סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תתתשיט

חנניה בן אחי ר' יהושע .

א) והוא סתם חנניה בברייתא כדאיתא פ' מי שהוציאוהו (מ"ג א') כ"כ היוחסין [בסדר הדורות אצל ר' יהושע בן חנניה]. והיה לוי (רש"י ברכות ס"ג רע"ב) :

ב) והלך לבבל לנהר פקוד לעבר השנה שלח ליה רבי ג' אגרות גבי ר' יצחק ור' נתן (והיוחסין כתב והיה עמו ר' יצחק ור' נתן וזה אינו, אלא הכוונה שלח ג' אגרות גבי (ר"ל ע"י) ר' יצחק ור' נתן) בחדא כתב לקדושת חנניה, פי' שהיה משבחו והזהירו שלא יעבר בח"ל מפני שהוא קדוש ואין ראוי לעשות שלא כדין. ובחדא כתב גדיים שהנחת נעשו תישים (ר"ל שלא תאמר שלא הנחת כמותך בא"י מותר לך לעבר בח"ל) ובחדא כתב אם אין את מקבל עליך צא לך למדבר האטד ותהא שוחט ונחוניין זורק (ר"ל דהו"ל כבונה במה בח"ל ומקריב עליה) קרא קדמייתא ואוקרין (ר"ל קרא אגרת ראשונה וכבדם לר' יצחק ור' נתן) תניינא ואוקרין. תליתאי בעא מבסרתיהון (פי' רצה לבזותם) אמרין לי' לית את יכיל דכבר אוקרתיון קם ר' יצחק וקרא באורייתא אלה מועדי חנניה (פי' שאינן אלא מועדי חנניה הואיל ועיבר בח"ל) קם ר' נתן ואשלים כי מבבל תצא תורה ודבר ה' מנהר פקוד, אמרין ליה כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים, אזל קבל עלייהו קמי' ר' יהודה בן בתירא לנציבין וא"ל יפה עשה רבי שאין ראוי לעבר בח"ל (ירושלמי סנהדרין פ"ק הלכה ב', ונדרים פ"ו הלכה י"ג). ובבבלי פ' הרואה (ס"ג) כשהלך חנינא בן אחי ר' יהושע לגולה היה מעבר שנים וקובע חדשים בח"ל שגרו אחריו ב' ת"ח ר' יוסי בן כיפר ובן בנו של זכריה בן קבוטל אמר להם למה באתם אמרו לו ללמוד תורה באנו הכריז אנשים הללו גדולי הדור הם כו' התחיל הוא מטמא והם מטהרים הכריז עליהם אנשים הללו של שוא הם כו' אמרו לו כבר בנית ואי אתה יכול לסתור אמר להם למה אתם מטהרים אמרו לו מפני שאתה מעבר בח"ל אמר להם הלא עקיבא בן יוסף היה מעבר בח"ל אמרו ר"ע לא הניח כמותו בא"י, אמר להם אף אני לא הנחתי כמותי בא"י אמרו לו גדיים שהנחת נעשו תישים והם שגרוני אצלך אם לא תשמע להם יהא בנדוי, וביוחסין כתב שלח ר"ג ב' תלמידי חכמים :

ג) ועשה הוראה בזמן ר"ג ור' יהושע דודו בנדה (כ"ד ב') המפלת דמות נחש הורה חנינא בן אחיו של ר' יהושע אמו טמאה לידה, הלך ר' יוסף (וכ"ה בשס"ח אך לא מצינו ר' יוסף בימיהם וביוחסין כתב ר' יוסי הגלילי) וסיפר דברים לפני ר"ג שלח ר"ג לר' יהושע הנהג בן אחיך (ר"ל בוא עמו) ובהליכתן יצאת כלת ר' חנינא לקראתו (ר' יהושע) אמרה לו רבי המפלת כמין נחש מהו אמר לה אמו טהורה אמרה לו והלא משמך אמרה לי חמותי אמו טמאה ואמר לה מאיזה טעם הואיל וגלגל עינו עגול כשל אדם, מתוך דבריה נזכר ר' יהושע שלח לר"ג מפי הורה חנינא, אמר אביי ש"מ צורבא מרבנן דאמר מילתא לימא בה טעמא דכי מדכרי ליה מדכר :

ד) צדק צדק תרדוף הלך אחר ר' חנני' בן אחי ר' יהושע לגולה. סנהדרין (ל"ב ב') ובעין יעקב ט"ס, והנחלת שמעוני לא הרגיש שט"ס הוא. כתב היוחסין [בסדר הדורות אחר שהשלים ענין הכהנים] בספרי (פ' ראה) ריב"ב ור' מתיא בן חרש ור' חנניה בן אחי ר"י ור' יונתן כשיצאו לח"ל קרעו בגדיהם שישיבת א"י שקולה ככל המצות. ונראה שאלו לא היו ביחד אלא שכל אחד מאלו יצא לח"ל. ריב"ב לבבל לנציבין, ור' מתיא ב"ח לרומי, ור"ח בן אחי ר' יהושע לגולה. דתניא חנניה אומר בש"א ביצה פ"ב (י"ז ב'). בכתובות (ע"ט ב') חנניה בן אחי יאשיה אולי ט"ס וצ"ל ר' יהושע. בחולין (מ"ז ב') ר' חנניה חלש על לגביה ר' נתן וגדולי הדור. חגיגה (י' א') רא"א ר' יהושע אומר ר' יצחק אומר חנניה בן אחי ר"י אומר. ספ"ק דסוכה אמר כשירדתי לגולה (פירש"י לעבר שנה כדאי' בפ' הרואה) וכשבאתי אצל ר' יהושע אחי אבא. במדרש קהלת פ' כל הדברים יגעים המינים בכפר נחום עשו לו כישוף ורכב על חמור בשבת ודודו ר"י עשה לו רפואה וירד לבבל ומת שם, ושם בפסוק ומוצא אני טוב זה ר' חנניה בן אחי ר"י. וראב"ע בש"ר אלעזר המודעי שבועות (ל"ה ב'). ר' אחייא חבירו ור' דוסתאי בר' ינאי :