פסקי הראש על יומא ח:יט

[דף פז ע"ב] תנו רבנן מצות וידוי ערב יום הכפורים עם חשיכה דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים צריך שיתודה קודם שיאכל וישתה שמא יארע דבר קלקול בסעודה. ואף על פי שהתודה קודם אכילה ושתיה מתודה לאחר אכילה. ואע"פ שהתודה ערבית מתודה שחרית. בשחרית יתודה במוסף. במוסף יתודה במנחה. במנחה יתודה בנעילה. והיכן אומרה. יחיד אחר תפלתו. מאי אמר. אמר רב אתה יודע רזי עולם. ושמואל אמר אתה מבין תעלומות לב. לוי אמר בתורתך כתוב לאמר כי ביום הזה יכפר עליכם. רבי יוחנן אמר רבון העולמים רבו עונותינו מלמנות ואשמותינו עצמו מספר. רב הונא אמר אלהי עד שלא נוצרתי איני כדאי וכו'. אמר רב המדודי לא שנו אלא שלא אמר אבל חטאנו. אבל אם אמר אבל חטאנו לא צריך. ואמר רב המדודי הוה קאימנא קמיה דשמואל והוה יתיב כד מטי שליח ציבור למימר אבל חטאנו קם אכרעיה. שמע מינה עיקר וידוי מעומד הוא. (לעיל דף לו:) תנו רבנן כיצד מתודה אומר עויתי פשעתי חטאתי. וכן בשעיר המשתלח הוא אומר והתודה עליו את כל עונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם. וכן במשה הוא אומר נושא עון ופשע וחטאה דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים עונות אלו הזדונות שנאמר הכרת תכרת וגו' ופשעים אלו המרדים שנאמר מלך מואב פשע בי וכן הוא אומר אז תפשע לבנה. חטאים אלו השגגות שנאמר ונפש כי תחטא בשגגה. וכי מאחר שהתודה על הזדונות ועל המרדים וכי חוזר ומתודה על השגגות. אלא אומר אנא שא נא לחטאים ולעונות ולפשעים שחטאתי ושעויתי ושפשעתי. וכן בדוד הוא אומר חטאנו עם אבותינו העוינו והרשענו. וכן בדניאל חטאנו ועוינו והרשענו ומרדנו. אלא מה שאמר משה נושא עון ופשע וחטאה ונקה. אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם בשעה שחוטאים ישראל ועושין תשובה עשה להם זדונות כשגגות. אמר רבה בר שילא אמר רב הלכה כדברי חכמים. ההוא דנחת קמיה דרבא ועבד כרבי מאיר אמר ליה שבקת רבנן ועבדת כרבי מאיר. אמר ליה כרבי מאיר סבירא לי כדכתיב. בספר אורייתא. והרב אלפסי פסק כרבנן וכן בעל ההלכות ורב פלטויא ורבינו חננאל ז"ל ובתורת כהנים נמי תניא כרבנן. ורב סעדיה פסק כרבא. וכן פסק הרי"ץ גיאות ז"ל ובעל העיטור. והביאו ראיה מדשתק ליה רבא לההוא דנחת קמיה שמע מינה קבלה והלכה כרבא דהוא בתראה ונהיגי עמא כרבנן: תנו רבנן (לעיל לז.) מנין שוידויו של יום הכפורים באנא. נאמר כאן כפרה וכפר בעדו ונאמר בחורב כפרה אולי אכפרה בעד חטאתכם מה להלן באנא אף כאן באנא. ומנין שבשם נאמר כאן כפרה ונאמר בעגלה ערופה כפרה מה להלן בשם דכתיב כפר לעמך ישראל אשר פדית ה' אף כאן בשם. ותניא בפרק שני בתוספתא אנא ה' עויתי וכו' אנא ה' כפר נא וכו' וכן בתורת כהנים. וכן יש במקצת ספרים. ובירושלמי (פ"ג ה"ז) גרסינן אמר רבי חגי בראשונה היה אומר אנא השם ובשניה אנא בשם. וכתב רבינו חננאל ז"ל לא משגיחין לרבי חגי לגבי מתניתין. ובסדר רבינו והבבלי יסד שניהם אנא השם ובסדר אתה כוננת בראשונה אנא השם ובשניה אנא בשם. וכתב ראבי"ה כיון שפירש רבי חגי בירושלמי דבראשונה אנא השם ובשניה אנא בשם הכי עבדינן דאמוראי בקיאים בגירסא טפי מינן. וסבור אני דאנא השם דהיה אומר ובשניה אנא בשם אלא שהמשנה נישנית בלשון העולם. ורב האי אמר לא בלשון הזה היה אומר כ"ג אנא השם אלא שם בן שנים וארבעים אותיות ועדיין מצוי בישיבה בקבלה וידוע לחכמים. ואין נראה לי דברי רב האי בזה דכיון דילפינן בגזרה שוה מעגלה ערופה הזכרת השם של ארבע אותיות אין לשנות אלא כמו שנכתב בפסוק הוא מזכירו אלא שמזכירו ככתבו והוא נקרא שם המפורש. והוא מקור לכל השמות כי כולן נאצלין ממנו ועליו נאמר (סנהדרין צ.) ההוגה את השם באותיותיו נעקר מן העולם דאין להזכירו בגבולין. נמצא בתשובת הגאונים מנהג של ישיבה. בשחרית שבעה פעמים ויעבור. במוסף שבעה במנחה ששה בנעילה שלשה: