סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תתתתעו

רב יהודה (סתם) בר יחזקאל (הליכות עולם) .

א) כתב הדורות עולם והשלשלת הקבל' (ל"ד, ס"ח) והיוחסין [בסדר הקבלה עם הגהות הרמ"א] שהיה לראש בנהרדעא אחר שמואל, עוד ביוחסין [בסדר האמוראים דור ב'] דמשמע ס"פ חבית ובפ' י' יוחסין (ע') ובע"פ שהיה ראש בפומבדיתא וכפירש"י ותוס' בגיטין (ס' ב') ורש"י בחולין (נ"ז א') ונדה (כ' ב'). ושם (ס"ז ב') התקין בפומבדיתא, וכן מוכח בחולין (ק"י א') עי' רמי בר תמרי. והוא סבא דפומבדיתא (ע"ש). היה לראש ד' אלפים י' (ושה"ק ס"ח א', ד"א י"ד) ומת רב יהודה וחזרו ב' הישיבות לרב הונא (ע"ש) ורש"ג כתב בתר שמואל מלך ר"ה וחי רב יהודה אחריו ב' שנים, וכ"כ התוס' (עיין ר"ה מ"ש שם ומי גדול ר"ה או רב יהודה) . ונולד יום שמת רבי, פ' י' יוחסין (ע"ב ב'). והיה תלמיד רב ואחר מיתת רב למד משמואל. רש"י סוכה (ט' א') ורשב"ם ר"פ מי שמת, ועיין רש"י ע"ז (ט"ז ב') :

ב) שמואל קרא אותו שיננא ברכות (ל"ו א') שיננא כוותך מסתברא ואמר שם אע"ג דקלסיה שמואל הלכה כשמואל. וכ"ה בעירובין (כ"ח ב'). שבת (ז' א', קנ"ב א') ר"ה (כ"ד ב') חגיגה (ט"ו ב'). בעירובין (נ"ד א') שיננא פתח פיך קרי כו' שיננא חטוף ואכול דהאי עלמא דמיא לבי הלולא. כתובות (י"ד א', נ"ג א') קדושין (ל"ב א') גיטין (ע"ח ב') זבחים (פ' ב') ע"ל. ב"ק (י"ד סע"א, ט"ו ב', ל"ו ב') ב"ב (קל"ג ב') ע"ז (מ"ג ב') נדה (י"ג א', י"ז א'). א"ל רב שמואל בר יהודה שיננא אמרת לן משמיה דשמואל כתובות (י"ב ב'). פי' הערוך שיננא מחודד מלשון חץ שנון, וי"א בעל שיניים גדולים. והוכיח את שמואל וא"ל אוטם אזנו מזעקת דל. וא"ל שמואל שיננא רישך בקרירי ורישא דרישך הוא מר עוקבא בחמימי (עיין מר עוקבא) שבת (נ"ה א') ופי' הגאונים (מובא בתוס' ב"ב (י' ב') ובערוך ערך נגד) שראה את שמואל יושב למטה ממדרגת רב יהודה תלמידו לפי שהוכיחו כנ"ל, לזה אמר עולם הפוך ראיתי (ע"ל יוסף בריב"ל) . שמואל אמר עליו אין זה ילוד אשה נדה (י"ג א') ולא היה מפסיק מדברי תורה לתפלה כרשב"י ואמר כגון אנו אין מפסיקין. והיה מתפלל מל' יום לל' יום פירש"י שהיה מהדר תלמודיה כל ל' יום. ר"ה (ל"ה א') עיין ר' חייא בר אבא . ולא הלך ד' אמות בקומה זקופה, בפ"א דחולין (י"ח ב') א"ר יוסף בר חייא (ע"ש) אנא מרב יהודה גמירנא דאפילו ספיקי דגברי גרס, דאר"י א"ר ירמיה בר אבא ספק משמיה דרב ספק משמיה דשמואל ובכורות (ל"ו ב') . בחלק וברכות (כ' א') ת"ש בעיי בעא דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר ואמר רבא גבורתא למבעי בעיי והא בשני דרב יהודה כלהו תנויי הוי בניזקין ואנן קמתנינן ד' סדרים ואילו רב יהודה כד הוה מטי האשה שכובשת ירק בקדירה כו' אמר הויות דרב ושמואל קחזינן ואנן מתנינן תליסר מתיבתא ואלו ר"י כד שליף מסאניה אתא מטרא ואנן מצערין נפשין ולית דמשגח בן אלא רחמנא ליבא בעי. (ובתענית (כ"ד ב') רב כהנא בריה דרב נחוני שמעי' שלף ליה חד מסאניה ואתא מטרא ורצה למשלף סנדל השני וא"ל אליהו אי שלפת אחרינא אמר הקב"ה אחריב עולמי) :

ג) במ"ק (י"ז א') ההוא צורבא מרבנן דהוו סנו שומעני' אמר רב יהודה היכי נעביד נשמתי' צריכי ליה רבנן (דאתריה דהוי רבהון) לא נשמתיה קמחלל שמיה דשמיא. אמר לרבב"ח מידי שמיע לך בהא, א"ל הכי א"ר יוחנן אם הרב דומה למלאך ה' יבקשו תורה מפיו ואם לאו כו' שמתיה רב יהודה לסוף אחלש רב יהודה אתו רבנן לשיולי ביה ואתא גם ההוא צורבא מרבנן כדחזייה רב יהודה אחיך א"ל לא מסתייע דשמתית לי וקמחייכת בי. א"ל לא בדידך קמחייכנא אלא דכי אזילנא לעלמא דאתי בדיחנא דעתאי דאפילו גברא רבה כוותך לא חניפי לי' נח נפשיה דר"י אתא לבי מדרשא א"ל שרו לי אמרו לו גברא רבה דחשיב כרב יהודה ליכא הכא דלישרי לך זיל גבי ר' יהודה נשיאה (ע"ש) דלישרי לך אזל לגבי' אמר לר' אמי פוק עיין בדיני' כו' סבר למשרי ליה עמד ר' שמואל בר נחמני על רגליו ואמר מה שפחה של בית רבי לא נהגו חכמים קלות ראש בנידויה ג' שנים יהודה חבירנו עאכ"ו. א"ר זירא מאי דקמן דאתא ליה סבא לביהמ"ד דהא כמה שנין לא אתא ש"מ לא בעי משרא ליה לא שרי ליה (ע"ש) :

ד) בקדושין (ע' א') ההוא גברא אמר לטבח הבו לי בשרא א"ל נטור עד דשקיל שמעי' דרב יהודה בר יחזקאל ברישא אמר מאן יהודה בר שויסקל (גרגרן) אפיק ר"י שיפורא ושמתיה אמרו לרב יהודה רגיל ההוא גברא דקרי לאינשי עבדי. אכריז עליה דעבדא הוא, אזל ההוא גברא אזמניה לדינא קמיה דרב נחמן אזל ר"י לגביה דרב הונא (לימלך בו אם יש לו לילך לפני ר"נ) א"ל איזיל או לא. א"ל מיזל לא מבעי לך משום דגברא רבה את (שאתה גדול ממנו אתה ראש בפומבדיתא ור"נ בנהרדעא, נ"ל לפי שעיקר ישיבת בבל שם כמ"ש רש"י בסנהדרין ל"ב ב') אלא משום יקרא דבי נשיאה (שהוא דיין לריש גלותא וחתן הנשיא) קום זיל. אתא אשכח דר"נ עביד מעקה א"ל ר"י לא סבר מר להא דא"ר הונא בר אידי אמר שמואל כיון שנתמנה פרנס על הצבור אסור בעשיית מלאכה בפני ג' כו' (ע"ש הרבה דברים כאלה). א"ל תיתי דונג (בתי) תשקינן א"ל ר"י אין משתמשין באשה כו', נשדר מר שלמא לילתא (אשתי) א"ל אין שואלין בשלום אשה כו' שלחה ילתא לר"נ שרי ליה תיגריה דלא נשווך כשאר אינשי א"ל ר"נ למה בא אדוני הנה א"ל טסקא דהזמנתא שדר מר אבתראי א"ל ר"נ שותא דמר לא גמירנא טסקא דהזמנתא משדרנא למר. הוציא שטר הזמנה והראה לו כו' אדהכי אתא ההוא גברא א"ל לר"י לדידי קרית עבדא דאתינא מבית חשמונאי מלכא, א"ל הכי אמר שמואל כל דאמר מדבית חשמונאי קאתינא עבדא הוא, א"ל ר"נ לא סבר מר הא דאמר ר' אבא כל ת"ח שמורה הלכה אם קודם שבא מעשה לידו אמר ההיא שמועה לתלמידיו בשם רבו שומעין לו ואם לאו אינו נאמן לומר ששמע מרבו, א"ל הא איכא רב מתנה דקאי כוותי. רב מתנה לא חזייה לנהרדעא י"ג שנין ההוא יומא אתא א"ל דכיר מר מאי אמר שמואל כי קאי חד כרעא אגודא וחד כרעא במברא א"ל הכי אמר שמואל כל דאמר מדבית חשמונאי קאתינא עבדא הוא כו' אכריז עלי' דעבדא הוא כו' :

ה) היה רבו של אביו רב יחזקאל (ע"ש) ואמר לאביו אבא לא תתנייה הכי וא"ל שמואל שיננא לא תימא הכי לאבוך (ע"ש). הוה אזיל עם רב ואזלה אשה קמייהו אמר רב לר"י דל כרעך מקמי גיהנום א"ל והא מר אמר בכשרים שפיר דמי, א"ל מי יימר דכשרים כגון אנא ואת אלא כר' חנינא בר פפי ור' צדוק ורב כהנא פ' י' יוחסין (פ"א א'). ר' זירא חזי לר"י דקאי אפתחי דחמוה ובדיחא דעתי' ואי בעא מיני' כל חללי דעלמא הות א"ל, א"ל מ"ט עיזי מסגן ברישא כו' (ע"ש הרבה דברים) שבת (ע"ז ב') :

ו) אשתו היתה קנטרנית פ' כה"ג ופ' הבע"י (ס"ג ב'). נסב כהנתא וחליש אמר לא ניחא לאהרן דאידבק בזרעי' ואיתסי פסחים (מ"ט א'). היה רגיל לאחזו בולמוס רש"י כירה (ל"ז ב'). רב יהודה מצטער וקרא וחתם, פרש"י זקן היה ועיניו כהות גיטין (י"ט ב'), ע"ל רבה, שהיה זקן גדול ועיניו משונות תוס' בכורות (מ"ד א'). והיה ארוך בדורו נדה (כ"ד ב') עיין אבא שאול. מת תר"י לשטרות (היינו ד"א נ"ח) רש"ג ביוחסין :

ז) רב יהודה ורבה קיי"ל כר"י (כ"כ מבוא הגמרא לר"ש דנגיד). ר"י ורב ששת הלכה כר"ש (ע"ש). ר"י ורב הונא הלכה כר"ה שהיה רבו (ע"ש) :

ח) ר' אבא בר כהנא בשמו. ר' אבא בר זבדא אר"י. אבא בב"ח (ע"ש). אבא מהגרוניא בזמנו. א"ר אבא ור' אבא שאלו. משמי' דאביי שבת (נ"ז ב') וכ"ה ברי"ף ואשר"י, וצ"ע דהא אביי ורבא היו בני גילי (ע"ש) ורבא נולד יום שמת רב יהודה, ועוד דאביי לזקנותו נשא בת איסי ברי' דרב יצחק ברי' דרב יהודה אחר שנתארמלה משני בעליה, וצ"ל שזה אביי הקדמון (ועיין עולא). אמר אבימי. ר' אבין ורבה בני רב אדא תלמידו. אמר לר' אבין ברב נחמן אחי. ר' אבין דמן נשקיא. ואדא משוחאה אמר כו'. אדא דיילי תלמידו. און בר אימי א"ל. ר' אושעיא תלמידו וקראו ברי. רב אחא בר אדא אר"י. רב אידי בר אבין אר"י. אימי אבוה דשמואל בשמו. ר' איניי בר פזי בשמו. אמי תנוראה. איסי נכדו (ע"ל). רב יהודה אמר רב אסי יבמות (ט"ז ב') וברש"י שם (י"ז א') אר"י משמי' דרב אסי ואחר פטירת ר"א בא לפני שמואל לגירסת מהרש"ל ובשס"ח אמר רב אסי אר"י. אשיאן בר נדבך בשמו. אמר רב אשי הקדמון, רב אשי בר אבין אר"י, רב ביבי בשמו, רב ברונא רמי לי'. ר' ברכיה בשמו. רב דימי בר יצחק קמי'. רב הונא חבירו וי"א רבו. רב הונא בר יהודה א"ל. רב המנונא קמי'. ר' זבדא אביו של ר' אבא תלמידו. ר' זירא (ע"ל). רב זוטרא בר טוביה. ר' זעירא בשמו. אמר זעירי. ר' זעירא בר חנינא בשמו. ר' זריקא בשמו. א"ר חייא שבת (ז' ב') תענית (י' ב'). מתני לחייא בר רב. ר' חייא בר אבין בשמו. ר' חייא בר יהודה א"ל. בש"ר חמא דכפר תחומין, א"ל חנא בגדתאה, רב חנא בר אדא תלמידו. רב חנינא בר איקא בשמו. רב חנינא בר עזקא בשמו. ורב חנן בר אבא, חיננא בר חייא א"ל. ר' יהודה נשיאה השני חבירו (ע"ש). בת ר' יהודה בר חביבא נשאה בנו, ר' יהודה בר אמי בשמו. ר' יהודה בן אביי משמו. ר' יהודה בר אושעיא בזמנו. רב יוסף תלמידו פסחים (כ"ז א') א"ר יהודה א"ר יוסף אמר שמואל ט"ס ואולי צ"ל אמר רב יוסף א"ר יהודה אמר שמואל. רב יוסף בר נחמני בזמנו. רב יצחק בנו. ר' יצחק בר שמואל בר מרתא בזמנו, בש"ר יצחק בר פנחס, א"ר ירמיה בר אבא (ע"ל). ר' ירמיה ביראה בזמנו. בש"ר כהן. רב כהנא אחוה. רב כהנא השני קמי', לוי בר שמואל קמי'. לוי בר שמואל בר אבא הכהן בזמנו, ר' לוי בר סימון בזמנו. ור' לוי. ר' מונא בשמו. ר' מנשה תלמידו, ר' מתנה חבירו (ע"ל). ר' נתן בר אושעיא פליג עמו. ורב נתן. ר' נתן בר עוקבא בשמי'. משמי' דעולא. בר קפתאי, רב רבו. רב ברב כהנא תלמידו, רבא אמר לרב יהודה לדידך ב"ק (צ"ז סע"א) ט"ס הוא כי רבא נולד כשמת רב יהודה ואולי צ"ל רבה וצ"ע כי רבה תלמידו ואיך א"ל לדידך, ורבא אמר סבא רב יהודה (ע"ש). רבה תלמידו. ורבב"ח (ע"ל). א"ל רבה בר יצחק. רבה ברב אדא בשמו. רבה ברב ניסבי בזמנו, רחבא דפומבדיתא בשמו. רמי אחיו. רמי בר פפא. רמי בר תמרא. שמואל רבו. ורב שמואל ברב יהודה. בש"ר שמואל בר שילת. ר' שמואל בר אבא מהגרוניא לפניו. ר' שמואל בר נחמני חבירו. בש"ר שמעון בר חייא חוזאה :