ר' סעדיה גאון על נחמיה ג:לד

היהודים האמללים. הזדונים כמ' מה אמולה לבתך (יחזקאל טז ל) מה תקוף הוה רשע לביך לשון זדון:

היעזבו להם. לשון תקרה ומעזיבה:

היחיו את האבנים. כלומ' הם טמונות בעפר ודומות למתים טמונים בעפר וכיון שיוציאום דומות לחיים:

מערמות. כמ' בטנך ערמת חטים (שיר ז ג):