סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תתתשעט

טביומי הוא מר ברב אשי (ע"ש) ובנבואת השוטה שאמר מי שחותם טביומי יהיה ראש, ולא מלך רב אחא מדיפתא, פ"ק דב"ב (י"ב ב'), וכתב היוחסין באגרת רש"ג בימיו גזר מלך פרס יזרגרד מלכא שמדות והתפלל מר בר רב אשי ובלעו תנין בבית משכבו ונתבטל השמד. (ועיין ביוחסין בסדר רבנן סבוראי בדור הרביעי) ובשלשלת הקבלה (ל"ה א') מר ברב אשי העלוהו בני הישיבה לראש בהיותו בן חמש שנים לכבוד אביו וישב י"ג שנה על כסא אביו ומת בן י"ט שנה ד' אלפים ר"ו ליצירה. ולרכות שניו קראוהו בני הישיבה רב טביומי עכ"ל. וקשה הא חתם שמו כך קודם שנעשה ראש, ועוד קשה דהא כתב הדורות עולם אחר רב אשי היה ראש מרימר (ע"ש) ואחריו רב אידי (ע"ש) ואחר כל אלו ישב מר בר רב אשי על כסא רב אשי שנת ד"א רט"ו ומלך י"ג שנה וכל ימיו היו ימים טובים לישראל וע"ז נקרא רב טביומי ומת שנת רכ"ח (ע"ש ביוחסין), וכתב שם בהג"ה במ"ש שמרימר היה לראש אחר רב אשי דהא אמר במ"ק דחקוה רגלי' דרב הונא בר נתן, א"כ ר"ה בר נתן נעשה ראש ישיבה אחר רב אשי, ויהיה איך שיהיה איך יהיה מר ברב אשי בן ה' שנים לראש ישיבה אחר מות אביו. ומ"ש כל ימיו היו טובים ע"כ נקרא טביומי דהא חתם כך קודם שנעשה ר"י, וכן הקשה בחידושי אגדות בב"ב שם, ומ"ש השה"ק ומת בן י"ט שנה יצא לו זה כי מלך י"ג שנה וראה בדורות עולם שימיו היו י"ט הבין כי ימי חייו היו י"ט שנים א"כ יצא לו מזה שבהכרח נעשה ר"י בן ה' שנים, אבל לפי הנ"ל מלך אחר מות רב אשי רב הונא בר נתן ומרימר ורב אידי ואחריהם מר בר רב אשי, א"כ מ"ש ימיו היו י"ט הוא ראשי תיבות ר"ל ימים טובים. כתב בתשו' רש"ג ביוחסין ושכיב תשע"ט (הוא ד"א רכ"ז) ובס' כריתות כתב תשצ"ט (הוא ד"א רמ"ז) במוצאי יו"כ, ומ"ש ומת ד"א ר"ו ליצירה ט"ס, (עיין חלק א' ד"א רכ"ח) : [הגהות: טביומי , א) בב"מ (מ"ט סע"א) רב טבות ואמרי לה רב שמואל בר זוטרא שמיה, כתב ב"ט צ"ל ואמרי לה רב טביומי שמיה וכ"ה בחלק (צ"ז א') וכ"ה בשס"ח. ב) מנחות (ע' ע"א) רב טביומי ב"ק צ"ל טובי ל"ת. ובב"ב (י"ט ב') רבי טובי צ"ל רב ל"ת :]