שדי חמד דברי חכמים שו"ת לד

וראב"ן פסקו כרבי ינאי דמצות אינן בטלות לעת"ל כידוע וכבר כתבתי בענין זה בימי חרפי בס"ד ועיין באור לי בהשמטות ד' קמ"ד ע"ג והלאה ושם אתה מוצא דהרב נחלת בנימן כתב לחלק בין מצות עשה למל"ת דאף למ"ד דבטלות ה"ד המל"ת אבל המ"ע אינן בטלות ונמשך אחריו הרב שער החצר בד' ל"א ולא ראה שהרב טירת כסף בדרוש ג' לפרשת מטות ד' רמ"ו ע"ד השיג על הרב נח"ב דבדברי התוס' מבואר דר"י ס"ל מצות בטלות במ"ע עי"ש. וכן מתבאר דעת הרב מוהר"ש יפה בויקרא רבה פי"ג סי' ג' ה"ד המפורסם מוהר"א פלאגי יצ"ו בס' ברך את אברהם בפר' בהר ד' קכ"ד ע"ג דרצה להכריח דמצות אינן בטלות כלל לעת"ל כי התורה נצחית שלא תתבטל כלל לעולם אפילו מצוה אחת דבזה ח"ו יש מקום למינים לומר כי התורה משתנה באיזה זמן וא"כ לא יתכן לומר דהדברים כפשטן דאם נודה דבזמן התחי' המצות תהיינה בטלות יש פתחון פה למינים לומר שכמו שתתבטלנה אז תתבטלנה ח"ו בזה"ז וכו' אלא שהאמת כמו שפירשו הרשב"א דלעת"ל לאו על זמן התחיה אלא דוקא כל זמן שהוא מת והכרח ממאי דאמר ר"י גופיה דבתחית המתים יש נתינת תרומה לכהנים כי המצות תתקיימנה וכתב עוד בשמו דמ"ש רז"ל עתיד הקב"ה לתת תורה חדשה לישראל ר"ל חידושי תורה ברזי תורה וכו' עכ"ל הרי דמדיש נתינת תרומה לכהנים בתחה"מ מכריח פי' הרשב"א אינן בטלות אלא בזמן המיתה ואי הוה ס"ל כהרב נח"ב דגם מ"ד מצות בטלות לא אמר על מצות עשה אין מזה הכרח כמובן עוד ראיתי שם בע"ד שכתב בשמו הסברא בהפך דאף אם נסבול דיפטרם ה' מעול מצות המעשיות מי יאמין שהרשות נתונה להם לעבור על האיסורין עכ"ל הרי דאיפכא מסתברא ליה דאם יתכן שתהיינה מצות בטלות כפשט הדברים מ"מ אינו אלא במצות עשה ולא במל"ת (אלא דלא זכיתי להבין דב"ק דמשמע דר"ל דאף מ"ד מצות בטלות לא אמר אלא במצות עשה ואתמהא הרי רב יוסף דאמר הכי הוא גבי כלאים דמל"ת היא ואולי ר"ל דאנן לית לן למינקט כוותיה אלא במצות עשה ולא במל"ת וצריך לעיין בגוף דב"ק) וכן מתבאר דעת הרב בית הלל ה"ד הרב כרם שלמה (האאס) חיו"ד סי' שנ"א שהק' דר"י אדר"י דמדמתיר לעשות תכריכי המת כלאים משמע דס"ל מצות בטלות ואילו ר"י עצמו אמר בסנהדרין ד' צ' ע"ב דתחיית המתים מהת"ו מדכתיב ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן וכי אהרן לעולם קיים וכתב שנדחק ליישב א"כ מוכח דס"ל דמ"ד מצות בטלות גם במ"ע ס"ל הכי (וצריך לעיין בגוף ס' בית הלל דאולי תירוצו הוא לחלק בין מל"ת למ"ע ואמ"א לראות דב"ק) וכן דעת הרב סדרי טהרה שגם הוא הק' דר"י אדר"י מההיא דתרומ' בזמן תחה"מ כיעי"ש (וע"ז הוא שכתב הרב שער החצר דיש ליישב עפי"ד הרב נח"ב כיעי"ש אבל אין זה מן הישוב כי דברי הרב נח"ב תמוהים כנז"ל)

וכתב עוד הרב ברך את אברהם שם בשם הרב מוהרש"י דממה שמצינו דאל תצר את מואב אינו נוהג בימות המשיח אין ראיה דמצוה בטלות (ולא סיים למילתיה מדוע אין ראיה) וכתב ע"ד וז"ל ועדיפא הו"ל למימר כמ"ש הרב יערות דבש בח"ב ד' צ"ב ע"ב דממ"ש הרמב"ם דא"ת את מואב אינו לימות המשיח מוכח בבירור דמצות אינן בטלות לעת"ל עכ"ל והנה ספר יערות דבש הנמצא בידי הוא דפוס חדש ואין הדפים מכוונים למצוא דברי חפץ ולעיין בהם כי לפום ריהטא אינו מובן איך יתכן להכריח דמצות אינן בטלות לעת"ל מדהותר א"ת את מואב לימות המשיח דאדרבה מזה נראה דבטלות כמו שהוקשה להרב מוהרש"י ועם כי הרב מוהרש"י לפי הנר' יישב זה למ"ד אינן בטלות מ"מ אין בכחנו להכריח מזה כמותו ואולם דברי הרב יערות דבש בזה לפי הנראה הם בדרוש י"א (בח"ב ד' ק"ד ע"ג בד"ה אמנם) ואינם מענין משא ומתן של הרב מוהרש"י דהרב מוהרש"י מיהדר להכריח כמ"ד דמצות אינן בטלות כי התורה נצחית לא תשתנה ולא תתחלף. ושצ"ל דמ"ד מצות בטלות אין כונתו על זמן התחיה וכו' ואהכי ק"ל שפיר מדאינו נוהג א"ת את מואב לימות המשיח. והרב יערות דבש בא להכריח דהרמב"ם והרמב"ן סברי כמ"ד מצות אינן בטלות והוא הכרח נכון ועם כי לא ציין דברי הרמב"ם והרמב"ן בזה הנה כונתו ודאי למ"ש הרמב"ם בס' המצות בשרש שלישי בהתווכחו על שבעל ה"ג מנה מכלל המצות איזו מצות שלא היו ציווי לדורות דאמאי לא מנה ג"כ אל תצר את מואב וכו' וממה שדחה הרמב"ן לזה מתבאר דמה שהכריח להרמב"ם דאל תצר את מואב אינו נוהג לדורות הוא מדכתיב במשיח וירש את שער הנגב שהוא עמון ומואב והרמב"ן (בסיום המצות ששכח הרמב"ם) גם הוא מודה דמצוה שלא נצטוו אלא לשעה אין למנותה במנין התרי"ג מצות אלא דאל תצר אמ"ו ס"ל דנוהגת לדורות ומה שהותר למלך המשיח הוא מפני שעלה סנחריב ובלבל את כל העולם עי"ש דב"ק ומזה מכריח הרב יערות דבש דתרווייהו רבנן קדישי הרמב"ם והרמב"ן סברי מרנן כמ"ד מצות אינן בטלות לעת"ל דאי הוה ס"ל דבטלות לימות המשיח א"כ אין ראיה דא"ת את מואב אינה מצוה לדורות מדהותר למשיח דהא באותו זמן כבר בטלו המצוה והרב מהורש"י לא בא להכריח דקי"ל כמ"ד אינן בטלות שאז ודאי היה לו להכריח כן מדברי הרמב"ם והרמב"ן) אלא להכריח דמ"ד מצות בטלות אין הדברים כפשטן אלא כמו שפי' הרשב"א דלעת"ל ר"ל על זמן המיתה וע"ז הוקשה לו מקרא גבי משיח דמשמע דבזמן התחיה המצות בטלות וכן אני מבין מסגנון הדברים שכתוב בשמו בברך את אברהם כי ספרו אין מצוי אצלי לעיין בד"ק) ואולי יישב זה הרב מוהרש"י עפ"י מ"ש הרמב"ן שם והרב מגלת אסתר שם עיין בדברי קדשו ודוק ובכן דברי הרב ברך את אברהם בזה אינם מדוקדקים במכתה"ר

וראיתי להרב יעב"ץ בהגהותיו למס' ר"ה (בדפוס ראם) לד' ל' ע"א עמ"ש בש"ס מהרה יבנה בית המקדש ויאמרו אשתקד וכו' שכתב וז"ל ש"מ דמצות אינן בטלות לעת"ל ועיין נדה ס"א ע"ב וי"ל תחית המתים היא אחר ימות המשיח כמ"ש שלהי סוטה אבל בימות המשיח שיבנה ביהמ"ק אין בינם לעוה"ז אלא שעבוד מלכיות וכן לענין קיום המצות אין חילוק עכ"ל ועפ"י דבריו יש לדחות הוכחת יערות דבש (דסברי הרמב"ם והרמב"ן מצות אינן בטלות לעת"ל ממה שהכריח הרמב"ם דאל תצר את מואב אינה מצוה לדורות מדהותר למלך המשיח כנז"ל) דשפיר י"ל דסברי דבטלות ומ"מ אין זה אלא בזמן התחיה שהוא אחר ימות המשיח אבל בימות המשיח אין חילוק בין העולם הזה לימות המשיח ועכ"ל דאינה נוהגת לדורות ולמה שהוק' להרב מוהרש"י לשיטתו מדהותר א"ת את מואב לימות המשיח ראיתי להר' מוהרצה"ח בהגהותיו לנדה שם בשמו בס' יפה מראה פרשת שמיני שהאריך ליישר המעוקלות דאלו השנוים מדיני תורה יהיו רק הוראת שעה ולא לדורות כמו שכל הקרבנות הכתובים ביחזקאל בחידוש בית שלישי יהיו רק לשעה ושכ"כ הרשב"א בחידושיו לקידושין ד' ע"ב ע"ב לשיטת רבי יוסי דעתידים ממזרים ליטהר דאיך אפשר שיתבטל דבר מן התורה ותירץ דיהיה הוראת שעה ול לדורות וכו' עי"ש ועיין בדברי הר"ן בהלכות בסוגיא דקידושין הנ"ל (בד"ה ת"ר ממזרי ונתיני טהורים לעת"ל) ולפי הנראה הרב יפה מראה מיישב בזה חקירתו מדהותר למלך המשיח אל תצר את מואב דיהי' הוראת שעה אך לא משמע כן מדברי הרמב"ם והרמב"ן הנ"ל כמובן וממ"ש הרמב"ם בראש פי"ב מהלכות מלכים אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כמנהגו נוהג וכו' עי"ש ולא כלל ג"כ שלא ישתנה דין מדיני התורה נראה קצת דס"ל דמצות בטלות אבל ודאי אינו מוכרח וק"ל

וגוף דברי הרשב"א בענין זה הביאם הכותב בעין יעקב סופ"ק דברכות גבי פלוגתא דבן זומא ורבנן בענין זכירת מצרים לימות המשיח עיש"ב ועיניך תחזינה שכתב מפורש דפלוגתא היא בש"ס דנדה ס"א ע"ב מצות בטלות לעת"ל או לא וכמשמעות לשון הש"ס שם דר' אמי דס"ל דאסור לקבור המת בתכריכי כלאים ס"ל מצות אינן בטלות לעת"ל ורב יוסף אמר מצות בטלות ושפיר כתב הר' יערות דבש דפליגי בזה בגמרא ולא ידעתי מה היתה כונת הרב כרם שלמה שכ' ע"ד וז"ל וז"א דליכא פלוגתא בכל הש"ס רק מימרא דרב יוסף בנדה ס"א ע"ב עכ"ל ותמוהים דבריו דודאי פלוגתא היא דלרבי ינאי (ואית דגרסי ר' אמי) מצות אינן בטלות לע"ל

ומה שכתב הרב יערות דבש שם דהרמב"ם והרמב"ן סברי כמאי דפסקינן בעלמא דמצות אינן בטלות הנה כבר כתבתי למעלה