פסקי הרא"ש על יבמות טו:ב

איבעיא להו עד אחד במלחמה מהו טעמא דעד אחד מהימן משום דמלתא דעבידא לגלויי לא משקר ה"נ לא משקר או דלמא טעמא דעד אחד משום דאיהי גופא דייקא ומינסבא והכא לא דייקא דאמרה בדדמי וסומכת על דברי העד ואתינא למיפשטא מהא דתניא מעשה בשני ת"ח שהיו באין בספינה עם אבא יוסף בן סימאי וטבעו והשיא ר' נשותיהן על פי נשים והא מים כמלחמה דמו ומאה נשים כעד אחד דמו וקתני והשיא ר' נשותיהן אלמא עד אחד מהימן במלחמה ודחינן ותסברא והא מים שאין להם סוף אשתו אסורה אלא היכי דמי הכא כגון דקאמרן אסקינהו לקמן וחזינהו לאלתר וקאמרי סימנין דידהו דלאו עלייהו קא סמכינן אלא אסימנים הוא דסמכינן וליכא למיגמר מיניה דסמכינן אנשים וה"ה לעד אחד ולא איפשוט בעיין ומיהו כיון דאמרינן בפירקין דלקמן (יבמות דף קכא.) ההוא גברא דטבע בדגלת ואסקוה אגשרא דשביסתנא ואסבה רבא לדביתהו אפומא דשושביניה לבתר חמשה יומין שמעינן דעד אחד במים שאין להן סוף נאמן ודוקא היכא דקאמר אסקוה לקמן וחזיתיה לאלתר ואשתמודע לי דאיהו פלוני וכדאמרי'בהאי גברא דטבע בדגלת ואסקוה אגשרא וכדאסיקנא בהך עובדא דשני ת"ח וה"ה לעד אחד במלחמה היכא דאמר מת וקברתיו ואי לא קמסהדי הכי אפילו תרי סהדי לא סמכינן עלייהו וכ"ש עד א' או אשה דחיישינן דלמא באומדן דעתן קא מסהדי וכן הלכתא ומ"ש רב אלפס ז"ל דתרי סהדי מסהדי באומדנא לא משמע כן בגמ' מדקאמר והא מים דכמלחמה דמו ומאה נשים כעד אחד דמו משמע אי הוו כשני עדים לא אמרי בדדמי וכן מסתבר דבתר סהדותא דתרי סהדי לא דייקינן והראב"ד ז"ל כתב דעד אחד במלחמה לא בעי מת וקברתיו ומנסבא לה לכתחלה ודייק לה מעובדא דחסא בפרק בתרא דף קכא: דאינסיבא אפומא דחד סהדא דאמר מאן איכא בי חסא טבע חסא ולא אפקוה אפילו במים שאין להן סוף אלמא במים שיש להם סוף אפילו לכתחלה מנסיבא לה ואפילו לא אמר קברתיו ואינו נ"ל ראיה דמים שיש להם סוף לא דמי למלחמה דלא שייך למימר בהו בדדמי דכיון דעומד ורואה כל סביבות המים ושהה כדי שתצא נפשו ודאי מת ויראה הא דבעינן ואסוקינהו קמן וחזינהו לאלתר היינו לאותם שראו הטביעה דהנהו אמרי בדדמי דכיון שראו שנפלו למים בדבר מועט יאמרו שאלו הם שנפלו למים אבל מי שלא ראה הטביעה ומצאו שמת ואמר שמכירו בטביעת עין לחודיה נאמן ואין מדקדקין אחריו ואותן שראו הטביעה היינו משום דאמרי בדדמי וכן פירש ר"י הא דבעינן הכא סימנין ולא סגי בטביעת עין לחודיה היינו משום דראו הטביעה יאמרו בדדמי וכ"כ הר"ז הלוי ז"ל ור"ח פי' מדבעינן הכא סימנין שמעינן דאשה ועד אחד בספינה שטבעה והכירוהו מת לא מהימני וכ"ש עובד כוכבים מסיח לפי תומו ונהגו האידנא להתיר נשי אנשים שטבעו על ידי הכרה בטביעות עין בלא סימנין ואפשר דמיירי הכא בשלא נמצא הגוף שלם דאכלוה כוורי ולא נשאר מהם אלא מה ששנוי במשנה פרצוף פנים עם החוטם אבל אם גופו שלם ומכירין אותו ואפי' לאחר כמה ימים מהני טביעות עין וכן פר"ת לקמן (יבמות דף קכ.) גבי אין מעידין אלא עד ג' ימים ולמאי דפרישית שיש חילוק בין אותם שראו הטביעה לאחרים ניחא: