שדי חמד דברי חכמים רכ

על כן להשקיט המהומה הבטחתי להם לשאול מגדולי דורינו יצ"ו ומכללם כתה"ר יחי' ואם ימצאו פתח להתיר להן לטבול ביום השמיני אבטל דעתי ועל פיהם יקום דבר וידעתי כי אין הדבר סובל אריכות בעיקר הדין כי קמחא טחינה בס' הפוסקים אשר מימיהן אנו שותים ובאורם נלך אך בזאת עצה ותושיה איך להתנהג בנדון כזה צריכים אנו למודעי כי אני פוסח על שתי סעיפים פעם נוטה דעתי כי אצא ידי חובתי במה שאדרוש ואתקן להם לנשים האנוסות באונסים הנ"ל שלא תטבלו כי אם ביום השמיני ופעם לבי מפקפק כי יצמח תקלה כנז"ל ואין לי בעיר הזאת עמית בתורה להתייעץ אתו פה אל פה ולהוציא פשר דבר על כן אמרתי שאל אביך ויגדך מזקנים אתבונן תודה לאל יתברך כי לא אלמן ישראל יש לנו אב זקן שקנה כמה עמו עז ותושיה ינחנו בדרך אמת הטוב והישר בעיני אלהים ואדם ובאתי במגלת ס' כתוב לפני הדרת גאונו שיחל"א ותשובתו אוחיל ואצפה ועמו הסליחה רבה. דברי פי חה"מ ה"י: זאת היא הצעת השאלה והתשובה אשר בספר אור לי הנז"ל

שאלה בעיר אחת שכרו להם ת"ח אחד והיה להם למ"ץ ועבדום להורות להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון בענייני איסור והיתר וחקר ודרש בענין טבילת נשים וראה שערוריה כי יש נשים שמזלזלות לטבול ביום ז' בעוד היום בין בחול בין בשבת ובעיר ההיא אין שום צד אונס להתיר להן לטבול ביום אפילו בשמיני כמשפט כתוב בש"ע ובפוסקים ז"ל וכ"ש ביום ז' כלל כלל לא ולכן דרש ברבים להזהיר ע"ז שלא תטבולנה כ"א אחר צה"כ בליל ח' וגם ציוה להמטבלת שלא תוכל לפתוח המקוה ולהטביל קודם צה"כ ואיים וגיזם עליה להעבירה כדין טבח שיצא טרפה וכו' וכמה פעמים היו אזהרות אלו ולא הועיל ולכן הת"ח המ"ץ הנ"ז בעצת ראשי ושרי העיר ראה והתקין שיהיה מפתח המקוה בידו והוא ישלח בזמן הראוי כן יהיה תמיד כי בלא זה אי אפשר לסמוך ע"ד נשים כי נחשדו בזה וראשי העיר הטיבו אשר דברו להמ"ץ כל אשר בכחך עשה לשמור ולעשות כדת של תורה. ובכן נעשתה תקנה זו והמפתח נמסר ביד המ"ץ ודרש אחרי כן ברבים לפרסם התקנה ולהודיע כי זה מכשול עון לטבול ביום אפילו בשמיני בהיות כי אין שום אונס בפרט כי המרחץ ומקוה הוא של הכוללות ואין לזרים יד באמצע כלל ושכור הוא ביד נכרי עת לשמור ולעשות בענייני המקוה כדת של תורה וקצת מהיחידים שואלים הלכו בו מדוע א"כ בירושלים עיה"ק ואיסטאנבול וכיוצא עיירות גדולות טובלות ביום. והשיב להם שטובלות ביום ח' ע"ץ האונס מפני אנסים ולסטים וחשש סכנה לעבור בים דרך בלילה ממחוז למחוז כי בכל המחוזות לא ימצא מקוה משא"כ בעיר זאת כי אין שום אונס כנזכר ונתקררה דעתם. ואחר קצת ימים ויהי העם כמתאוננים כי הוא דבר שאין הצבור יכולים לעמוד בו ויש להם אונס עפ"י טענות שסידרו ואלו הן:

א) בנות ישראל צנועות הן והני נשי דצניעי ומעלי נסתרה דרכן שלא לפרסם ליל טבילתן ואם תהיה חזרתן מהטבילה בלילה לא יבצר שירגישו בה השכנים וגם כי בביתן ימצאו דיורים אחרים חוץ מבני הבית ובנים גדולים וחתנים מן המנין וירגישו בדבר ומתביישות מזה לכן שאלה אשה לטבול מבעוד יום ולחזור קודם הלילה לביתה על מקומה תבא בשלום מבלתי שיתפרסם הדבר. ב) לפי שלא הורגלו להיות בלילה באתרא דשכיחי מזיקין ובהמ"ר מעותד לכך שמא מחמת מורא ופחד שיכנס בלבן שכיח הזיקא כי הדמיון פועל ויש אומרים דכבר היה מעשה באלו הימים בשלוש נשים שבחזרתן מהמקוה נפלו על ערש דוי מחמת שנתפחדו בבהמ"ר כי נדמה להן שראו שדין ולילין. ג) רבות בנות אשר ביתן רחוק מבית המקוה ואם יצטרכו לשוב בלילה מתפחדות לשוב יחידות. ובימות הגשמים וחיסור הלבנה איך יוכלו למשש באפילה הרכה והענוגה אשר לא ניסתה כף רגלה ע"ג טיט ורפש. ד) הני נשי רובן ככולן שכיחי גבייהו הילדים רכים בנים ובנות הצריכים לאמם ולא יוכלו לשבת בלתי אם נועדו עם אמן והבנות קטנות יוצאות אחר אמותיהן והולכות עמהן לבהמ"ר וכן בחזרה אד הבנים אשר כל היום בבית הספר וסמוך למנחה חוזרים לבתיהם אלה הצאן מה יעשו אם לא תמצא אמם בבית ומי ישגיח עליהם עד בואן מבהמ"ר ועל הרוב אין להם שכנות שתוכל לצוות עליהם. ה) שיבואו לידי חילול שבת בהגיע תור וזמן טבילתן בליל שבת כי אין מי שידליק להן נר של ש"ק ומי שיטמין מבע"י וכבואו האיש לביתו ויהי חשך אפילה מרתח קא רתח וחמתו בערה בו מדוע איחרו פעמי מרגלותיה, ובראות כי לא היה אור במושבותם ידליקו הם עצמם אחר שהתפללו ערבית בבהכ"נ בבה"ש כי אינם בני תורה והמחמירים ידליקו ע"י נכרי וכשיסבו על שלחן אחד לקרא לשבת עונג ואיך יטעם לאכול פשט העני את ידו והנה ידו מצוננת כשלג מחמת קרירות המאכל איכו השתא מצאה קפידתו מקום לנוח בשתים עלתה לו יצא הקצף מלפניו שפך חמתו באשתו אמרו. ועיקר הנר משום שלום הבית איש ואשה שזכו ואיככה נוכל וראינו במקום גילה שם תהיה רעדה במקום אשרי העם איכה יועם לא זו א"ז כי בלי ספק הן באות לידי חילול שבת ע"י סחיטת שער ואלונטית וקצתן בטלטול והוצאה חוץ למקום המתוקן כי ביתן רחוק מבית המקוה ואי אפשר לתקן ע"י עירוב ובע"כ יוליכו חליפות שמלותיהן בידם ולא יועיל בכל זה אזהרה כי אזהרתן זוהי מדתן שלא לשמוע בקול מורים בדבר שבידם וכבר מעידים שהיה מעשה מן התקנה ואילך שנכשלו קצתן בכל הנז"ל מחילול שבת וקטטה ומריבה אשר נתהווה בביתה ויש אומרים על קצת נשים שאומרות שלהן נבחר מות ולא יטבלו בלילה כלל רק יטילו על ראשן וגופן מי המרים ויעלה להם במקום מקוה והקולר תלוי על ראשי ומנהיגי העיר. ויש לחוש פן יקרה בדורנו כאשר קרה בזמן גדול אדוננו הרמב"ם ככתוב בשו"ת פאר הדור סי' קנ"ב ויש מהם אומרות שלעולם לא תטבולנה בלילה ויצוו לבעליהן היות פרוש מרובה אל תגשו אל אשה כי לא טהרה ממקור דמיה על כל אלה מבקשים בני העיר למצוא להם תרופה מן התורה לטבול ביום ז' הן עוד היום בכדי שלו תבאנה בנות ישראל לביתן קודם הלילה או לתקן להן שלא תטבול שום אשה ביום שביעי כ"א ביום שמיני בעוד היום כנז"ל

ואני עני שמעתי את צעקת בנות ישראל ואמרתי אשימה עיני בדברי הפוסקים אשר מימיהן אנו שותים אולי אוכל למצוא להן רפואות תעלה עפ"י הטענות הנ"ל ויגעתי ולא מצאתי שום צד היתר ליום ז' כלל ואף ליום ח' לבי נוקפי להתיר כמו שאבאר בס"ד ואתחנן אל ה' ויאר לי שלא אכשל בדבר הלכה אמן

ואומר הנה אף אם נחשיב כל הטענות הנז"ל לאונס הדבר פשוט שאין להתיר ביום ז' בעוד היום והרי שלחן הלכה פסוקה בסי' קצ"ז שאין להתיר ביום שביעי מבע"י אפילו ע"י אונס והיינו אפילו אם לא תבא לביתה אלא שתשב בשכונה הקרובה אצלה עד הלילה כמבואר בס' מלבושי טהרה בבאר מים חיים אות ט"ז ויעויין בשו"ת צמח צדק סי' ס"ו דמתבאר יפה דאין טענה זו מועילה להתיר לטבול ביום ז' בעוד היום גדול וכבר בתשובה חוט השני סימן נ"ו צווח ככרוכיא לבטל מה שנהגו ביום ז' אפילו שהוא על ידי אונס דלכתחילה אין להתיר אפילו ע"י אונס כלל והרב ב"ח שהמציא קולא לטבול ביום ז' על ידי אונס היינו באונס שהוא בלילה וגם ביום ח' וליתיה לההוא אונס ביום ז' וכבר כתב בתשובה חוט השני הנ"ל שאי אפשר להיות תמיד מורגל במקרה זה כי בגלל הדבר הזה יורה המורה להקל לכל נשים לטבול ביום ז' ומכ"ש אם אין אונס מעכב ביום ח' דודאי אין להקל להקדים ביום ז' והמורה להקל בזה טועה בדבר משנה הוא ולא משכחת להתיר לטבול ביום רק ביום ח' ומחמת אונס שאי אפשר לטבול בלילה וגם יסתירו טבילתן עד הלילה ובמקום שנוהגות לטבול ביום ז' משום אונס ראוי לבטל המנהג ואין לחוש ללעז הראשונות וכו' יע"ש ובנדו"ד הרי אין שום אונס ביום ח' וא"כ אי אפשר להתיר להן ביום ז' כלל ואף היכא דאיכא אונס בליל ח' ויום ח' דהמציא הרב"ח קולא לטבול ביום ז' הרי כתב בשו"ת חתם סופר סי' ר"ב דנראה דלא אמרה אלא במקרה הנ"ל ולהתיר פעם אחת כן אבל להתיר להן תמיד לטבול לכתחלה ביום ז' תשתכח תורת טבילה בלילה ואין לך סרך בתה גדול מזה עי"ש ומה גם דבנדו"ד לא תוכלו להמתין מלבא לביתן עד שחשיכה וגם שבודאי הגמור לא יסתירו טבילתן מבעליהן עד הלילה כי כבר הורגלו ליקח מעות לבית המרחץ מבעליהן