סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תתתתמט

ר' יהודה בר אלעאי הוא סתם ר' יהודה (רש"י ביצה (כ"ו א') ע"ל ריב"ב) :

א) במשנה אבות פ"ד י"ג. ברכות פ"ב א' ב' ג'. פ"ג ד' ו'. פ"ד א' ז'. פ"ו א' ג' ד'. פ"ז ב'. פ"ט ב'. פאה פ"א ג'. פ"ב ב'. פ"ג ה'. פ"ד ו'. פ"ה ה'. פ"ו י'. פ"ז ד' ה'. פ"ח א'. דמאי פ"א א'. כ"ב ב' ג'. פ"ג ו'. פ"ד ז'. פ"ה ג' ד' ה'. פ"ו א' ב' ה'. כלאים פ"א ב' ז' ט'. פ"ג א' ג'. פ"ד ג' ז' ט'. פ"ח ד'. פ"ט י'. שביעית פ"ב ה' ו'. פ"ג א'. פ"ד ב' ה'. פ"ה א' ה'. פ"ז ד'. פ"ט א' ד' ח'. פ"י א'. תרומות פ"א ג'. פ"ב ב' ד' ה' ו'. פ"ג ט'. פ"ד ג'. פ"ט ו' ז'. פ"י א' ג' ח' י"א. פי"א א' י'. מעשרות פ"א ב' ז' ח'. פ"ב ב' ג' ה' ח'. פ"ג ה' ז'. פ"ד ב'. פ"ה ה' ו'. מע"ש פ"ג י'. פ"ד ז' י'. פ"ה ח'. חלה פ"ב ב'. פ"ד ט'. ערלה פ"א ב'. בכורים פ"א א' ו' ז' י"א. פ"ג ו' י"ב. שבת פ"א י"א. פ"ב ד'. פ"ג ה'. פ"ד א'. פ"ה ב'. פ"ז ד'. פ"ח ב' ד' ו' ז'. פ"ט ה' ו' ז'. פ"י ד'. פי"ג ה'. פט"ו ב'. פט"ז ז'. פי"ז ה'. פי"ח ב'. פי"ט ג'. פ"כ ב' ה'. פכ"א א'. פכ"ב א' ג'. פכ"ד ב' ד'. עירובין פ"א א' ד' י'. פ"ב א' ג' ד' ה'. פ"ג א' ד' ה' ז' ח'. פ"ד ד' ה' ט' י'. פ"ה ו'. פ"ו ב' ד'. פ"ז י"א. פ"ח ב' ד' ה' ו' ז'. פ"ט ג' ד'. פ"י ב' ג' ה' י"א י"ב ט"ו. פסחים פ"א ג' ד' ה'. פ"ב א'. פ"ג ה' ח'. פ"ד ב' ג'. פ"ה ד' ז' ח'. פ"ח ז'. שקלים פ"א ב' ד'. פ"ב ד'. פ"ו ה'. פ"ז ד' ו'. יומא פ"א א'. פ"ד ה' ו'. פ"ה ד'. פ"ו א' ח'. סוכה פ"א א' ב' ו' ז'. פ"ב א' ב'. פ"ג א' ו' ז' ח' ט"ו. פ"ד ה' ט'. פ"ה ד' ח'. ביצה פ"א י'. פ"ב ח' י'. פ"ג ד' ו' ח'. פ"ד ב' ד'. פ"ה ד'. ר"ה פ"ג ה'. תענית פ"א ב'. פ"ב ג'. פ"ד ז'. מגילה פ"א ג'. פ"ב ג' ד'. פ"ג א' ב' ג'. פ"ד ו' ז' י'. מ"ק פ"א ו' ז' ט'. פ"ב א' ב' ה'. פ"ג ד'. חגיגה פ"ג ז'. יבמות פ"ב ט'. פ"ד ז' י'. פ"ו ה'. פ"ח ו'. פי"ח א'. פי"ב ו'. פט"ו א' ה'. פט"ז ה'. כתובות פ"ב ח'. פ"ג ב'. פ"ד ב' ד'. פ"ה א' ז'. פ"ו ו'. ע"ז א' ב'. פ"ח א' ה'. פ"ט א'. נדרים פ"א ג' ד'. פ"ב ד'. פ"ד ד'. פ"ה ה'. פ"ו ג' ו' י'. ע"ז ג'. פ"ח ה'. פי"א י'. נזיר פ"א ז'. פ"ב א' ב'. פ"ג ו'. פ"ד ג'. פ"ו ב' ז'. סוטה פ"א ג' ה'. פ"ב ב' ג'. פ"ז ד' ו'. פ"ח ג' ז'. פ"ט א'. גיטין פ"א ב'. פ"ב א' ד'. פ"ג ב' ח'. פ"ד ז' ח'. פ"ו ב'. פ"ז ד' ו'. פ"ט ג'. קדושין פ"ב ח'. פ"ד ג' ו' ח' י"ד. ב"ק פ"ב ד'. פ"ג א' ט'. פ"ד ב' ז' ט'. פ"ג ה' ו'. פ"ח ג' ו'. פ"ט ד'. ב"מ פ"ב א' ו'. פ"ג ז' ח' י"א. פ"ד ד' ה' ט' י"ב. פ"ה ז'. פ"ו ז'. פ"ז ט'. פ"ט ה' ו'. פ"י ג' ו'. ב"ב פ"א ו'. פ"ב ה' י"ד. פ"ג ב' ו'. פ"ד א'. פ"ה א' ב' ח' ט'. פ"ח ז'. פ"י ה' ו'. סנהדרין פ"א ג' ו'. פ"ב א' ב' ג' ד'. פ"ג ג' ד'. פ"ד ג'. פ"ה ג'. פ"ו ב' ג'. פ"ז ב' ג' ד'. פ"ח ד'. פ"ט א' ג'. פ"י ב'. פי"א א' ד'. מכות פ"א ה'. פ"ב ג' ו' ח'. פ"ג ד' י' י"ד. שבועות פ"א ד'. פ"ז א' ב' ג' ו'. עדיות פ"א ו'. פ"ג י"ב. פ"ד ו'. פ"ה א' ו'. פ"ח ז'. ע"ז פ"א א' ה' ו' ח'. פ"ב ה'. הוריות פ"א ה'. זבחים פ"ב ה'. פ"ג ו'. פ"ו ז'. פ"ז ו'. פ"ח ו' י"ב. פ"ט ב'. פי"א ג'. פי"ד י'. מנחות פ"א ד'. פ"ב ב'. פ"ג ב'. פ"ד ה'. פ"ה א' ט'. פ"ו ה'. פ"ח ד'. פ"י ה' ח'. פי"א ב' ד' ה'. פי"ג א'. חולין פ"ב א'. פ"ג א' ד' ז'. פ"ה ג'. פ"ו ד' ה' ו'. פ"ז א' ב' ג' ו'. פ"ט א' ב' ו'. פ"י ד'. פי"ב ד'. בכורות פ"ג ד'. פ"ד ג' ט'. פ"ה ב'. פ"ו י'. פ"ז א' ו'. פ"ח ג' ד' ו'. פ"ט ח'. ערכין פ"א ב'. פ"ד ב'. פ"ה א'. פ"ז ד' ה'. פ"ח ה'. פ"ט ה'. תמורה פ"א ה'. פ"ב ב'. פ"ז ו'. כריתות פ"ב ג' ד'. פ"ד ב' ג'. פ"ה א'. מעילה פ"ג ו'. פ"ו ד' ה'. תמיד פ"ז ב'. מדות פ"א ז'. פ"ג ו'. פ"ד א' ב' ו'. כלים פ"א ה'. פ"ג ב'. פ"ד א' ד'. פ"ה א' ב' ו' י"א. פ"ו א'. פ"ז א' ב'. פ"ח ח' ט' י'. פ"ט ז' ח'. פ"י ג' ה'. פי"ב ב' ח'. פי"ג א'. פי"ד ו' ח'. פט"ו א' ג' ו'. פט"ז א' ד' ח'. פי"ז ו' ז' י' י"א. פי"ח ב' ד'. פי"ט א'. פ"כ א' ז'. פכ"א ב' ג'. פכ"ב א' ז' ח'. פכ"ה א' ב' ג'. פכ"ו א' ט'. פכ"ז י"א. פכ"ח ז'. אהלות פ"ג ה' ז'. פ"ו ג' ד'. פ"ז א' ד'. פ"י ג'. פט"ו ח'. פט"ז ב'. פי"ז ה'. נגעים פ"ב א' ב' ד' ה'. פ"ו ז'. פ"י ב' ד' ט' י'. פי"א ג' ד' ח'. פי"ב ד' ה'. פי"ג ג' י' י"א. פי"ד ח' ט' י"א י"ב. פרה פ"ב ב' ד' ה'. פ"ג ט'. פ"ד א'. פ"ה א' ד' ו'. פ"ז ט'. פ"ח ח' ט' י' י"א. פ"ט ה'. פי"א ח' ט'. פי"ב א' ב' ה'. נדה פ"א ז'. פ"ג א'. פ"ד ה'. פ"ו י"א. פ"ז ג' ד'. פ"ט ה' ט' י"א. פ"י ב' ה'. זבים פ"ב ב'. פ"ג א' ב' ג'. מקואות פ"ב י'. פ"ה ב' ד' ה'. פ"ו א' ה' ט'. פ"ז ו'. פ"ט א' ו' ז'. פ"י ה'. טבול יום פ"א א' ב' ה'. פ"ב ג' ז'. פ"ג א'. ידים פ"ג ה'. מכשירין פ"ב ד' ה' ז' ח'. פ"ג א' ג' ה' ו' ז'. פ"ו ב' ג'. טהרות פ"א א'. פ"ד א' ח'. פ"ה ה' ו'. פ"ו ח'. פ"ז ח'. פ"ח א'. פ"ט ד'. פ"י א'. עוקצין פ"א ב'. פ"ב א' ד'. פ"ג ב' ח' :

ב) והיה ראש המדברים בכל מקום. במנחות (ק"ג ב') פרש"י קרי לי' כן משום מעשה ד"מ ע"ד במס' שבת עכ"ל. ויש איזה ט"ס, והוא בפ' ב"מ (ל"ג ב') בצווי הקיסר יהודה שעילה יתעלה. וכתבו התוס' במנחות (שם) ר' יהודה מוריינה דבי רבי הוה פירש"י מורה הוראות להם ועל פיו היו עושים כל דבריהם דשמא מינהו הקיסר ראש על בית נשיא, וכתבו שם (ק"ד רע"א) דאפשר דר' יהודה היה בימיו דאפי' ר"מ דנפטר קודם ר' יהודה (ע"ש) היה קיים בהלולי דר' שמעון ברבי (ע"ל רבי) . כל מעשה בחסיד אחד היה ר' יהודה בן בבא או ר' יהודה בר אלעאי ב"ק (ק"ג סע"ב) ובתמורה (ט"ו סע"ב) מעשה בחסיד אחד שהיה גונח מלבו ושאלו לרופאים ואמרו אין לו תקנה עד שיינק חלב רותח שחרית כו' ובדקו ולא מצאו בו אלא אותו עון. ושם כל מקום שאמרו מעשה בחסיד אחד הוא ר' יהודה בן בבא או ר"י בר אלעאי. אכן מפורש בירושלמי כי חסיד זה שגנח כו' היה ר"י בן בבא (ע"ש). מעשה בחסיד אחד שפדה ריבה אחת כו' ולמלון השכיבה תחת מרגלותיו למחר ירד וטבל ושנה לתלמידיו כו' שבת (קכ"ז ע"ב) פירש"י כל היכא דאמר מעשה בחסיד אחד ר"י בן בבא או ר"י בר אלעאי. וקשה למה לא פירש"י כן פ"ג דברכות (י"ח ב') גבי מעשה בחסיד א' גבי ב' רוחות שהיו מספרות כו', ושם (ל"ב סע"ב) גבי מעשה בחסיד אחד שהיה מתפלל ושר נתן לו שלום ולא החזיר לו שלום, שהיה ר"י בן בבא או ר"י בר אלעאי. ואמר הג"מ העשיל דקשה לי' דהא קיי"ל כר"י בן בתירא דבעל קרי מותר בד"ת בברכות (כ"ב א') א"כ למה הוצרך לטבול, לכך פירש"י שהחסיד הוא ר"י בר אלעאי שהוא סתם ר' יהודה וס"ל ברכות (שם) דבעל קרי אסור בד"ת. ובעל ברכת הזבח בתמורה (שם) כתב דאי' בסנהדרין (כ' א') שקר החן זה יוסף (באשת פוטיפר) והבל היופי זה בועז (ברות) אשה יראת ה' היא תתהלל זה פלטי בן ליש (באשת דוד) וא"כ קשה למה לא קחשיב גם חסידות של חסיד זה שהוא ממש חסידות בועז לכך פרש"י דכ"מ שאמר מעשה בחסיד א' הוא ר"י בר אלעאי ואי' שם אשה יראת ה' היא תתהלל זה ר' יהודה בר אלעאי שהיו ז' מתכסין בטלית א' ועוסקין בתורה, וכן אי' בפ"ו דנדרים, וא"כ מעלה זו שלא בא על נערה היא הבל נגד מעלתו עכ"ל ודפח"ח . והיה מתעטף בסדינין המצויצין ודומה למלאך ה' שבת פ"ב (כ"ה ב'). והיה נוטל בד של הדס ומרקד לפני הכלה כתובות (י"ז א') . בפ' הרואה (נ"ה א') ונדרים (מ"ט ב') אמרה לי' מטרוניתא פניך דומין למלוה בריבית ומגדלי חזירים ואמר לה שניהם אסורים אלא כ"ד בתי כסאות יש לי ואני בודק עצמי בהן, ובירושלמי פ' ע"פ הלכה א', ומדרש קהלת פ' מי כהחכם וירושלמי ר"פ המוציא יין שאמרה לו או שתייה חמר את א"ל אולפני שכיח בי דכתיב חכמת אדם תאיר פניו. וכששתה ד' כוסות דפסח חזיק רישי' עד חגא . בפ' הנודר (מ"ט ב') כי אזל לבהמ"ד שקל גולפא אכתפיה ואמר גדולה מלאכה שמכבדת בעליה. ואשתו עשתה לו מעיל וכד מכסי לי' ברך ברוך שעטני מעיל, ורשב"ג גזר תענית ולא אתא ר' יהודה אמרין לית לי' כסויא שדר ליה גלימא ולא קבל והסיר המחצלת והראה לו עושר מיהא לא ניחא לי דאתהני מעלמא הדין, וזה היה דרך נס. בתענית (ל' סע"א) א"ר יהודה אמר רב כך היה מנהגו של ר"י בר אלעאי ערב ט"ב מביאין לו פת חריבה במלח וישב בין תנור לכיריים ואוכל ושותה קיתון מים ודומה כמי שמתו מוטל לפניו . בגיטין (ס"ז א') ר' יהודה חכם לכשירצה, לכשיתיישב בדעתו שהיו בניו מתים בחייו. ובתוס' חכם כשירצה יותר מר"מ ודלמא ר"מ חריף ומקשה ור"י מתון ומסיק (ע"ש ברש"י) :

ג) והוא סתם ספרא שהוא תורת כהנים. פר"א דמילה (קל"ז רע"א) ויומא (מ"א רע"א) ועירובין (צ"ו ב') קדושין (נ"ג א') סנהדרין (פ"ו א') שבועות (י"ג א') והצ"ד כתב רב חבר הספרא אליבא דר' יהודה בר אלעאי (ע"ל אבא אריכא) :

ד) בסוף מ"ק (כ"א א') ופ"י דשמחות כשמת בנו היה ר' חנניא בן עקביא תורגמן. ונכנס ר' חנניה ב"ע וישב בצדו ולחש הוא לר"ח ב"ע ור"ח למתורגמן ומתורגמן השמיע לרבים. א"ר יהודה מעשה בבן קדרה שהיה כותב טופסי גיטין בערב ופסלו חכמים את כלן ר' אליעזר מכשיר בכלן חוץ מגיטי נשים (תוספתא גיטין ספ"ב) . והאריך ימים על חביריו שהיה בימי רבי (ע"ש) . בסוף ר"ה (ל' רע"ב) א"ר יהודה גרסי' ולא גרסי' אמר לו ר"י שהרי לא ראה מימיו את ריב"ז.

ה) כתב גא"י קברו בכפר עין זיתים לצד צפון לכפר ועליו מצבה גדולה וסמוך לו מערה ומצבות הרבה ושם נקבר אביו ר' אלעאי והרבה צדיקים. ובמקום אחר כתב שר' יהודה בר אלעאי נקבר בכפר פניעם. נסיון של יוסף בפוטיפרע שבא בר' אלעאי וזה היה גלגול ר' יהודה בר אלעאי, עמק המלך (ע"ה ב'), וילקוט ראובני פ' וישב, ועיין גלגולים :

ו) ר' יהודה ור"א בן יעקב הלכה כראב"י. ר"מ ור"י הלכה כר"י עירובין. ובתוס' ברכות (מ"ט ב') לבד אי קם ר' יוחנן בשיטת ר"מ, ועיין מגדל עוז עירובין פ"א, ובס' כריתות ימות עולם שער ג' הלכה כר"י בעירובין ולא במחיצות, כל מקום ששנה בעירובין הלכה כוותי' (ס"פ חלון) מ"מ קיי"ל כדברי המיקל נגדו. עיין עירובין (מ"ו א', צ"ה א') והגהת מיי' פט"ז מה' שבת ובכנסת הגדולה א"ח סי' שנ"ח. ר"ש ור"י הלכה כר"י עירובין (שם) ובכורות (י"א א') ביצה (כ"ז א'). ותימה כי הבית יוסף ביו"ד ר"ס קי"ט כתב להיפך. עיי' תוי"ט פ"ד דבכורות משנה ט'. ברבה חזית פ' סמכוני באשישות בשלפי שמד נתכנסו רבותינו לאושא ואלו הן ר' יהודה ור' נחמיה ור"מ ור' יוסי ורשב"י ור"א בר' יוסי ור"א בן יעקב כו' חלקו כבוד לר' יהודה לא שהיה גדול מהם אלא שהיה בן עיר ומקומו של אדם מכבדו נכנס ר' יהודה ודרש :

ז) ר"א בן עזריה רבו מובהק כדאי' במגילה (כ' רע"א) וברכות (ט"ו ב'). ר' יהודה אומר משום ראב"ע ואמר שם שהיה רבו . ר"א היה רבו בפ' הקומץ ואולי לפי שהיה אביו ר' אלעאי תלמיד ר"א (ע"ש). ביצה (מ' א') ר' אליעזר רבו דר' יהודה וכתב הרשב"א כלומר רבו דרבו. משם ר"א תוספתא נזיר פ"ב. א"ל ר"א בן יעקב. בש"ר אלעזר בן מתיא. עם ר"א בר' יוסי ורשב"י היה ביבנה. ר"א בנו (עיין ר' יוסי בר"י). למד לפני רבן גמליאל עם ר' חנניה בן עקביה פ"ח דכתובות, ובשבת (ק"ג ב') וזבחים (ע"ט א') משום ר"ג ואמר שם הא דידי' הא דרביה. ר' חנניה בשמו. ר' יוסי שלחו לר' חנינא בן אנטיגנוס . קרא את המגילה כשהיה קמן לפני ר' טרפון מגילה (כ' א'). משום ר' טרפון נזיר (ל"ד א'). ובמשנה נדרים פ' הנודר מן המבושל ואסר לי ר"ט. סוכה (ל"א א') בשם ר"ט. ישב לפני ר"ט יבמות (ק"א ב'). ר' יהודה הנשיא הוא רבי היה תלמידו. אמר רבי כשהייתי קטן קריתי המגילה לפני ר' יהודה מגילה (כ' א') ובספ"ק דשבועות רבי תלמיד ר"י (ע"ש). ר' יוחנן בשמו. ר' יוחנן בן דהבאי בשמו. ר' יוסי הגלילי רבו. בש"ר יוסי הגלילי במשנה פ"ח דב"ק (צ' א') ובמכות (ט"ז א') שבועות (כ"א א') תמורה (ג' א'). ר' יוסי בנו. א"ל ר' ישמעאל בר' יוסי רבי כך פירש אבא סוכה (י"ח א'). ר' מונא בשמו. ר' מיאשא בשמו. ר' מני בש"ר יהודה בש"ר יוסי הגלילי ירושלמי. ר' נחמיה חבירו. סומכוס. ר' נחוניא חופר שיחין העיד לפניו. ר' יהודה הוה שכיח קמי ר' עזריה מדרש רות ורקנ"ט, ואולי ר"י הוא זה ור' עזריה אביו של ר"א. ר' עזריה ור' יהודה בר' סימון בש"ר יהודה בר אלעאי. ר' עקיבא רבו. וחולק עם ר"ש חבירו. וכתב היוחסין ותימה על הרמב"ם שהביא בזאת החבורה ר"מ ור' יוסי ור' יהודה ור' נתן שהיה יותר אחרון מרשב"י והביאו בכת ד' לר' שמעון עם רבי. וזה ודאי טעות מפורסם כפי הנראה מהתלמוד. וע"ל מ"ש במדרש חזית כי ר"מ ור"ש הוא רשב"י ור"י ור' יוסי בדור אחד. ר' שמעון שזורי חבירו. ר"ש ברבי תלמידו (ע"ל). ר' שמעון בנו :