סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תתתתמד

ר' יהודה הענתותי מעשה בר"מ היה רגיל שלא לצאת מבהכ"נ עד ד' שעות יום א' התפלל שחרית והקדים לצאת ותמה בעצמו מה יום מיומים שהקדמתי לצאת שמא הקב"ה עושה נס היום על ידי ומעט רגע ראה ב' נחשים ששואל אחד את השני לאן הולך א"ל שלחני ה' להרוג את יהודה הענתותי ואשתו ובניו ואנשי ביתו א"ל חבריו מפני מה א"ל מפני שמימיו לא עשה צדקה מנכסיו, וכששמע ר"מ כך אמר בלבו אלך אצלו שמא אוכל להמליט אותו ובני ביתו, הלך ר"מ בדרך אחר כיון שהגיע ר"מ בנחל פגע בנחש שרצה לעבור להרוג את ר"י הענתותי וגזר עליו שלא יעבור הנחל בלתי רשותו הלך ר"מ לבית ר"י ענתותי וכסה פניו שלא יכירהו כיון שראה אותו אמרו אין זה אלא גנב שרוצה לגנוב נכסינו. כששמע ר"מ הלך ונחבא באבוס הגמלים וכשישב ר"י לאכול עם בני ביתו בא ר"מ וישב עמהם התחילו בניו לריב עמו ורצו לגרשו ולהוציאו מן הבית א"ל איני זז מכאן עד שאוכל כי רעב אנכי נתנו לו לאכול ולשתות נטל ר"מ אח"כ לחם אחד מן השלחן ואמר לר"י טול זה הלחם ותנהו לי ואמור זאת לך לצדקה אר"י לא דייך שאכלת לשובע ועדיין אתה מבקש יותר מה עשה ר"מ כבה את הנר והסיר את הצעיף מעל פניו והבהיק הבית לאורו של ר"מ כשראו כך הכירוהו שהוא ר"מ מיד עמדו על רגליהם לפייסו נטל ר"י הלחם ונתנו לר"מ וא"ל זה לך לצדקה א"ל ר"מ קח את אשתך ושלח אותה במקום אחר ובניך במקום אחר ובנותיך תוציא מן הבית וכן עשה ונשאר בבית ר"מ ור"י. כיון שעברו ב' שעות בלילה התיר ר"מ את הנחש ועבר הנחל ובא לביתו של ר"י ויצא ר"מ לצרכיו ונכנס הנחש בבית ר"י ובקש להרגו מיד נכנס ר"מ לבית ומצא הנחש א"ל מה טיבך לכאן א"ל הקב"ה שלחני להרוג את ר"י ובני ביתו א"ל ר"מ למה א"ל מפני שכל ימיו לא עשה צדקה, ענה לו ר"מ והלא אמש האכילני והשקני מלחמו ויינו ועוד נתן לי לחם צדה לדרך צא מן הבית כי אין לך רשות לשלוט בהם לשום דבר רע הוציאו מן הבית בע"כ וסגר הדלת בפניו ואמר לר"י השמר לך שלא תפתח הדלת עד למחר לאחר שעבר שעה אחת בא הנחש בערמה ונדמה לר"י בקול אשתו ואמר לר"י פתח לי בעלי את הדלת שהרי צינה וקור גדול עומדת עלי א"ל ר"מ אל תפתח כי אין אשתך חוצה, עמד מעט וקרא הנחש בקול בנו הגדול וא"ל פתח לי אבא כי מתיירא אני שלא יאכלוני חיות רעות א"ל ר"מ אל תחוש כי זה הקורא אינו בנך לך שכב ואל תפתח לו גם קרא הנחש פעם ג' ונדמה לו כקול בניו ובנותיו ובכל זאת התרהו ר"מ לא תשמע לקולו ולא תפתח. כשראה הנחש שלא היה יכול להרוג את ר"י נזדעזע ונבהל ונחבט לארץ בקרקע ואמר אוי שהעליונים גוזרים ותחתונים מבטלין והפיל עצמו ומת, לאחר ב' שעות באו אשת ר"י ובניו ובנותיו ואמר ר"מ לר"י שאל להם אם באו הלילה לקרוא אותך ואמרו לא יצאנו מפתח הבית שנכנסנו אמש, אמר ר"מ לר"י בוא ואראך מי היה הקורא בלילה יצאו ומצאו הנחש מת על מפתן הבית ומיד התחילו ליתן שבח והודיה ואר"י ברוך המקום שעשה לי הנס והודה לר"מ ונשבע שכל עני שיבוא לא יחזירנו ריקם (ס' קטן מעשיות) :