סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תתתתרח

יוחנן כהן גדול ,

א) במשנה מע"ש פ"ה ט"ו, סוטה פ"ט י', פרה פ"ג ה' :

ב) בנו מתתיהו כמו שנזכר בתפלות מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ר"ל יוחנן שנקרא חשמונאי והיה אביו של מתתיהו, וכ"ה ביסוד עולם וכן בפ"ק דמגילה שמעון הצדיק ומתתיהו בן יוחנן כה"ג חשמונאי ובניו שעמדו לישראל בימי יונים, והרמב"ם כתב בפ"ו יוחנן כה"ג בן מתתיהו, וכ"כ בס' הליכות עולם יוחנן כה"ג בן מתתיהו שהיה בימי חשמונאים, וז"ל (דף ג' סע"א) דור ראשון שמעון הצדיק, דור ב' אנטיגנוס ור"א בן חרסום, דור ג' יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן, דור ד' יוחנן בן מתתיהו ויהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי עכ"ל. וכן הביא היוחסין [בקבלת הראב"ד] בהג"ה בשם הרמב"ם בהקדמה לזרעים, אבל טעות בידם כי יוחנן כה"ג היה אביו של מתתיהו . ובפרק יש נוחלין נראה שהיה בימי ינאי הוא ובנו כשהקדישו נכסיו וזה תימה. וקבל מאנטיגנוס שנת ג' אלפים ת"ק שהוא צ"ב שנה לבנין הבית (יוחסין בסדר הדורות). כתב הזית רענן ר"פ חוקת כתב הר"ש פ"ג דפרה (משנה ה') שהיה בימי ריב"ז, ובברכות (כ"ט א') אמר אביי הוא ינאי שהרג החכמים והיה בימי ר' שמעון בן שטח וקדם הרבה לריב"ז שהיה בשעת החורבן ושמעון בן שטח היה קודם שמעיה ואבטליון עכ"ל. ר"ל כי שמעיה ואבטליון רבותיו של הלל וריב"ז תלמיד הלל :

ג) והיה צדיק ותקן תקנות רבות והוא תקן הדמאי והעביר וידוי מעשר שני (סוף מעשר שני) וביטל בחול המועד קול הפטיש מירושלים, וזה לא הביאו המפרשים כי נראה להם שזה מותר אם אין לו מה יאכל כדאי' במ"ק, עיין סוטה (מ"ז) . ועשה שתי פרות כדאיתא בפ"ג דפרה (משנה ה') . ועוד ביטל המעוררין שהיו אומרים עורה למה תישן. וביטל הנוקפין שסידר טבעות להפיל השורים לארץ לשוחטן לקרבנות. ובסוטה (ל"ג) כשיצא מקדשי קדשים שמע בת קול נצחו טליא כו' וכ"ה ברבה שה"ש. בפסחים (נ"ז א') ועוד צוחה עזרה שאו שערים ראשיכם ויכנס יוחנן בן נרבאי תלמידו של פנקאי וימלא כריסו מקדשי שמים כו'. וכתב בחדושי אגדות יש לדקדק דחשיב ליה הכא בכלל כהנים כשרים ובפ"ק דיומא (ט' א') דקחשיב צדיקים בבית שני שהאריכו ימים שמעון הצדיק מ' שנה ויוחנן כה"ג פ' שנים וישמעאל בן פאבי י' שנים ואמרי לה י"א שנים של ר"א בן חרסום ולא קחשיב יוחנן בן נרבאי. ואפשר דהיינו יוחנן כה"ג היינו יוחנן בן נרבאי. ומזה יש ליישב (ר"ל לפי פירושנו יהיה יוחנן בן נרבאי יוחנן ששימש פ' שנים ונעשה צדוקי) דגבי ישמעאל בן פאבי אמר שהוא תלמידו של פינחס למעלתו כאילו היה פינחס בן אלעזר רבו שהיה מפורסם אבל ביוחנן בן נרבאי אמר תלמיד פנקאי (ואילו היה למעלתו) אין שם רבו פנקאי מפורסם מי הוא, אבל אם הוא יוחנן כה"ג ששימש פ' שנה בכהונה גדולה ואח"כ נעשה צדוקי ניחא דשינה שם רבו לגנאי לו פנקאי כלומר שאינו עוד תלמיד של פינחס. וניחא נמי אם היה יוחנן דהכא (ר"ל יוחנן בן נרבאי תלמידו של פנקאי) יוחנן כה"ג (ר"ל יוחנן כהן גדול שנעשה צדוקי שהיה מבית חשמונאים) שהיה מתנהג כל כך בגדולות ועשירות שהיה אוכל בסעודתו ש' עגלים ומ' סאה גוזלות בקנוח סעודה ושותה ש' גרבי יין לפי שהיה מבני חשמונאי כהנים גדולים ומלכים. וק"ק אמאי לא חשיב התם בכלל כהנים כשרים את מתתיהו כה"ג דודאי כהן גדול כשר היה שמזכירין אותו בנס דחנוכה, ויש ליישב ודו"ק עכ"ל. וצ"ע לפי מ"ש בפ"ק דיומא (שם) דיראת ה' תוסיף ימים בית ראשון עמד ת"י שנים ולא שימשו רק ח"י כהנים גדולים וגירסת הריטב"א י"ב כהנים, ושנות רשעים תקצורנה זה מקדש שני שעמד ת"כ שנה ושימשו בו יותר מן ש' כהנים צא מהם מ' ששימש שמעון הצדיק ופ' ששימש יוחנן כה"ג וי' של ישמעאל בן פאבי וי"א של ר"א בן חרסום (עולה קמ"א שנים) צא וחשוב כל אחד לא הוציא שנתו, וצ"ע למה לא קחשיב פ' שנה ששימש יוחנן כה"ג ונעשה צדוקי, וי"ל דמ"ש ופ' ששימש יוחנן כה"ג הוא הוא שנעשה צדוקי, אך לדעת הבאר שבע שכתב בשם הרמב"ם פ"ט מהל' מעשר כי ב' יוחנן כה"ג היו ר' יוחנן כה"ג שהעביר הודיית מעשר הוא שהיה אחר שמעון הצדיק ואינו יוחנן כה"ג ששימש פ' שנה ונעשה צדוקי. וא"כ כי ב' היו א' צדיק גמור וא' נעשה צדוקי למה לא קחשיב את יוחנן כה"ג הצדיק כמה שימש. כתב היוחסין יוחנן כה"ג ששימש בכהונה גדולה פ' שנה ונעשה צדוקי הוא בן שמעון בן מתתיהו והוא הורקנוס הראשון ונקרא ינאי. ובשלשלת הקבלה (כ"ה סע"א) ששימש בכה"ג מ' שנה (ט"ס) ומלך ל"א שנה :