פסקי הרא"ש על יבמות ח:ח

מתני' סריס חמה כהן שנשא בת ישראל מאכילה בתרומה ר' יוסי ור"ש אומרים אנדרוגינוס כהן שנשא בת ישראל מאכילה בתרומהר' יהודה אומר טומטום שנקרע ונמצא זכר לא יחלוץ מפני שהוא כסריס אנדרוגינוס נושא אבל לא נישא ר"א אומר חייבין עליו סקילה כזכר:

גמ' אמר רב ליתא למתרתין מקמי ברייתא דתניא רבי יוסי אומר אנדרוגינוס בריה בפני עצמה הוא ולא הכריעו בו חכמים אם זכר הוא אם נקיבה היא אדרבה ליתא לברייתא מקמי מתניתין מדשבקיה ר' יוסי לבר זוגיה דהוא ר"ש ש"מ הדר ביה ואין לומר דהדר ביה מברייתא לגבי רבי שמעון דמתניתין דמסתמא המשנה נשנית תחילה. אמרי בי רב משמיה דרב הלכה כר' יוסי באנדרוגינוס ובהרכבה וכן הלכה. מתוך דברי רב אלפס משמע דהא דפסיק משמיה דרב הלכה כר' יוסי אדר' יוסי דברייתא קאי כדקאמר רב ליתא למתני' מקמי ברייתא ורש"י פירש דארבי יוסי דמתניתין קאי ואמרי בי רב היינו רב הונא כדקאמר לקמן ופליגי אהא דאמרן לעיל אליבא דרב ליתא למתניתין מקמי ברייתא ומסתבר הכי דבהרכבה קושי וקידוש בכולהו נמי איירי ר"ש בהדיה וכולן משניות הן וכן פי' ר"י דאמרי בי רב רב הונא וחזינן לרב הונא דאמר לקמן בשמעתין משמיה דרב אנדרוגינוס חייבין עליו סקילה משני מקומות אלמא דזכר ודאי הוי כדדריש מקרא איזהו זכר שיש בו שתי משכבות ובנדה קאמר רב נחמן משמיה דרב דספיקא הוי ופליגי רב הונא ורב נחמן אליבא דרב ועוד מדאיצטריך למימר הכא אמרי בי רב משמיה דרב ש"מ דפליגי אמוראי בהך מלחא אליבא דרב ולאפוקי משאר אמוראי איצטריך לפרושי משמיה דרב דאי לאו הכי אמאי איצטריך לפרושי משמיה דרב דכל אמרי בי רב סתם משמיה דרב הוא כדמוכח בפ' בית כור (בבא בתרא דף קה:) ובפ' השואל דף קב: דפריך מדאמרי בי רב אדרב אלא משום שאמר רב תחילה דליתא למתני' מקמי ברייתא הדר תו קאמר דאמרי בי רב משמיה דרב פליג אהא דאמרן וכיון דפליגי אליביה דרב מסתבר דהלכה כדאמרי בי רב דשמואל סבר כוותיה דאמר ליתא לברייתא מקמי מתניתין ולהאי פיסקא חייבין עליו סקילה משני מקומות כרבי יוסי דמתניתין: ושמואל אמר בקושי וקידוש. קידוש דתנן המסכך גפנו על גבי תבואתו של חבירו הרי זה קידש וחייב באחריותן ר' יוסי ור"ש אומרים אין אדם אוסר דבר שאינו שלו איבעיא להו קידוש מה לי אמר רב אמר רב יוסף ת"ש דאמר רב הונא אמר רב אין הלכה כר' יוסי א"ל אביי מאי חזית דסמכת אהא סמוך אהא דרב אדא בר אהבה אמר רב הלכה כר' יוסי א"ל אמרי בי רב מני רב הונא ורב הונא אין הלכה קאמר וכיון דפליג רב אדשמואל קי"ל הלכתא כרב באיסורי. אבל אין להביא ראיה מהא דפסיק בהגוזל קמא דף ק. הלכה כר"מ בהך דדאין דינא דגרמי דבהא אף ר' יוסי מודה דאם קידש דחייב באחריותו והתם לא מייתי לה אלא לידע היכא אשכחן לר"מ דדאין דינא דגרמי ולענין דינא דגרמי הוא דפסיק כוותיה דדיינינן דינא דגרמי בעלמא אבל בהא אפשר דהלכה כר' יוסי דלא קידש: