פסקי הראש על יומא ח:כה

וקודם אכילה מתפללין תפלת המנחה ומתודים ואין שליח צבור מחזיר את הוידוי. וכתב ראבי"ה לפי שאין יכול לאומרו באמצע התפלה כמו בשאר תפלות וגם כי לא תקון הוידוי במנחה אלא משום גזירה שמא יארע אונס וכן דעת הרי"ץ גיאות ז"ל וכן נוהגין באשכנז. ורב האי אומר אין מנהג שיתודה שליח צבור במנחה אבל אם רצה להרויח בברכת המרבה לסלוח כגון וידוי אין שומעין לו. ובתשובה אחרת כתב יפה השיבו ראשונים על ששאלתם בוידוי ערב יום הכפורים שלא יאמר שליח צבור בברכת סליחה שלא שמענו בבבל שמזכיר שליח צבור וידוי בתפלת המנחה של ערב יוה"כ. ולדבריכם שאתם צריכים לכך מפני שאין הצבור בקיאים צריכין אנו להודיעם כי כל אחד ואחד חייב להתוודות אחר תפלתו קודם שיאכל סעודה המפסיק בה. אבל רב עמרם כתב שליח צבור אומר וידוי במנחה להוציא את שאינו בקי וכן נוהגין בספרד. ורב עמרם כתב מי שחותם אחר הוידוי ברוך אתה ה' האל הסלחן טועה הוא. ונהגו באשכנז שאחר תפלת המנחה לוקין בבית הכנסת. ואוכלין ומפסיקין קודם השמשות להוסיף מחול על הקודש ואם הפסיק ועוד היום גדול מותר לאכול וראיה מההיא דאיכה רבתי וכתבתיה במסכת תענית (פ"א סימן יד):