, וכעת אין תשובת מהרי"ק לפני ואולי גם במהרי"ק צ"ל ר' יוחנן והוא סתם ר' יוחנן לא בן זכאי וא"כ ריב"ז אחד הוא ואין שני :

ד) נולד ג"א תשי"ג. וחי ק"כ שנה, מ' שנה עסק בפרקמטיא מ' שנה שימש מ' שנה פרנס, ר"ה (ל"א ב') סנהדרין (מ"א א') ב"ר ס"פ ויחי ובסוף ספרי . ואיתא בסנהדרין (מ"א ב') כי הוה למד הוו קדו לו בן זכאי מעשה ובדק בן זכאי בעוקצי תאנה . וכי הוה לימד קרו לי' רבן יב"ז. וכי קרי לי' רבן יב"ז ע"ש דהשתא . והיה בית דינו בברור חיל קודם החורבן סנהדרין (ל"ב ב') , ר' יהושע הלך אצלו לברור חיל תוספתא מעשרות פ"ב. וכן נמצא שנקבעו הלכות קודם מ' שנה שפירנס את ישראל, בר"ה וסוכה, ונראה בר"ה כי מ' שנה שפרנס היו רובם בזמן הבית א"כ בזמן ר"ג הזקן ור"ש בנו הנהרג בזמן החורבן פירנס גם הוא או היה אב"ד כיון שהיו אחרים נשיאים, ולפחות היה נשיא אחר החורבן שתי שנים כמ"ש רש"י סוף ר"ה (ל"א סע"ב) שנה או שתים. (ובשלשלת הקבלה (דף כ"ז) טיטוס עשה לריב"ז לנשיא ומלך ג' שנים אחר החורבן כנראה בהניזקין ובאדר"נ, וביוחסין (כ"ב א') כתב שהיה נשיא ה' שנים ט"ס) כיון שתיקן ט' תקנות אחר החורבן (במשנה סוכה מ"א א') , ובתוס' פ' במה בהמה (נ"ד ב') ריב"ז מלך שנתים אחר החורבן קודם שמלך ר"ג דיבנה (ע"ש הטעם למה לא היה ר"ג נשיא אחר הריגת אביו ר"ש). ונפטר ג"א תתל"ג ה' שנים אחר החורבן, כ"כ הצמח דוד, ולפ"ז י"ל דבחייו אחר שהיה נשיא ב' או ג' שנים נתן הנשיאות לר"ג דיבנה. ועיין לקמן אצל ר' ישמעאל כה"ג מ"ש בשם ס' הכריתות דאחר החורבן מ' שנה קבע ריב"ז ישיבה ביבנה והוא נגד דעת רש"י ותוס' . ובזמן שהיה נשיא היה ביבנה במ"ש רש"י ר"ה (ל"א רע"ב) כשגלו סנהדרין מירושלים ליבנה בימי ריב"ז (עיין ר"ג הזקן) אע"פ שהלך לדימסית כדאיתא באדר"ן (פי"ד) כשמת בנו נכנסו תלמידיו לנחמו ולא קיבל תנחומים עד שנכנס ר"א בן עזריה נוסחא אחרת ר"א בן ערך וקבל תנחומים וכשיצא מלפניו אמר אלך לדימסית למקום יפה ומים יפים והם אמרו נלך ליבנה למקום שתלמידי חכמים מרובים, הוא שהלך לדימסית נתמעט שמו בתורה הם שהלכו ליבנה נתגדל שמם, זה היה קודם נשיאותו. ובמדרש קהלת בפ' כי העושק יהולל חכם כו' כל זמן שהיה קיים היו ה' תלמידיו לפניו כשמת הלכו ליבנה ור"א בן ערך הלך לאמאום (ע"ש). ובשבת (קמ"ז ב') ר"א בן ערך הלך לדימסית כו' ושכח תלמודו . ביומא (ל"ט ב') מ' שנה קודם החורבן נפתחו שערי ההיכל עד שגער בם ריב"ז. ובאדר"נ פ"ד ריב"ז אמר לאנשי ירושלים שישלימו עם אספסיאנוס ולא שמעו לו ואמר לתלמידיו ר"א ור' יהושע שיעשו לו ארון והוציאוהו כאילו מת ובא לפני אספסיאנוס ונשא חן בעיניו ושאל מן הקיסר אחר שנהרג רשבג להציל את בנו ר"ג והרופא לר' צדוק (ע"ש) ועיין בפ' הנזקין ובמדרש איכה . ואע"פ שהיה זקן מאד היה ראש סנהדרין אע"פ שאין מושיבין זקן וסריס ומי שאין לו בנים בסנהדרין כדאי' בפ' אחד ד"מ, והטעם עיין בס' נחלת בנימין ובס' באר שבע :

ה) ונקרא קופת הרוכלין, ומשמת בטלה זיו החכמה פרק עגלה ערופה (מ"ט). ובירושלמי ברכות פ"ב מתני' ג' לא היו תפילין זעין מיניה לא בקיץ ולא בחורף וכן ר"א תלמידו, ולא הקדימו אדם שלום מעולם אפילו עכו"ם בשוק ברכות (י"ז א'). בב"ר פט"ו אמר אם כל הימים דיו והשמים יריעות לא היו מספיקין לכתוב מה שלמד מרבותיו ולא חסר ככלב המלקק בים, סוכה (כ"ח) ב"ב (קל"ד) לא שח שיחת חולין. מעשה בא לפניו בערב פירש"י בשבת (קכ"א סע"א) מקום. ושם (קמ"ו א') פירש"י מדינה. בר"ה (י"ח א') משפחה א' היתה בירושלים שמתו בני י"ח שנה וא"ל ריב"ז שמא ממשפחת עלי אתם עסקו בתורה וכן עשו וחיו . במס' ד"א פ"ו ששלח את ר' יהושע לשמעון בן אנטיפטר (ע"ש) שהיה מלקה מי שהיה אוכל אצלו. בפ"ה דמעשרות בתוספתא ובפרק ב"מ ובפ' עושין פסין (י"ט א') בדבי ריב"ז פירש"י ברייתא שנסדרה בבית מדרשו כמו תוספתא דר' חייא (ע"ש) . ועשה תקנות, ר"ה (כ"ט ל' ל"א) :

ו) וראה ד' נשיאים, הלל שקבל ממנו, ור"ש בנו, ור"ג הזקן ורשב"ג הנהרג. ובימי הלל וריב"ז היו ב' כהנים גדולים חנמאל המצרי וישמעאל בן פאבי (יוחנן כה"ג בימיו ע"ש) וצ"ע . והיה לו בן חכם גדול נקרא ר' יהודה ובפ' כל היד חולק עם ר"ע ואולי הוא ר' יהודה הכהן (ע"ש). ריב"ז ור"ג ור' ישמעאל (אולי הוא ר' ישמעאל בן אלישע כה"ג, דר' ישמעאל בר פלוגתיה דר"ע היה תלמיד ר' יהושע תלמידו, או ר' ישמעאל בן חנניה הנזכר למטה באדר"נ) ור"א בן ערך ור"א בן הורקנוס ור"ע (וצ"ע כי ר"ע היה ג"כ תלמיד ר' יהושע ור"א) היו יושבין ודורשין על מולד הלבנה (פר"א פ"ז). בפ"ב דאבות שהיו לו ה' תלמידים ר"א בן הורקנוס ור' יהושע בן חנניה ור' יוסי הכהן ור' שמעון בן נתנאל (ובאדר"ן פי"ד הגירסא וישמעאל בן חנניה) ור"א בן ערך. וביצה (ה' ב') אמרו תלמידי ר"א לר"א כבר נמנו עליך חביריך ומנו ריב"ז, אף שרבו היה (ע"ש). כשחלה ונטה למות נכנסו תלמידיו לבקרו התחיל בוכה אמרו לו רבינו נ"י ע"ה פ"ה למה אתה בוכה א"ל אילו לפני ב"ו היו מוליכין אותי כו' ובשעת פטירתו אמר פנו כלים מפני הטומאה והכינו כסא לחזקיהו מלך יהודה שבא ברכות (כ"ח ב') ובירושלמי ע"ז פ"ג הלכה א' וסוף סוטה. ועי' בס' ברית שלום פ' מצורע למה צוה ב' דברים. כתב בס' ג"נ אות פ' ריב"ז ורפב"י ורבי ניצוץ אחד, ובחסד לאברהם מעין ה' נהר כ"ה ריב"ז ור"ע סוד ב' זרועות דמשה מעורבים בקין לכן שנותיהם שוין וריב"ז היה יעקב (ע"ל ר' עקיבא). בטבריה לפני העיר קבור הרמב"ם ואצלו בית המדרש נקבר ר' יוחנן ורב כהנא ואצלו בית הקברות נקבר ריב"ז ותלמידיו (גא"י) ובמסעות בנימין ריב"ז ור' יונתן בן לוי :

ז) אמר לבן בוכרי. אמר לבני בתירא. ר' ברכיה בשמו. אמר יפה אמר חנן בן אבשלום. ר' יהושע בר נחמיה בשמו, ר' נחוניה בן הקנה תלמידו וצ"ע, בחולין (כ"ז) עוד שאלו פרש"י קונטריקון את ר"ג ותוס' כתבו את ריב"ז. רבה בר מרי בשמו :