סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תתרנג

רב המנונא כתבו התוס' עירובין (ס"ג א') כי שנים היו, אחד תלמיד רב ואחד תלמיד רב חסדא (ועיין מה שאכתוב למטה הכרח לזה). יתיב קמי רב אדא בר אחווה. א"ר אחא בר אדא א"ר המנונא אמר רב. יתיב קמי ר' אחא בר עזא. בשם ר' אסי ירושלמי קדושין (פ"ב). רב ביבי (עי' למטה רב פפא). רב הונא רבו. שם בעירובין (עיין לקמן) א"ר הונא א"ר המנונא (נראה כי זה רב המנונא הקדמון תלמיד רב ולמד גם מר' חנינא, ורב המנונא השני היה תלמיד רב הונא ותלמיד חבר לרב חסדא, ואין לומר אחר דר"ה היה תלמיד רב ורב המנונא ג"כ תלמיד רב וא"כ שמא היה רב המנונא תלמיד חבר לר"ה. אך ז"א כי רב המנונא כשהיה לפני ר"ה לא הי' לו אשה (ע"ל שהיה ר"ה מהדר אפי' מיניה) ואיך אפשר שתלמיד חבר שלו לא היה לו אשה אלא ע"כ כי שנים היו השני תלמידו והקדמון חבירו תלמידי רב). רב הונא בר סחורה לפניו. א"ר זירא הא מילתא איבעיא (צ"ל אבלעא וכ"ה בנ"י) לי רב המנונא (ע"ש). ואמר לר"ז לא תיתיב אכרעך עד דאמרת לי זבחים (ק"ה ב'). רב זעירא בש"ר המנונא ירושלמי כלאים פ"ד הלכה ד', הוריות ספ"ק. ר' זריקא בשמו, א"ר המנונא דבר זה למדני ר' חנינא וחביב ככולא תלמודאי מנחות ספ"ב פירש"י הטעימני ולמדני. רב חסדא ורב המנונא יתבי בסעודה שקל רב המנונא ובריך א"ל רב חסדא לא ס"ל למר וכו' א"ל כו' א"ל ר"ח מאן יהיב לן נגרי דפרזלא ונשמעינך ברכות (מ"א ב'). ואמר לרב חסדא או ר"ח א"ל שבת (צ"ז א'). ר' טאבי בשמו. קמיה דרב יהודה וא"ל ר"י המנונא את עול תא לבית המדרש שאתה מחכים רבך שבועות (ל"ד). רב יהודה בר נתן בהדיה. ר' יונה בשמו. יתיב ר' יוסף קמיה דרב המנונא כתובות (נ' רע"ב) כתבו התוס' משמע דרב יוסף היה קטן מרב המנונא ובפ"ק דקידושין (כ"ה) משמע דרב המנונא תלמיד רב חסדא ור' יוסף חבירו של רב חסדא אלא צ"ל דשני רב המנונא הוו (וצ"ע דהא רב חסדא א"ל מר, ע"ש כי תלמיד חבר היה לרב חסדא). אמר רב יוסף הא מילתא אבעיא לי' לרב חסדא ופשטיה ניהלה רב המנונא. ר' יעקב בר אחא בשמו. אמר לרב נחמן זבחים (ק"ג א'). אמר רב נחמן לרבא השתא דאותבן את ואותבן רב המנונא בסורא לא עבדינן עובדא ב"ב (ל"א ב'). ר' ניחא בר סבא בשמו. ר' סלא בשמו. אותיב לעולא חולין (ל"ד ב'). יתיב קמי דעולא והוה מקשה בשמעתא א"ל עולא מה גברא (כמה גדול הוא) אי לאו דהרפניא מאתיה (שאינם מיוחסים) איכסף א"ל כסף גלגולת להיכן יהבית א"ל לפום נהרא א"ל א"כ מפום נהרא את ספ"ק דיבמות (י"ז א'). משמיה דעולא שבת (יו"ד ב'). יתיב רב פפא אחורי דר' ביבי ור' ביבי קמיה (ע"ש). רבא חזייה לרב המנונא דמאריך בצלותא א"ל מניחין חיי עוה"ב שבת (יו"ד א'). כתב בספר באר שבע פ"ג דהוריות קשה טובא היכי פריך מרבא על רב המנונא דר"ה גדול מרבא דר"ה תלמיד חבר לרב חסדא ורבא תלמיד גמור לרב חסדא. בפ"ק דסנהדרין (י"ז ב') אמרי בי רב הוא רב המנונא. והקשו התוס' דהא ביבמות (פ"ג ב') אמרי בי רב היינו רב הונא (ע"ש). ועוד איך יתכן דר"ה יאמר בש"ר המנונא הא רב חסדא תלמיד דר"ה הוי ורב המנונא תלמיד רב חסדא פ"ק דקידושין (כ"ה). ומיהו מצינו דרב המנונא למד לפני רב עירובין (פ"ד) ושם (נ"ד א') אמר רב לרב המנונא בני אם יש לך היטיב לך ובב"ק (ק"ו) רב המנונא תלמיד רב. ובתוס' שם (ע"ה סע"א) איך אמר ר"ה אמרי בי רב על רב המנונא שהיה תלמיד תלמידו (ר"ל רב חסדא תלמיד ר"ה ורב המנונא תלמיד רב חסדא) כדמשמע בפ' הדר (ס"ג א') וא"כ סבי דבי רב הוא רב הונא (ע"ש). ותמוה במ"ש שרב המנונא היה תלמיד תלמידו בפ' הדר הא כתבו התוס' שם שזה ר"ה השני. רבה אתא לסורא א"ל רב המנונא ב"מ (ו' ב'), רבה פגע ברב המנונא רמא לי' מתניתי סנהדרין (ס"א א'). רבה בר רב אדא בשמו. א"ל ריש גלותא מ"ד ולקדוש ה' כו' שבת (קי"ט א'). אמר רב ששת אני אומר כך והמנונא אמר כו' עירובין (ס"ז א'). סבי דנזוניא לא אתו לפרקי' דרב חסדא א"ל לרב המנונא זיל צנעינהו כו' בעו מיני' עבד שסרסו רבו כו' לא הוה בידי' אמרו לו מה שמך א"ל המנונא אמרו לי' לאו המנונא שמך אלא קרנונא (יושב קרנות רש"י) ותוס' פי' המנונא היינו חם נונא דג חם ואינו כן אלא קר נונא דג קר. והריטב"א פי' המנונא לשון יתד נאמן בבית המדרש הוא היפך קרנונא (קדושין כ"ה). כשמת רב המנונא נחות כיפי דברדא מרקיע וכד נח נפשיה דרב המנונא ורבה ברב הונא אסקינהו להתם כי מטו לגשרא קמו גמלי אמר ההוא טייעא מאי האי אמרי לי' רבנן עבדי יקרא אהדדי מר אמר ניעול מר ברישא כו' אמר אי בדינא דידי גברא בר גברא (ר"ל רבה ברב הונא) ניעול ברישא חליף גמלי' דרבה ברב הונא נתור ככיה ושיני' דההוא טייעא (משום דבזי לרב המנונא) מ"ק (כ"ה) . ואולי הוא רב המנונא השני אשר משתבח רב חסדא. לרב הונא דאדם גדול הוא בפ"ק דקידושין (כ"ט ב') ואיתא שם דרב הונא אהדר אפיה מרב המנונא דלא היה לו אשה. מערת קבורת רב המנונא בעיר שהיה דר בחרתא דארגיז רש"י שבת (י"ט ב') וכתב בערוך עיר סמוכה לבגדד כרחוק פרסה, ואתרי' דרב הוה (שם), א"כ נראה כי שני רב המנונא הוו אחד נקבר בא"י ואחד בבבל כי כן הוא ברש"י ברכות (נ"ד סע"ב) ד"ה בגדתאה שם עירו בגדד היא עיר החשובה שבבבל משחרב בבל (ע"ל רב חנא בגדתאה) ועיין מסעות ר' בנימין. ובגא"י כתב נקברו בכפר עלמא רבה ברב הונא ורב המנונא ורב הונא ורב חננאל ונקראת מערת בבליים (עיי' ר"א בן ערך) :