סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תתתתקנז

ר' יהושע בן חנניה ,

א) במשנה אבות פ"ב ח' י"א, ברכות פ"א ב', פ"ד ג' ד', פאה פ"ג ו', כלאים פ"ו ד', שביעית פ"א ח', פ"ב ג', פ"ג י', פ"ה ג', פ"ט ה', תרומות פ"ד ז' ח' ט' י' י"א ו, פ"ח א' ב' ג' ח' ט' י' י"א, פי"א ב'. מע"ש פ"ב ז', פ"ה ט', חלה פ"ב ה', ערלה פ"א ז', שבת פי"ב ד', פי"ט ד', עירובין פ"ד א', פ"ז י', פסחים פ"א ז', פ"ג ג', פ"ו ב' ה', פ"ט ו'. שקלים פ"ד ז', יומא פ"ב ג', סוכה פ"ג ט', ר"ה פ"ב ח', תענית פ"א א', פ"ב ו', פ"ד ד', יבמות פ"ד י"ג, פ"ח ד', פי"ג ז', פט"ז א' ז', כתובות פ"א ו' ז' ח' ט', פ"ב ב', נדרים פ"י ו', נזיר פ"ז ד', פ"ח א', סוטה פ"א א', פ"ג ד', פ"ה א' ב' ה', פ"ו א' פ"ט י"ב ט"ז, ב"ב פ"ט ז', סנהדרין פ"ז י"א, עדיות פ"ב ז', פ"ג ז', פ"ו ב' ג', פ"ז א' ה' ו'. פ"ח ג' ה' ו' ז', ע"ז פ"ב ה', זבחים פ"א ג', פ"ז ד', פ"ח י', פ"ט א', מנחות פ"ג ד', בכורות פ"א ו', פ"ט ד', ערכין פ"ו א', תמורה פ"ג א', כריתות פ"ג ז' ט', פ"ד ב' ג', מעילה פ"א א', פ"ד ג', קינין פ"ג ו', כלים פי"א ד'. פי"ג ז', פי"ד ז', פי"ז א', פכ"ח ב', אהלות פ"ב ד', פ"ט ט"ו, פי"ב ג' ח', פי"ד ג' ד' ה', פי"ז ב', נגעים פ"ד י"א, פ"ז ד', פ"ח ב', פי"ד י"ג, פרה פ"א א', פ"ה ג' ד', פ"ט ד', פ"י א' ב' ו', נדה פ"א ג', פ"ד ד', פ"ו י"ד, פ"י ג', זבים פ"ד א', פ"ה א', מקואות פ"ב ז' ח' י', פ"ג א', טבול יום פ"ג ד' ה', פ"ד ו', ידים פ"ג א' ב', פ"ד ג' ד', מכשירין פ"א ג', טהרות פ"ב ב', פ"ו ב', פ"ח ז' ט' :

ב) ר' יהושע סתם במשנה הוא בן חנניה, רש"י נזיר (נ"ו ב') . והיה בפקיעין סנהדרין (ל"ב ב') . אשרי יולדתו (פ"ב דאבות) ופירש"י דאי' בירושלמי פ"א דיבמות כשהיתה אמו מעוברת היתה הולכת לעשרים וארבעה בתי מדרשות שבעירה שיתפללו שיהיה העובר חכם וזהו אשרי יולדתו. ואני ראיתי בירושלמי יבמות פ"א הלכה ו' יונתן בן הרכינוס קרא עליו את מי יורה דעה זכור אני שהיתה אמו מולכת עריסתו לבית המדרש בשביל שיתדבקו אזניו בדברי תורה :

ג) והיה לוי, ורבן גמליאל נותן לו המעשר מפני תורתו אע"ג דקנס עזרא את הלוים, עיין יבמות (פ"ו ב') והר"ש בפירוש המשנה סוף מע"ש כתב שנתנו לו מעשר ראשון שהיה פרנסתו בדוחק כדאי' בהוריות וברכות (ע"ל) ולא קנסו לעני, או לדעת ר"ע (שם ביבמות) דקודם הקנס היה ללוי דוקא ואחר הקנס גם לכהן, ולא נתן לו גם מעשר עני דהנותן מתנותיו לכהן אחד מביא רעב לעולם, א"נ היו לו ר' זוז אבל מעשר ראשון יכול ליטול תוס' קדושין (כ"ז א' . והיה משורר במקדש ור' יוחנן בן גודגדא חבירו שוער ערכין (י"א ב') ר' יהושע בן חנניה רצה לסייע לר"י בן גודגדא בהגפת דלתות וא"ל חזור בני שאתה מן המשוררים ולא מן השוערים, ואמר כשהיינו שמחים בבית השואבה לא ראינו שינה סוכה (נ"ג א') :

ד) והיה תלמיד ריב"ז (דמאי רפ"ג שהלך אחר ריב"ז, וקראו החוט המשולש אדר"נ פי"ד) . והיה אב"ד בב"ד של ר"ג דיבנה הנשיא (ע"ש, ועיין ראב"ע) . חבירו ר' אליעזר בן הורקנוס ובפ"ק דנדה (ז' ב') אחר פטירת ר"א קיים דברי ר"א, ובסוף גיטין (פ"ג א') אמר על דברי ר"א אין משיבין הארי אחרי מותו. ור"י ור"א היו מאותן צופים דרדקי שדרשו מנצפ"ך שנשכחו (עיין ר"א) . בסוף חגיגה (כ"ב ב') אמר בושני מדבריכם ב"ש. וא"ל תלמיד אחד של ב"ש טעם על דברי ב"ש מיד הלך ר"י ונשתטח על קברם ואמר נעניתי לכם עצמות ב"ש והושחרו שיניו מפני התענית כל ימיו. ובתוספתא אהלות ספ"ה ולא חזר ר' יהושע להיות שונה כדברי התלמיד ואמר נמתי לכם עצמות ב"ש עכ"ל, ואולי ט"ס וצ"ל וחזר ר"י להיות שונה כו' ואמר נעניתי . והיה חכם גדול במרכבה שהלך עם ר' יוסי הכהן בדרך פתח ר' יהושע ודרש במעשה מרכבה ואותו יום היה תקופת תמוז ונתקשרו שמים בעבים ונראה כמין קשת בענן והיו מלאכי השרת מתקבצין לשמוע כבני אדם שמתקבצין לראות במזמוטי חתן וכלה הלך ר' יוסי הכהן וספר לפני ריב"ז אמר אשריכם ואשרי יולדתכם אשרי עיני שכן ראו, חגיגה (י"ד ב') ע"ש . והיה בקי בכשפים וביטל הכשוף ותפלתו גרמה שנולד רבי יהודה בן בתירא (ע"ש מעשה נורא) . ובהוריות (י' א') שהלך עם ר"ג בספינה ותעו בים וכלה לר"ג המזון ולר' יהושע היה מזון שידע שיש כוכב אחר עולה לע' שנים שמטעה הספנים ותמה ר"ג אחר כל החכמה שיש בך אין לך עושר (עיין יוחסין בסדר הדורות אצל ר' יוחנן בן גודגדא) . ברכות פ' תפלת השחר (כ"ז ב') בעבור שר"ג הטריח אותו, בר"ה (כ"ה א') ובבכורות, לקחו ממנו הנשיאות ונתנו לראב"ע (ע"ש באריכות) ואח"כ נתפייס רבי יהושע כו' ואמר ר"ג מכותלי ביתך ניכר שפחמי אתה. פירש"י פ"ק דע"ז (ט"ז ב') מצד שהיה עוסק בתורה לא היה מכבס לבושו וגופו וכפירש"י חכמה מפוארה בכלי מכוער, ור' שמעון דוראן בפנים חדשות שלו כתב כי אינו עולה על הדעת כי היה אב"ד שיהיה פחמי, ור"ח פי' שעשה מחטין, וכ"ה בירושלמי פ' תמיד נשחט (אינו שם כ"א בפ' תפה"ש סוף מתני' א', ובפ"ד דתענית סוף הלכה א') אשכחיה דעביד מחטין, אבל אמר בירושלמי בפירוש דעביד פחמין (אין בירושלמי אלא ברש"י ברכות הנ"ל) וי"א נפח (שם ברש"י). כתב בס' ג"נ שהיה גלגול יהושע כהן גדול הלא זה אוד מוצל מאש וז"ש פחמי את והושחרו פניו . ובספ"ב דמע"ש במשנה אר"ע אני עשיתי לר"נ ולר' יהושע את כספם דינרי זהב ממע"ש, וא"כ נתעשר ר' יהושע, ואחר מיתת ר"נ רצה ר"י לבטל דבריו ולא הניחו ר' יוחנן בן נורי (ע"ש) . הלך ללמוד תורה אצל ר' יוחנן בן נורי (ע"ש). בנדה (ס"א א') מקום א' היה בו טומאה ולא יכלו החכמים לבדוק שם והיה שם זקן א' ר' יהושע בן חנניה שמו הביא סדינין ושראן במים ופרס שם מקום טהרה יבש ומקום טומאה לח. ושם (כ"ה א') ר"י בן חנינא דרש צ"ל חנניה. ושם (ס"ט ב') י"ב דברים שאלו אנשי אלכסנדריא את ר"י בר חנינא צ"ל חנניה. פ"ה דעירובין (נ"ג ב') ומסכת דרך ארץ פ"ו נצחו אשה תינוק ותינוקת . בפ"ה מה' דרך ארץ שהלכו ר"נ ור"י וראב"ע ור"ע ואמר ר"י לר"נ נלך לקבל פני פילוסופוס חבירנו כו'. דורות אחרונים ר"א ור"י וריב"ז (שה"ש רבה) . היה במיתת ר"ג הזקן ור"א (ע"ש). משמת ר"י פסקה טובה מעולם (משנה פ' עגלה ערופה). בתוספתא סוף עירובין הלכות שבת חגיגות ומעילה כהררין התלויין בשערה מקרא מועט והלכות מרובות ואין להם על מה שיסמכו מכאן אר"י צבתא בצבתא מתעבדא צבתא קמייתא מה הוית הא לאיי בריה הוית עכ"ל . ונראה כי האריך ימים כי היה אחר מיתת ר"ג ור"א:

ה) ר"א ור' יהושע הלכה כר"י (ס' כריתות ועיין שארית יוסף דף ל"ח ב') ובהליכות עולם (ל"ג ב') כתב דהלכה כר"א ט"ס, ועיין תשו' חו"י סימן צ"ד :

ו) והיה גדול בבית טריאנוס קיסר כדאי' בפ' א"ט (נ"ט ב') א"ל הקיסר אלהכון נמשל לארי' מה רבותי' וא"ל נמשל לארי' דבי עלאי וא"ל הקיסר שיראהו ובעי רחמי כי הוה רחוק ת' פרסה נהים והפילו כל העוברות וחומות רומי נפלו וכשהי' רחוק ש' פרסה נהים ונתור ככיה ושניה והמלך נפל מכסאו ובקש ממנו שיתפלל שיחזור למקומו וכן היה. וע"ש עוד מה שעשה להקיסר ובת הקיסר. ובברכות (נ"ו רע"א) שא"ל הקיסר שיגיד לו מה שיראה בחלום כו'. ובשבת (קי"ט א') שאלו למה תבשיל של שבת ריחו נודף. ובבכורות (ח' ב') שאלו נחש לכמה מוליד וא"ל לז' שנים וא"ל הא סבי דבי אתונא אמרו לג' שנים כו' ונצח לסבי הנ"ל בכמה חידות כו'. ואמר שם ונתלה בין שמים לארץ (ע"ש באריכות). ובחגיגה (ה' ב') אפיקורוס א' הראה לו ברמז ור"י השיבו ברמז ולא הבין האפיקורוס וקטלו הקיסר. הלך עם ר"א ור"ג לרומי לבטל גזירה (רבה דברים פ"ב). הלך עם ר"א והיה שם אבא יודן ע"ש פ"ד. ובחלק (צ' ב') שאלו רומיים את ר' יהושע ב"ח מנין שהקב"ה מחיה מתים ויודע עתידות . ובפ"ק דתענית (ז' א') ונדרים (נ' ב') א"ל בת הקיסר תורה מפוארה בכלי מכוער והביא לה משל מהיין שלא יתקיים בכלי כסף. ובב"ר פ' ס"ד וילקוט תולדות שהמלך גזר לבנות ביהמ"ק ופפוס ולוליאנוס היו מספיקים לעולי גולה והכותים הלשינו ורצו היהודים למרוד במלכות כו' ור"י היה מנחם אותם ע"ש באריכות, ונהרגו לוליאנוס ופפוס ע"ש. כתב השלשלת הקבלה (כ"ז ב') שזה היה כמו ר"צ לחורבן, טעות הוא דהא היה לפני החורבן ואחריו מיד, ועיין יוחסין בסדר הדורות אצל ר' עקיבא, והצמח דוד בח"ב כתב שזה היה ג"א תת"פ. מלך א' שאל את ר' יהושע ב"ח הלא כתוב בתורתכם כי כל דרכיו משפט ואיך משפטיו צדיקים ודרכיו משפט והרי אנו רואים שהוא מזיק למי שאין לו חטא ואשם שנולדים קצת בני אדם במומין עור ופסח אלם ואין להם עין הלא זה עולה, וא"ל ר' יהושע אמנם הטובים שבהם הזיקם להרבות שכרם לעולם הבא והכופרים בהם לרעת פעלם ובחרם בדרך הרעה ולא בטובה ע"כ הזיקם טרם הבראם ואם רצונך אדוני אבחין לך זה הדבר תן לי אלף דינרין ושלח עמי ב' אנשים נאמנים שתאמין בהם. ויתן לו המלך וילכו עמו עד שפגעו אחד עור מבטן אמו וא"ל ר"י דע שצוה המלך להרגני והנה אלה אלף דינרין יהיו אצלך בפקדון ואם אנצל מידו תחזירם לי ואם לא יהיו שלך במתנה, ויקח העור המעות לידו והאנשים ראו הדבר והעור הלך לדרכו. ויהי לתקופת הימים ויבוא ר"י אל העור וא"ל בחסדך תן לי הממון שהפקדתי אצלך כי הקב"ה הושיעני והצילני מיד המלך, ואני אתן שכרך בעבור טרחתך ומשאך. ויען העור בחיי אני איני מכירך ממה שתאמר לי לא מעט ולא הרבה ולא היו דברים מעולם ולא הפקדת אצלי כלום ואני איני ראוי לפקדון, ויאמר לו ר"י א"כ איפא לך עמי למלך לשפוט, וילכו שניהם לפני המלך ויאמר תן לי פקדוני ואמר לא ידעתי ויאמר לו המלך הביא ראיה לדבריך ויביא את שני האנשים הנאמנים ויעידו אל המלך שקבל העור אלף דינרין מן ר"י. ויען העור אל המלך אדוני אין זה אמת ומעולם לא נתן לי כלום ויצו המלך לתלותו, ויהי הם הולכין בדרך לתלותו והנה איש אחד ויאמר לו באזניו אני שמעתי את אשתך מספרת עם פלוני ומשחקת עמו ואומרת לו המתן עד שימות בעלי העור ואנשא לך לאשה ונאכל האלף דינרין יחדו, וכשמוע העור דבריו ויקרא בקול גדול התירוני ואלך ואביא הדינרין והתירוהו והביא הדינרין, וא"ל ר"י כל זאת עשית לי ואם נתתי המעות בב' עדים צדיקים כש"כ אם הייתי נותן בלי עדים אבל בלא ספק שיוצרך על היושר ואמת יצרך עור. ויען המלך ואמר אמת ויציב כי אלהיכם צדיק במשפט וישר במדותיו ואין לפניו עולה (ס' קטן מעשיות) .

ז) אונקלס הגר קבל ממנו (עיין עקילס). ר' אלעאי אביו של ר' יהודה לפניו. ר"א חבירו, וראב"ע, ר' אלעזר בן יהודה בשמו, ר"א חסמא (ע"ל) ור"י בן ברוקא הלכו להקביל פניו בפקיעין ושאלם שבת של מי היתה. חגיגה ורבה במדבר פי"ד, בן בג בג חולק עמו, ברורי' בזמנו צ"ע, ר"ג דיבנה ע"ל, ר' זכריה בן הקצב בשמו, אבא חנן בשמו, חנניה בן אחיו, בש"ר יהודה בן פטירי, העיד עם ריב"ב וריב"ב נולד מתפלתו, ר' יהושע בן בתירא חולק עמו, ר"י בן הורקנוס, ר' יהושע בר ממל גמר מיניה. ריב"ז רבו, ר' יוחנן בן נורי רבו, ר' יוחנן בן גודגדא (ע"ל). יונתן בן הרכינס, ור' יוסי הכהן (ע"ל). ר' יוסי בשמו, בשם אבא יוסי חליפקורא איש טבעון, ר' יקים איש חדיד בזמנו, ר' ישבב בשמו, ר' ישמעאל תלמידו, פדה את ר' ישמעאל בן אלישע, ור' נחוניא בן אלנתן, ר' נהוראי בשמו, ר' סימן בשמו, רב ספרא משמו. ר"ע תלמידו, ור"י הלך אצלו כשגזר ר"ג ביוה"כ לחשבונו ובא אצל ר' דוסא בן הרכינוס ר"ה (כ"ה א'). העיד עם ר' פפייס ר"ה (ו' א'), ור' צדוק, שמעון בן עזאי בשמו, רשב"ג אמר העיד ר"י, שאל בשלומו דר"ש בן זומא, ור' תדאי בשמו :