סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תתתיג

חזקיה בנו של ר' חייא הגדול ואחיו יהודה (ע"ש) נולדו מטפה א' ונחלקה לב', נדה (כ"ז א') וחזקיה נגמרה צורתו ג' חדשים קודם ליהודה. וכ"כ בשלשלת הקבלה (ל"ב ב'). אכן היוחסין אות י' כתב להיפך כי יהודה יצא ג' חדשים קודם. ובספ"ו דיבמות אין הכרע איזה נולד קודם, דז"ל יהודה וחזקיה תאומים היו א' נגמרה צורתו לסוף ט' וא' נגמרה צורתו לתחלת ז'. ואני אדון ואכריע מדהקדים את יהודה לחזקיה נראה דיהודה נולד קודם. ועוד ראיה כי במערה נקבר יהודה לימין אביו ר' חייא וחזקיה משמאל אביו כדאי' במ"ק (ע"ל רב הונא) וראה דיהודה הגדול . והיו להם ב' אחיות תאומות (ע"ל ר' חייא). בר"פ מי שמתו (י"ח ב') בני ר' חייא נפקו לקרייתא (להתעסק בעבודת אחוזתם רש"י) אייקר להו תלמודייהו הוו קא מצערי לאדכורי א"ל חד לחבריה ידע אבון בהאי צערא א"ל אידך מנא ידע והא כתיב יכבדו בניו ולא ידע. א"ל אידך ולא ידע והכתיב אך בשרו עליו יכאב וא"ר יצחק קשה רמה למת כו'. ונקרא ברבי (ע"ש). אמר חזקיה וכן תנא דבי חזקיה שבת (כ"ד ב', קל"ג א') כתבו התוס' בע"ז (ל"ח ב') חזקיה ובר קפרא תנאי נינהו וקשישי מר' יהודה נשיאה . והיה רבו של ר' יוחנן (ע"ש). ובזבחים (נ"ו ב') וחגיגה (ח' א', ט' א') פליגי חזקיה ור' יוחנן. בשבת (קי"ב ב') רבי חזקיה כו' א"ל ר' יוחנן רבי שנית לנו. תיבת רבי ט"ס כי לא נסמכו. וכתב הרשב"א פ' המגרש (פ"ד) כי שני חזקיה היו אחד רבו של ר' יוחנן וא' חזקיה בריה דר' חייא בריה דרב כהנא והוא בבלאה והלכה כר' יוחנן אע"ג דחזקיה פליג עליה דהאי לאו רבו הוא אלא חזקיה בר' חייא ברב כהנא (ס' תחלת חכמה דף נ"א ד') ועיין פ' המגרש (פ"ד ב') דשם חולק ר' יוחנן על חזקיה וע"ז כתב הרשב"א דאין זה חזקיה רבו וא"כ יש לפרש כמו שמשמע מרש"י דר' יוחנן אמר לחזקיה דלכון אמר (ר"ל רב כהנא) וזה חזקיה שאמר לו ר' יוחנן דלכון אמר לא היה חזקיה רבו אלא חזקיה השני בריה דר' חייא ברב כהנא. וא"כ אין צריכין לפרש כתוס' דר' יוחנן אמר לתלמידיו שהיו מבבל דלכון אמר וק"ל. אכן לא מצאתי בש"ס חזקיה ברב חייא ברב כהנא ואם קבלה הוא נקבל. וכתב הרי"ף פ' אין מעמידין הלכה כחזקיה אע"ג דפליג עליה ר' יוחנן אין הלכה כתלמיד במקום רבו. כתב בנ"ח בי"ד סי' קמ"ה ז"ל קיי"ל כחזקיה לגבי ר' יוחנן דרבו היה וכתב היבין שמועה דהיינו בפניו כו' וא"כ מאן לימא דר"י בפניו הוה עכ"ל :