פסקי הרא"ש על יבמות ז:ג
Rosh on Yevamos 7:3 (Rosh on Yevamot 7:3) · פסקי הרא"ש על יבמות · free full Hebrew text
Open in the reader →אמר רב יהודה הכניסה לו שני כלים באלף זוז ושבחו ועמדו על ב' אלפים זוז אחד נוטלתו בכתובתה ואחד נותנת דמים ונוטלתו משום שבח בית אביה וכן הלכתא. ודייקי רבותינו מדקתני במתני' בעבדי צאן ברזל הוא הדין בנכסי צאן ברזל אם מתו מתו לו ולא קתני אם פחתו פחתו לו דדוקא כעין מתו ממש דלא משמשי מעין מלאכתן כלל כמאן דליתנהו דמי וחייב באחריותן ומשלם דמים אבל אי איתנהו אע"ג דבלו טובא ופחתו אי משמשי מעין מלאכתן נוטלתן האשה ואינו משלם דמים שדין עבדי צאן ברזל ודין נכסי צאן ברזל אחד הוא כדין אלו כך דין אלו. ואנן לא חזינן להאי דיוקא דהא קא מקשינן בגמ' דף סו: למאן דאמר כל היכא דמחייבי באחריותן אכלי בתרומה מהא דתנן כהן ששכר פרה מישראל אע"פ שמזונותיה עליו לא יאכילנה כרשיני תרומה וקא מפרקינן נהי דמחייב באונסה בכחשא וביתירות דמי' מי מחייב ומדקא מפרקינן הכי גבי שכירות פרה מכלל דלגבי צאן ברזל מיחייב אף בכחישה וביתירות דמיה ולהכי אכלי בתרומה ושמע מינה דליתא להאי דיוקא דדקו קמאי ז"ל ומיהו אע"ג דדינא דגמ' הכי לא מחייבינן ליה לבעל השתא בכחישה וביתירות דמיה כיון דלא נהגי עלמא הכי כל מאן דמקבל נכסי צאן ברזל וכתיב ליהוי עליה אחריות אדעתא דמנהגא הוא דמקבל להו עליה הלכך לא מקבל אלא לפום מנהגא: