סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תתתתקסא

ר' יהושע בן גמלא כתב היוחסין [בסדר תנאים אצל חנניה בן חזקיה] שנשא למרתא בת בייתוס (וברבה איכה פ' על אלה אני בוכיה מרים בת בייתוס ועיי"ש עושרה) שהיתה אלמנה ועשירה גדולה וקודם שנשאה נתנה לינאי מלכא תרקבא דדינרי שיעשה אותו כהן גדול, יומא (י"ח א'). ע"ש ברש"י ותוס' דאין זה ינאי המלך שבריש קדושין (ס"ו א') שהרג חכמי ישראל דהוא היה כה"ג ולא היה ממנה אחר במקומו, וכ"כ תוס' ישנים (ח' ב'). וביבמות (ס"א א') במשנה יהושע בן גמלא שקדשה ואח"כ נעשה כ"ג ואח"כ כנסה, ובסוכה (נ"ב ב') בנה של מרתא ב"ב (כהן היה רש"י) . ועשה טובות לישראל שתקן מלמדי תינוקות, בב"ב (כ"א א') וזכור לטוב, ובמשנה פ' א"ל הממונה הגורלות היו של אשכרוע ועשאן של זהב והיו מזכירין אותו לשבח. כתבו התוס' בב"ב הנ"ל דצדיק גמור היה והא דאמר ביבמות קטיר קחזינא לפי שהיו אחרים חשובים ממנו. והריטב"א כתב ביומא דאח"כ הכשיר עצמו וי"א כי שנים היו. עוד י"ל דחסיד וכשר היה אלא שהיה שם כהן אחר גדול ממנו בחכמה ובמנין או באחת מהם. ראב"י שאל ממנו ומיהושע בר ממל ומיונתן בן משולם :