פסקי הראש על יומא ח:יז

מתני' חטאת ואשם ודאי מכפרין. מיתה ויום הכפורים מכפרים עם התשובה והתשובה מכפרת על עבירות קלות ועל עשה ועל לא תעשה. ועל החמורות תשובה תולה ויום הכפורים מכפר: גמ' תשובה מכפרת על עשה ועל לא תעשה השתא על לא תעשה מכפרת על עשה מיבעיא. אמר רב יהודה הכי קאמר על עשה ועל לא תעשה הניתק לעשה: [דף פו ע"א] שאל ר' מתיא בן חרש את רבי אלעזר בן עזריה ברומי שמעת ארבעה חלוקי כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש. אמר לו שלשה הן ותשובה עם כל אחת ואחת מהם. עבר מצות עשה ועשה תשובה לא זז משם עד שמוחלין לו שנאמר שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם. עבר לא תעשה ועשה תשובה תשובה תולה ויום הכפורים מכפר שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם. עבר על כריתות ומיתות ב"ד ועשה תשובה תשובה ויוה"כ תולין ויסורין ממרקין שנאמר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם. אבל מי שיש בידו חילול השם אין כח בתשובה לתלות ולא ביוה"כ לכפר ולא ביסורין למרק אלא כולן תולין ומיתה ממרקת שנאמר ונגלה באזני ה' צבאות אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון. היכי דמי חילול השם. אמר רב כגון אנא דשקילנא בישרא מטבחיא ולא יהיבנא דמי לאלתר. ורבי יוחנן אמר כגון אנא דמסגינא ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין. רבי יצחק בר אבדימי אומר כל שחביריו בושים משמועתו. היכי דמי אמר רב נחמן בר יצחק כגון דאמרי אינשי שרא ליה מרא לפלניא. אביי אמר כדתניא ואהבת את ה' אלהיך עשה שיהא שם שמים מתאהב על ידיך. הא כיצד בזמן שאדם קורא ושונה בתורה ומשמש תלמידי חכמים ומשאו ומתנו בשוק באמונה ודבורו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אשרי פלוני ומי שלומד תורה אשרי אביו אשרי אמו אשרי רבו שלמדו. אוי להם לבני אדם שלא למדו תורה ראיתם פלוני שלמד תורה כמה נאים דרכיו כמה מתוקנים מעשיו עליו הכתוב אומר ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר. אבל בזמן שאדם קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ואין משאו ומתנו בשוק באמונה ואין דבורו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו או לו לפלוני שלמד תורה אוי לו לאביו ולרבו שלמדו תורה אשרי בני אדם שלא למדו תורה ראיתם פלוני שלמד תורה כמה מכוערים מעשיו כמה מקולקלים דרכיו עליו הכתוב אומר באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו. אמר רבי חנינא בר חמא גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם שנאמר שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם. אמר רבי לוי גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנאמר שובה ישראל עד ה' אלהיך. [דף פו ע"ב] אמר רשב"ל גדולה תשובה שזדונות נעשו לו כשגגות שנאמר שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעונך. עון מזיד הוא וקרי ליה מכשול. איני והא אמר רבן שמעון בן גמליאל גדולה תשובה שעונות נעשות לו כזכיות שנאמר ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה חיה יחיה. לא קשיא כאן מאהבה וכאן מיראה. אמר רבי שמואל בר נחמני גדולה תשובה שמארכת ימיו של אדם שנאמר ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה חיה יחיה. היכי דמי בעל תשובה. כגון שבא עבירה לידו ופירש. מחוי רב יהודה באותה אשה ובאותו מקום ובאותו הפרק. אמר רב יהודה [רב]רמי (רב דימי בר אשי) כתיב אשרי נשוי פשע כסוי חטאה וכתיב מכסה פשעיו לא יצליח. לא קשיא כאן בעבירות שבין אדם למקום וכאן בעבירות שבין אדם לחבירו. תניא רבי יוסי בר' יהודה אומר אדם עובר עבירה ראשונה מוחלין לו שניה מוחלין לו שלישית מוחלין לו רביעית אין מוחלין לו. שנאמר כה אמר ה' על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו ואומר הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר. מאי ואומר וכי תימא ה"מ בצבור אבל ביחיד לא קא משמע לן. נראה לי לפרש רביעית אין מוחלין לו אם היא מצות עשה אין מוחלין מיד כשעשה תשובה אלא תשובה תולה ויום הכפורים מכפר כדין חייבי לאוין. וכן אם היא מצות לא תעשה מיתה ויום הכפורים תולין ויסורין ממרקין: גרסינן בפ' סדר תעניות (דף טז.) תנו רבנן אדם שיש בידו עבירה ומתודה ואינו חוזר בה למה הוא דומה לאדם שתופס שרץ בידו שאפילו טובל בכל המימות שבעולם לא עלתה לו טבילה זרקו מיד עלתה לו טבילה שנאמר ומודה ועוזב ירוחם ואומר נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים. תניא עבירות שהתודה עליהם יום הכפורים זה אינו מתודה עליהם יום הכפורים אחר ואם לא שנה עליהם והתודה עליהם עליו הכתוב אומר ככלב שב על קיאו וגו'. רבי אליעזר בן יעקב אומר כל שכן הרי זה משובח שנאמר כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד. אלא מה אני מקיים ככלב שב על קיאו כדרב הונא דאמר רב הונא כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו. הותרה לו סלקא דעתך אלא אימא נעשית לו כהיתר. וצריך לפרש את החטא שנאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלהי זהב דברי רבי יהודה בן בבא. רבי עקיבא אומר אין צריך אלא מה אני מקיים ויעשו להם אלהי זהב כדרבי ינאי דאמר רבי ינאי אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל עד שיאמרו די גרם להם לישראל לעשות להם אלהי זהב. מפרסמין את החנפים מפני חילול השם שנאמר ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ונתתי מכשול לפניו: [דף פז ע"א] כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו כדי שלא יהו תלמידיו נוחלין לעולם הבא והוא יורד לשאול שנאמר כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת. וכל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה שלא יהו תלמידיו יורדין לשאול והוא נוחל העולם הבא שנאמר אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו:

מתני' [דף פה ע"ב] האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה. אחטא ויום הכפורים מכפר אין יום הכפורים מכפר. עבירות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר ולא עבירות שבין אדם לחבירו עד שירצה את חבירו. את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו עבירות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר. שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר:

גמ' אמר רבי יוסי כל המקניט את חבירו אפילו בדברים צריך לפייסו שנאמר אם ערבת לרעך וגו' נוקשת באמרי פיך עשה זאת אפוא בני והנצל לך התרפס ורהב רעך אם ממון יש לו בידך התר לו פיסת יד ואם לאו הרבה עליו רעים. אמר רבי יצחק וצריך לפייסו בשלשה חבורות של שלשה בני אדם שנאמר ישור על אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי. ואם מת אמר רבי יוסי בר חנינא מביא עשרה בני אדם ומעמידן על קברו ויאמר אנכי חטאתי לה' אלהי ישראל ולפלוני זה שחבלתי בו. אמר רבי יוסי בר חנינא כל המבקש מטו מחבירו אל יבקש ממנו יותר משלשה פעמים שנאמר אנא שא נא. ודוקא חבירו אבל רבו מפייס ליה עד דמיפייס: