פסקי הרא"ש על יבמות טו:ה

היכי דמי קטטה באומרת לבעלה גירשתני וניהמנא מדרב המנונא דאמר רב המנונא האשה שאמרה לבעלה גירשתני נאמנת חזקה אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה באומרת גירשתני בפני פלוני ופלוני ושיילינהו ואמרו להד"מ מכאן נראה דהלכה כרב המנונא מדפריך סתמא דהש"ס מיניה וכן בפ"ב דכתובות דף כב: בגמרא אמרה נשביתי דחיק לאוקמא לכולהו אמוראי דהתם כרב המנונא וכן בפרק התקבל (גיטין דף סד:) פריך על מילתיה דר' יוחנן מרב המנונא וכן בסוף גיטין דף פט: מייתי לה הש"ס והא דבשילהי נדרים דף צא. דחי רבא למילתיה שמא לא פליג אלא דיחויא בעלמא הוא ואפילו איפליג הלכתא כרב המנונא מכל הלין ראיות שהבאתי וא"ת הא אמרי' בשילהי הכותב דף פט. גבי הוציאה גט א"ר יוסף הב"ע כשאין שם עידי גרושין דמיגו דיכול לומר לא גירשתיה יכול לומר גירשתיה ונתתי לה כתובה והיאך יכול לומר כן כיון דמעיזה פניה לומר גירשתני מהימנא וי"ל כגון דהואי קטטה בינייהו דאז לא מהימנא א"נ מאחר שתובעת כתובתה אינה נאמנת דשמא מחמת חימוד ממון היא אומרת כן כדאמרינן לקמן (יבמות דף קיז.) באתה לב"ד ואמרה מת בעלי התירוני לינשא מתירין ונותנין לה כתובה תנו לי כתובתי אף לינשא אין מתירין אותה מ"ט דקטטה רב חנניא אומר משום דמשקרא רב שימי אמר דאמרה בדדמי מאי בינייהו איכא בינייהו דארגיל הוא קטטה ועבדינן לחומרא איבעיא להו עד אחד בקטטה מהו ולא איפשיטא: