פסקי הרא"ש על יבמות ד:ד

תניא לא ישא אדם מעוברת חבירו ומינקת חבירו ואם כנס יוציא ולא יחזיר עולמית דברי ר"מ וחכ"א יוציא ולכשיגיע זמנו לכנוס יכנוס. ומפרשינן לקמן (יבמות דף מב.) טעמא דהא מלתא משום דסתם מעוברת למניקה קיימא וחיישינן דלמא מיעכרא חלבה וקטלה ליה ואקשינן אי הכי דידיה נמי ופרקינן דידיה מסמסה ליה בביצים וחלב דיהיב ליה הבעל אבל לדידה לא יהיב לה בעל ומתביישת למיתבעינהו ליורשין בפני ב"ד וקטלה ליה. אמר רבא ולדברי חכמים יוציאה בגט דיקא נמי דקתני יוציא ולא קתני יפריש ש"מ וכן הלכתא ואפילו הוא כהן. ואם תאמר והא תנן בסוטה פרק ארוסה (סוטה דף כד.) גבי מעוברת חבירו ומינקת חבירו שאם קינא לה שותה אליבא דרבנן מפני שיכול להפרישה ולהחזירה לאחר זמן אלמא דלשון הפרשה משמע נמי בגט דעל כרחך לרבנן צריך להוציאה בגט כדקאמר הכא וא"כ מאי מוכח הכא מדלא קתני יפריש וי"ל דלשון הפרשה משמע תרתי אבל לשון יוציא לא משמע אלא בגט אי נמי התם שקינא לה ונסתרה לא חיישינן שמא יבוא עליה כיון דאסירא ליה ולא בעיא גיטא. ומטעם זה הורה ה"ר יוסף מאורליינ"ש באחד שקידש מינקת חבירו שלא להצריך גט אלא הפרשה בעלמא כיון דבלאו הכי אסירא ליה דכלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה. ודוקא בנשא הוא דאמרי' הכא דבעיא גיטא ואע"ג דבקידש תוך שלשה וברח אי לאו דעירוקיה מסתייה היה צריך ליתן גט שמא בהבחנה החמירו טפי. ולאו ראיה היא דקינא לה ונסתרה דאסירא ליה מדאורייתא אבל הכא כלה בלא ברכה ומעוברת חברו תרוייהו איסורי דרבנן נינהו מה לי חד איסורא מה לי תרי איסורי. ועוד היה אומר רבינו מאיר דאם נשא מעוברת חבירו אף אם הדיר הנאת תשמישה עליו על דעת רבים עד שיגיע זמנו לכנוס דהשתא אסירא ליה מדאורייתא אפילו הכי צריך להוציא. דלא דמי לסוטה דשאני התם לפי שהוא שונאה ומאוסה עליו שהרי קינא לה ונסתרה הלכך לא חיישינן שמא יבא עליה. עוד הביא רבינו יוסף ראיה מההיא דפרק אע"פ דף ס: מאריסי' דאביי שהתיר לו ליארס בתוך עשרים וארבעה חדש ושוב חזר בו ומנעו מלישאנה ולא מצינו שהצריכו ליתן גט. וגם זו אינה ראיה דיש לומר שהצריכו ליתן גט ולפי שאותה שמועה לא איירי בגט לא הזכירו. ועוד היה מדקדק מהא דקאמר מניקה שמת בעלה הרי זו לא תיארס ולא תינשא וכו' ואם כשאירס היה צריך ליתן לה גט לא איצטריך תו למימר לא תנשא אלא משמע דהכי פירושא לא תיארס ואם אירסה לא תנשא אלא תשאר כמו שהיא עתה באירוסין עד שיגיע זמנו לכנוס. ומיהו יש ספרים דגרסינן לא תנשא ולא תיארס ולא זו אף זו קתני. ואפילו אי גרס לא תיארס ולא תנשא מצינו למימר דהא דנקט לא תנשא משום ר' יהודה דאף לינשא שרי בתר י"ח חדש: