ר' סעדיה גאון על נחמיה ב:א

כת' דברי נחמיה בן חכליה ויהי בחדש כסלו שנת עשרים וכת' ויהי בחדש ניסן שנת עשרים זה בא ללמד שמלכי אומות העולם מונים להם מתשרי ומלכי ישר' מניסן וכן היה בא חנני ואמ' הדברים לנחמיה בכסלו ולא הספיק לאמרם למלך עד ניסן:

ואשא את היין ואתנה למלך ולא הייתי רע לפניו. שדרך משקים למלך לטעום הכוס קודם מפני חשד סם המות וזה היה יהודי ולא שתה והכיר המלך ונשתנו פניו כי נעשה כשונא למלך ואז מיהר ושתה ולכך נקרא נחמיה התרשתא שהתיר סתם יינן של גויים לשתיה לפני המלכים [בשעת סכנה] מפני החשד ומפני סכנת נפשות ועל שנשתנו פניו לפיכך אמ' המלך מדוע פניך רעים: