סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תתרסג

ר' וסטיני בזמן ר"ל סוף ב"מ (קי"ז א') וסטיני אמר ר"ל פרש"י תלמיד ר"ל. כתב הערוך ערך קר בב"מ (קי"ז) התחתון נותן התקרה והעליון המעזיבה פי' הקנים או הקרשים שמקרה בהם הבית נקראים תקרה והטיט שנותן בהם ומעגל במעגלה נקראת מעזיבה פי' אחר בערך מעזב ע"ש בערוך. וכתב ע"ז במוסף הערוך פי' הראשון קשה לגירסת הערוך בערך מעזב מאי מעזיבה ריב"ח אמר קנים וסנאין וטינא ר"ל אמר לוחאי, א"כ לא לדעתא דמר ולא לדעתא דמר שייך מ"ש הכא אבל, לגירסא דידן ניחא שהיא מאי תקרה ריב"ח אמר קנים וסנאין כו' והפי' האחר אתי שפיר לגירסת הערוך והיא גירסא אמיתית כי אין דרך הגמרא לאסברא מלות ידועות אלא המלות שאין ידועות ומלת תקרה ידוע שהוא מלשון קורה אבל מלת מעזיבה אינה מורגלת לכן שואל מאי מעזיבה. והשתא דאתינא להכי נאמר שיפה גרס הערוך קנים וסנאין וטינא ולא כגירסא דידן וסטינא אר"ל ופרש"י שם חכם כי לא מצינו זה השם בש"ס ולא יתכן שבשם סטיני שהוא לשון שטן יכנה ת"ח, ואף אם נניח הגירסא במקומה מאי תקרה ריב"ח אמר קנים וסנאין אתיא שפיר וטינא כי יש טיט שמחבר הקנים והסנאין והוא מן התקרה ויש טיט אחר שטוחין על התקרה והוא נקרא מעזיבה, ובמשנה אהלות פ' אדם וכלים מוכח בהדיא שהמעזיבה היא שעל הקורות ע"ש עכ"ל. והנה בעל הערוך מוסף גורע והרה עמל וילד שקר כאלו רש"י מכנה וסטיני לשם חכם ולא מצינו שם זה בש"ס. ורש"י אמת ותורתו אמת דהכי אי' בירושלמי סוף ב"מ בענין ההוא ר' יוסטא בשם ר"ל אמר התחתון נותן התקרה ולווחים והעליון נותן המעזיבה ובירושלמי פ' יש נוחלין הלכה ו' ורפ"ט דכתובות ר' יוסטיני ה"ל עובדא קמי רבנן וחייבוניה קם קומי ר"ל א"ל זיל חות לנכסיך. הרי יוסטיני הוא תלמיד ר"ל וצ"ל גם בבבלי ר' יוסטיני אמר ר"ל. או שדרך התלמוד ירושלמי לחסר או להוסיף אות. גם היוחסין הביא כאן וסטיני ובאות יו"ד הביא יוסטיני תלמיד רשב"ל עכ"ל, ולא הרגיש כי אחד הוא, ושם יוסטא או יוסטיני הרבה בירושלמי (ע"ל אות יו"ד) :